אופוזיציה, תתחילי לעבוד!

תשומת הלב הציבורית ביחס להצבעות חברי הכנסת במליאת הכנסת גוברת. זה סימן חיובי ומעודד המעיד על מעורבות ציבורית ועניין ציבורי גבוהים יותר מבעבר בעבודת הכנסת. הנה דוגמה מאתמול: הצעת חוק המבקשת לפטור מארנונה נשים שיצאו ממקלט לנשים מוכות נדחתה ברוב של 39 מתנגדים לעומת 31 תומכים. תשומת לב ציבורית הופנתה לכך שמספר נשים מקרב סיעות הקואליציה התנגדו להצעה, על אף שחלקן מתהדרות במידה מסוימת של פמיניזם.

הציבור מגלה עניין רב יותר גם בעניין המנגנונים שמפעילים את אופן ההצבעה של חברי וחברות הכנסת על הצעות החוק הנדונות במליאה. מדד עצמאות הכנסת של המשמר החברתי כבר מצא שוועדת השרים לענייני חקיקה היא הגוף שעל פיו יישק דבר במליאה: החלטות ועדת השרים מיושמות באמצעות הטלה גורפת כמעט של משמעת קואליציונית וחברי הכנסת מתיישרים לפי עמדת הממשלה. בכך הממשלה מונעת מחברי הכנסת את החופש הפרלמנטרי הדרוש להם כדי לייצג אותנו – את הציבור. (כאן וכאן הרחבה בנושא)

הפגיעה ביכולתם של חברי וחברות הכנסת לייצג את הציבור כראוי ברורה: חברי וחברות הקואליציה כפופים למשמעת ברזל קואליציונית, ואילו הצעות החוק הפרטיות של אלו מהאופוזיציה נדחות באופן כמעט מוחלט על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה.

עם זאת, האופוזיציה, בתורה, לא מפספסת הרבה הזדמנויות כדי לתקוע לעצמה מקלות בגלגלים. העבודה הלקויה של חברי וחברות האופוזיציה לא מפחיתה מחומרת הפגיעה של ועדת השרים לענייני חקיקה בעקרונות דמוקרטיים בסיסיים של הפרדת רשויות, חופש הצבעה וייצוג הולם בפרלמנט. אולם אם חברי וחברות האופוזיציה רוצים לשפר את ההתנהלות הדמוקרטית בכנסת שלנו, מוטב שיתחילו מהפעילות שלהם עצמם. במילים אחרות, במקום לשאול למה אותן חברות כנסת פמיניסטיות כביכול התנגדו להצעת חוק פמיניסטית רק כי עמדת הממשלה גרסה כך, נשאל למה רק 31 חברי וחברות כנסת מהאופוזיציה טרחו להתייצב ולהצביע? והאם זו דוגמה מייצגת לנוכחות דלה של חברי האופוזיציה?

לקראת הבחירות האחרונות לכנסת המשמר החברתי ו"כלכליסט"  פרסמו מחקר שעסק בכשלונות האופוזיציה לבצע את תפקידה. ב- 62 מתוך 79 הצעות חוק שהאופוזיציה ביקשה לקדם ונבדקו במחקר, האופוזיציה כשלה, ואין לה את מי להאשים מלבד את עצמה. נוכחות דלילה של חברי האופוזיציה היו הסיבה לכישלונם.

מבדיקה של מספר הצבעות במליאה נראה שהמצב בכנסת הנוכחית לא יותר טוב מבחינתה של האופוזיציה. 52 חברים וחברות מונה האופוזיציה בקדנציה הנוכחית. 68 מונה הקואליציה. הצעות חוק טובות, חשובות וראויות שהאופוזיציה מנסה לקדם נדחות בקריאות הטרומיות במליאה לא רק בגלל עמדת ועדת השרים לענייני חקיקה והמשמעת הקואליציונית המופעלת לפיה, אלא בגלל נוכחות דלה, לפעמים עלובה, של חברי הכנסת מהאופוזיציה.

באופן אירוני, אחת מהצעות החוק שנוכחות דלילה של חברי האופוזיציה סייעה להפלתה היא ההצעה להחיל שקיפות על ועדת השרים לענייני חקיקה. הצעת החוק, שהייתה מגלה לחברי הכנסת מיהם השרים שמקעקעים את הצעות החוק שלהם, הוגשה על ידי ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ) בתמיכת מספר חברי כנסת מסיעות שונות. ההצעה נדחתה ברוב של 31 מתנגדים לעומת 20 תומכים בלבד.

אחת ההחלטות המרגיזות ביותר שביצעה הממשלה בקדנציה הנוכחית הייתה ייצוא הגז. הממשלה החליטה להעדיף את האינטרס של הטייקונים על פני האינטרס הציבורי ארוך הטווח לטובת אזרחי ישראל, והציבור מחה על כך. חברי האופוזיציה הגישו מספר הצעות חוק כדי לנסות ולהביא להבטחה של עתיד אנרגטי לישראל באמצעות חקיקה. ח"כ דב חנין (חד"ש) הגיש הצעת חוק למען העתיד האנרגטי של ישראל, והצעת החוק שלו נדחתה בקריאה הטרומית ברוב של 46 מתנגדים לעומת 25 תומכים בלבד. גם חברת הכנסת שלי יחימוביץ' ניסתה לעגן את העתיד האנרגטי הישראלי בחקיקה, גם היא נכשלה, וגם בהצבעה על הצעת החוק שלה נרשמה נוכחות דלילה של חברי האופוזיציה. ההצעה נדחתה ברוב של  42 מתנגדים לעומת 27 תומכים משורות האופוזיציה.

גם בנושא הדיור האופוזיציה לא השכילה ליצור לעצמה רוב כדי לקדם יוזמות חקיקה משלה. בשעה שהממשלה מקדמת שלוש יוזמות שונות, חופפות, והצהרתיות בעיקרן בנושא הדיור (כמו הוותמ"לים, שרק 13 חברי אופוזיציה טרחו להגיע לדיון ולהתנגד), הצעות החוק של חברי הכנסת תמר זנדברג (מרצ) ואיציק שמולי (העבודה) ביקשו ליצור שינויים קטנים אך חשובים, לדעתם, בשוק הדיור. ח"כ זנדברג ביקשה להטיל קנסות על דירות רפאים באזורי הביקוש. הצעתה נדחתה ברוב של  37 מתנגדים לעומת 22 תומכים בלבד. הצעתו של ח"כ שמולי, בתמיכת חברי כנסת ממגוון סיעות, ביקשה להוסיף ייעוד של דיור בר השגה לצעירים לחוק התכנון והבנייה. הצעתו של שמולי נדחתה ברוב של 47 מתנגדים לעומת 21 תומכים בלבד. (חשוב לציין שהתנגדות הממשלה הוסברה בכך שניתן להסדיר עניין זה בצו של שר הפנים. שר הפנים, מאז ועד היום לא הסדיר את העניין, ונראה שכוונתו לעשות כן מוטלת בספק).

הדוגמאות הללו ודוגמאות נוספות מעידות על ליקויים בעבודת האופוזיציה. התלונות של גוש המיעוט בכנסת על דורסנות ועדת השרים לחקיקה, על משמעת הברזל שמוחלת על חברי הקואליציה ועל עונשים פרלמנטריים לחברי הכנסת שמעזים להצביע באופן שונה מעמדת הממשלה חשובות ונכונות. אולם מבחינה של הצעות החוק הללו אפשר ללמוד שהאופוזיציה כמעט ולא מנסה לאתגר את הקואליציה, כמעט ולא מנסה ליצור שיתופי פעולה על מנת להביא לנוכחות מלאה בהצבעות במליאה. משום כך אפשר לומר שחברי האופוזיציה משקיעים מעט מדי כדי לייצג את בוחריהם נאמנה.

הקושי של חברי האופוזיציה לפעול במציאות הנוכחית של עבודת הכנסת לא צריך להוות תירוץ עבורם לעבודה דלה כל כך בכנסת. עמדות בעייתיות, ככל שיהיו מצד הממשלה וחברי הקואליציה, לא צריכות להסתיר את כישלון האופוזיציה לנצל הזדמנויות לייצג את הציבור בצורה ראויה. גם חברי האופוזיציה צריכים להיות תחת זכוכית מגדלת, וגם כלפיהם צריכה לצאת קריאה ברורה: "תתחילו לעבוד".

דוגמאות נבחרות נוספות מהתקופה האחרונה ותוצאות ההצבעה:

חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה – (הקטנת הוצאות הממשלה ביחס לתוצר – כלומר, הציבור יקבל פחות מהממשלה) רק 11(!!) חברי אופוזיציה נכחו והתנגדו לעומת 22 חברי קואליציה.

הפרדת אחוז החסימה מחוק המשילות– 32-42.

הצעת חוק להגנת הצרכן – הנגשת שיחה מוקלטת ממוקד שירות– 22-40.

הצעת חוק להפחתת ריבית הפיגורים לבנקים– 27-36.

הרחבת הוראת השעה של חוק הווד"לים – 25-40.