חמש הערות על המושב

1

כנס הקיץ של הכנסת, שנפתח בשבוע שעבר, עומד בסימן אחיזת החנק של הממשלה בכנסת. מדד עצמאות הכנסת של המשמר החברתי מראה שאין זה משנה מאיזו מפלגה חבר כנסת כזה או אחר, אם ועדת השרים לענייני חקיקה תרצה לבוא חשבון עם הח"כ הפלוני, בוא תבוא. תשאלו את חברת הכנסת גילה גמליאל מהליכוד ביתנו אם היא הצליחה לקדם יוזמת חקיקה אחת בכנס האחרון.

2

השליטה המוחלטת של הממשלה בכנסת והתאיידות המו"מ המדיני, יביאו אל כנס הקיץ קואליציה דו פרצופית: מצד אחד קפואה בנושאי הליבה הגדולים הקשורים לחברה הישראלית – במצב המדיני מול הפלסטינים, בפערים ההולכים וגדלים בחברה, באופי המסתמן של התקציב, בשוק הדיור המשתולל וברפואה הציבורית הקורסת. עוד ועדה, עוד וד"ל, ות"ל או ותמ"ל נותנים לנו עוד מאותו הדבר. מי שנפגע מההתנהלות הזאת הוא הציבור: הצד הזה של הפרצוף הקואליציוני מגיש לנו יוזמות חקיקה הצהרתיות ומיוחצנות: בראשן ניתן למנות את אלו בעניין הדיור (ותמ"ל, 0% מע"מ), הבריאות (ועדת גרמן) והרווחה (ועדת אלאלוף, ביטחון תזונתי). באף אחד מנושאי הליבה הללו לא מסתמן שינוי מהותי בגישה של המדינה כלפי אזרחיה, או שינוי בסדרי העדיפויות המתבקשים בתקציב. יתרה מזאת, נראה שדרישות משרד הביטחון שוב יכוונו את הכספים אל המקומות המוכרים, בין אם בדלת הראשית של התקציב, ובין אם בהעברות תקציביות כפי שראינו בסיום המושב הקודם.

3

אם מצידה האחד, הקואליציה נאבקת בעצמה על מהלכי ענק, מצד שני הקואליציה חסרת מנוחה ומלאת התקוטטויות פנימיות על הדברים הקטנים. בהיעדר בעל בית בתוך הקואליציה, נראה שהריבים הקטנים הם אלו שיעשו לנו את כנס הקיץ: פה העברות תקציביות שמעוכבות בעקבות מחלוקת בין האוצר לוועדת הכספים, שם ערר לראש הממשלה על החלטות ועדת השרים כדי לתקוע יוזמות חקיקה, ובעיקר יישום עקבי של החלטות ועדת השרים לענייני חקיקה ביחס להצעות החוק שעולות בכנסת. גם כאן הציבור יוצא מפסיד: מי זוכר מה קרה עם הרעש הגדול סביב הצעת החוק של ח"כ עדי קול להשוואת נקודות זיכוי במס לזוגות בני אותו מין? ומה קרה להגדלת מלאי הדיור הציבורי שהציעה ח"כ מירי רגב? והקמת נציבות הילד על ידי ח"כ אורלי לוי אבקסיס? כולן נקברו בבית הקברות לענייני חקיקה, ולא זכו לדיון הגון וענייני ובוועדות הכנסת.

4

היחס של הממשלה אל הכנסת, והיחס של חברי וחברות הכנסת עצמם אל החברה שבחרה בהם הוא יחס לא הוגן: במקום לקיים דיון מעמיק בסוגיות שיכולות להועיל לכלל החברה הישראלית, הליכי החקיקה נכבשים תחת מכבש הקואליציה, במקום לקיים את שליחותם כנבחרי ציבור, הם מעדיפים לרדוף אחרי כיסאות. הסאגה סביב מינוי יו"ר ועדת חוץ וביטחון ממחיש זאת היטב: דווקא במהלך חודשים סוערים בדיפלומטיה הישראלית הפיקוח הפרלמנטרי היה נדרש מתמיד. אבל מה הוא פיקוח פרלמנטרי עבור מי שמחפש לשרוד עוד קצת זמן על הכורסאות הנוחות של הקואליציה. מינויים של ח"כ יריב לוין וזאב אלקין ליושבי ראש הוועדה כלל עסקה שבמסגרתה ימונה סגן שר נוסף ליש עתיד. כך הסיעה השנייה בגודלה בכנסת נותרה ללא ראשות של אף ועדה מרכזית.

5

יוזמות החקיקה שנתפסות כמשניות ושחומקות מהרדאר התקשורתי והציבורי חשובות לא פחות מהנושאים ה"גדולים" שקובעים את סדר היום הציבורי בישראל. הצעות חוק לאפשר דמי לידה הוגנים גם לעצמאיות ולא רק לשכירות, ביטול חובת הפרישה בגיל הפנסיה או חוק הפונדקאות שיאפשר גם לבני זוג מאותו המין לקיים הליך זה, הן יוזמות חקיקה שמשפיעות על מאות אלפים של אזרחים ואזרחיות בישראל. אין שום סיבה שעל אי ההסכמות בנושאים כבדים בחברה הישראלית תהיה הסכמה שלא להסכים, והנושאים שנתפסים ככאלה ששייכים לדרג ב' לא יקודמו רק כי צריך לריב על משהו.