בדיון שהתקיים ביום ב' בוועדה לזכויות הילד בראשות ח"כ אורלי לוי אבקסיס (הליכוד ביתנו) הציג מנכ"ל משרד העבודה והרווחה, מר יוסי סילמן, את עיקרי המסקנות וההמלצות של הוועדה לבחינת מדיניות הוצאת ילדים למסגרות חוץ-ביתיות, שבראשה עמד (להלן – ועדת סילמן). במהלך הרצאתו נקטעו דבריו פעמים רבות בידי כמה מהנוכחים, חלקם אזרחים שלדעתם נפגעו באופן אישי מדרך הטיפול במשפחתם. אצבע מאשימה הופנתה בעיקר כלפי העובדים הסוציאליים (להלן-עו"ס).
יו"ר הוועדה הייתה ערה לכך שהדיון לא יהיה פשוט ואף ציינה בראשית דבריה כי הנושא טעון מאוד מבחינה רגשית וכי הגיעו אליה תלונות הן על המהירות שבה מוצאים ילדים מחוץ לביתם והן על כך שילדים בסיכון גבוה ממשיכים להיות במסגרת המשפחתית שמסכנת אותם.
כבר בראשית דבריו מביא המנכ"ל את המסגרת הסטטיסטית, שלפיה 85,000 ילדים ובני נוער בארץ נמצאים במוסדות; 10,000 מהם מטופלים בידי גורמי רווחה בחלוקה הבאה: 7,500 ילדים בפנימיות ו-2,500 – במשפחות אומנה. רק 500 משפחות אומנה הן מקרב בני משפחה של הילדים בסיכון.
המנכ"ל, מר יוסי סילמן מדגיש שלוש בעיות עיקריות שעלו מדיוני הוועדה ומהעדויות השונות שהובאו בפניה: טשטוש ההבחנה בין "קטין נזקק" לבין ילדים ובני נוער בסיכון, היעדר פתרונות ראויים בקהילה וחוסר משאבים מספיקים שהביאו למעורבות יתר של עו"ס לפי חוק הנוער במקום עו"ס המשפחה, הורים בעלי אמצעים המשתמשים בייעוץ משפטי לעומת הורים שאינם יכולים להרשות לעצמם לשכור את שירותיו של עורך דין, והפער הנוצר בטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים הנמצאים במצבי סכנה. לכן ממליצה הוועדה לפתח תוכניות לשיקום היכולת ההורית והמשפחתית וליישמן, להגדיל התקציב לפיתוח שירותים בקהילה לילדים ולבני נוער בסיכון, כולל חקיקת חוק אומנה שיעודד את האומנה מקרב בני המשפחה המורחבת. מר סילמן סבור שכדי להשיג יעדים אלה יש לחזק את עו"ס המשפחה ולקבוע כי עו"ס לחוק הנוער יכנס לתמונה רק במקרים קיצוניים. גם יו"ר הוועדה רואה חשיבות לעו"ס משפחה וסבורה כי על עו"ס המשפחה להתייחס אל המשפחה הנזקקת כאל יחידה שכוללת בעיות מגוונות, כמו אבטלה ומחסור כלכלי, ולטפל בכולן.
עוד ממליצה ועדת סילמן ששתי ועדות מקצועיות ובין-משרדיות ידונו בענייני קטינים בסיכון: ועדה להגנת הילד שבה ישתתפו עו"ס לפי חוק הנוער ושבה יהיה ייצוג משפטי לבני המשפחה וועדת תכנון, טיפול והערכה שתטפל בעניינים מורכבים בלי השתתפות העו"ס ובלי ייצוג משפטי. תופעל גם ועדת ערר מחוזית אשר תדון בערעור מצד משפחות הטוענות כי נפל פגם בהתנהלות הוועדה להגנת הילד. אין בהמלצה זו קביעת הגבלות על זכות הערר של המשפחות כך שיש פוטנציאל להצפת ועדת הערר בערעורים.
כדי לשאוף למציאת הפתרון הטוב ביותר לכל ילד או נער בסיכון, לדעת כמה מהדוברים בדיון, כולל זו של יו"ר הוועדה, יש "לתפור חליפה" לכל ילד, דהיינו למצוא פתרון פרטני על פי צרכים ומצב משפחתי אישיים.
נושא נוסף שזכה להתייחסות הוא הטיפול בילדים הנחשפים לסכסוכי גירושין בעצימות גבוהה. יו"ר הוועדה אורלי לוי-אבקסיס וח"כ פנינה תמנו-שטה (יש עתיד) הדגישו את הצורך להביא לדין ולהחמיר בענישה של נשים אשר מגישות תלונת שווא נגד בני זוגן ובעקבותיה הם מורחקים בצו מהבית.
את קולו של הילד בסיכון הביא ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד, שאמר כי יש להימנע מהוצאתו של ילד ממשפחתו בגלל מצבה הכלכלי ומאידך יש להימנע מלהשאיר ילד בחיק משפחתו שפוגעת בו. הוא גם ברך על המלצת ועדת סילמן לעדכן את סעיף 19 לחוק האפוטרופסות ולבטל את העברת האחריות אל העו"ס לעניין סדרי הדין (ליווי התסקיר שהביא לבית המשפט ומימושו) משום שקשה מאוד לעשות זאת. אלא שאליה וקוץ בה שכן לא נקבע בהמלצה על מי יוטלו התפקידים האלה שיילקחו מהעו"ס, כלומר מי אמור להיות מעורב בביצוע פסק הדין בעיקר כשההורים ממשיכים להתווכח גם לאחר פסיקת שופט. לדעת קדמן, יש לקבוע זאת בחוק.
לפני תום הדיון ניתנה רשות הדיבור לחברה בארגון "אהבה", אם חד הורית לשני ילדים, אשר סיפרה את סיפורה האישי שהשאיר הרבה עיניים עם לחלוחית בקצוות.
תם ולא נשלם ויהיה המשך לדיון במסקנות ובהמלצות ועדת סילמן בהנחה שתינתן הזדמנות גם לעובדים הסוציאליים, להשמיע את דברם.
