ביום רביעי הקרוב (09/11/14) תציין הכנסת את יום המאבק בעוני, פרי עבודה של הפורום למאבק בעוני בו לוקח חלק גם המשמר החברתי. דגש מיוחד יינתן על יישום המלצות ועדת אלאלוף כבר בשנת התקציב 2015. כשירות לציבור, אנו מביאים רקע ונתונים אודות הנושאים שיעלו על סדר היום (דיור בהישג יד, חינוך דיפרנציאלי, עוני בקרב ילדים, תקנים לעובדים סוציאליים). פרטים נוספים אודות יום המאבק בעוני בכנסת
****
יום העוני שיצויין ביום רביעי בכנסת יכלול מספר דיונים בוועדות הכסנת השונות, ואלו יתקיימו על רקע פרסום דו"ח הוועדה למלחמה בעוני (ועדת אלאלוף) ולאור התקצוב הדל ביותר של המלצות הוועדה בתקציב 2015. הוועדה הפעילה ועדת משנה לנושא הדיור מתוך הבנה כי אחת הדרכים המרכזיות להוציא אוכלוסייה ענייה ממעגל העוני היא הפחתת נטל ההוצאה הכבד של אוכלוסייה זו על קורת גג.
ועדת המשנה לדיור בוועדת אלאלוף ניסתה לענות על השאלה מה גובה ההוצאה של העניים בישראל על דיור. הוועדה מצאה כי אנשים עניים המתגוררים בשכירות באיזור המרכז מוציאים על דיור כ 61% מהכנסתם בממוצע. בתוספת עלויות דיור נלוות כגון מים, חשמל וארנונה, ההוצאות מטפסות ל- 74%. כשלושה רבעים מהכנסת משק הבית. ראוי וחשוב לציין שהוצאות גבוהות על דיור לא ייחודיות רק לעניים. למעשה, כל שבעת העשירונים התחתונים, כך על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מוציאות על דיור יותר משליש מהכנסתן.
ועדת המשנה בחנה את הכלים המרכזיים שמקובלים בארץ ובעולם לסיוע בדיור לאזרחים עניים: דיור ציבורי, סיוע בשכר דירה וסיוע לרכישת דירה. לאחר עבודת ניתוח ומיפוי של הבעיות הקיימות כיום, המליצה ועדת המשנה על על שני סוגים של פתרונות הקשורים זה לזה: המלצות נקודתיות והמלצות לשינוי כולל. אלה וגם אלה התרכזו בשלושת הכלים המרכזיים לסיוע בדיור.
על פי ועדת המשנה, מרבית המלצות ועדת המשנה לדיור ניתנות ליישום ללא חקיקה ומתמקדות בכלים ניהוליים קיימים. הוועדה המליצה להגדיל באופן ניכר את תקציבי הסיוע בדיור גם בגלל ההפחתה התקציבית הצוברת בכל מסלולי הסיוע בעשור וחצי האחרונים, וגם בגלל שההוצאה לדיור היא ההוצאה הכבדה ביותר בקרב משפחות עניות.
ועדת המשנה מצאה כי חלה ירידה משמעותית במימוש הסיוע בכל שלושת המנגנונים הקיימים. הדבר בא לידי ביטוי בהקשחת הקריטריונים לסיוע באופן בלתי אפשרי שדוחף את האוכלוסייה הענייה לעוני חמור עוד יותר. למשל, אחד הקריטריונים לזכאות לדיור ציבורי הוא אישור אבטלה. כך, נדחפות משפחות עובדות לאבטלה כדי לזכות באפשרות להיכלל כזכאי דיור ציבורי. הקשחה מסוג של קריטריונים היא ניסיון של המדינה להתאים את האוכלוסייה למציאות של ייבוש שיטתי של מספר הדירות ומנגנוני הסיוע לדיור, ומהווה מחולל עוני נוסף לאוכלוסייה ענייה ממילא.
דיור ציבורי: כיום מספר הדירות בדיור הציבורי הוא כ- 60,000 יח"ד, שהן 3% מסך הדירות במשק, כלומר כ- 8 דירות על כל אלף תושבים – שישית מהמקובל במדינות המפותחות. מספר יחידות הדיור הציבוריות מדלדל בעקביות ובמהירות עקב מכירה מוגברת של דירות הדיור הציבורי, וייבוש דיור מסוג דרך אי רכישה של דירות חדשות ואי תחזוקה של דירות קיימות. מאז 1999 ועד 2013 הידלדל מלאי הדירות של הדיור הציבורי ב- 45%.
הסדרת פעילות הדיור הציבורי וחידוש מלאי דירות אלו לטובת הזכאים אושרה בחקיקה בחוק הדיור הציבורי שאושר בכנסת ב- 1998. אולם מאז שנה אחר שנה מוקפא החוק בחוק ההסדרים, למשך 15 שנה (משך הזמן המקסימלי שמותר להקפיא יישום של חוק), וגם כיום הממשלה מצפצפת על יישומו. חלק מכותרת הדיון – יישום חקיקה, צריכה לעסוק בנושא זה ברצינות. חוק הדיור הציבורי כולל שני חלקים: חלק אחד הוא מכירה בהוזלה משמעותית של דירות לזכאים, וחלק אחר הוא שימוש בכספי המכירה וההשכרה לטובת תחזוקה ובנייה של דירות חדשות בדיור הציבורי. הממשלה קיימה חלק אחד של החוק – את מכירת הדירות, אך לא את חלקו השני. כך המדינה דילדלה את מלאי הדיורת של הדיור הציבורי, והכספים שנכנסו, כ- 2.75 מיליארד ש"ח לא נותבו לטובת רכישה של דירות חדשות.
בין ההמלצות הבולטות של ועדת המשנה בנושא הדיור הציבורי היו: הגדלת מלאי הדיור הציבורי בעלות של 1.6-1.8 מיליארד ש"ח לשנה למשך 15-20 שנה, הרשחבת השיטות לרכישת דירות ציבוריות, הפניית חלק מהדיור של השכרה ארוכת טווח לדיור ציבורי, הוספת דיור ציבורי ברשימת היעדים לרפורמה בתכנון ובנייה (המלצות הוועדה התפרסמו עוד לפני תום הרפורמה, ודיור ציבורי לא נכלל בה, למרבה הצער), הגדלת תקציבי האחזקה של הדיור הציבורי, עידוד שכירות ארוכת טווח כמסלול משלים לדיור ציבורי, הגבלת מכירה של דירות הדיור הציבורי, שינוי כללי הזכאות לדירה ציבורית וייעול ניהול הדירות המושכרות כיום לגופים שונים כמו מוסדות ורשויות מקומיות.
סיוע בשכר דירה לזכאים: בשנת 2013 עמד תקציב הסיוע בשכר הדירה על 1.5 מיליארד ש"ח. כ- 55% ממקבלי הסיוע בשכר הדירה הם עולים חדשים, ללא קשר למצבם הכלכלי. על פי ועדת המשנה לדיור בוועדת אלאלוף הקושי המרכזי בסיוע מסוג זה נעוץ בפער הגדול בין מחירי שכר הדירה לגובה הסיוע, שכן הסיוע לא הוצמד לעלייה הריאלית בשכר הדירה.
בין המלצות ועדת המשנה בתחום זה: סיוע פרוגרסיבי בהתאם לשכר הדירה ביישוב, רמת ההכנסה של משק הבית והרכב המשפחה הזכאית, הרחבת מעגל הזכאים דרך תיקון קריטריון הבעלות על דירה קודמת, ביטול הגבלת גיל הזכאות, והגדרת מיצוי כושר ההשתכרות והעלאת מדרג הסיוע לנזקקים.
סיוע לרכישת דירה: עד 2003 הופעל באופן סדיר מנגנון סבסוד משכנתאות לזכאי סיוע לדיור. החל משנה זו קוצץ הסבסוד באופן ניכר, חלק ירידה במימוד המשכנתאות המוכוונות לאוכלוסייה זו, ובהתאם ירד שיעור הבעלות הפרטית על דירה מ 73% בשנת 1995 ל- 66% ב- 2008. המלצות ועדת המשנה בתחום זה קוראות לרפורמה כוללת ולהקמת מנגנוני סבסוד משכנתאות ממשלתיים וערבויות מדינה, לצד עידוד מנגנוני סיוע חלופיים מתוך הבנה שרכישת דירה אינה מתאימה לכולם.
הדיון בוועדת הפנים – קידום היעדים ויישום החקיקה: הדיון בוועדה תחת הכותרת "קידום היעדים ויישום החקיקה" מעלה סימן שאלה גדול סביב הכוונה לקיים דיון רציני בעניין: חוק הדיור הציבורי, כאמור, לא מיושם באופן עקבי גם אחרי כניסתו לתוקף ב- 2013, ומנגנוני הסיוע מיובשים לחלוטין.
מאז המחאה החברתית, שהעלתה את נושא הדיור לסדר היום הציבורי, נוקטים בכנסת ובממשלה מגוון יוזמות בנושא הדיור, עד כה יוזמות אלו לא הביאו בשורה של ממש, לא לציבור העניים בישראל, ולא לכלל החברה. יתר מכך, אף לא אחת מיוזמות החקיקה שהתקבלו, כולן בחקיקה ממשלתית, עסקה במנגנוני הסיוע המקובלים להתמודדות עם יוקר הדיור.
רוב החקיקה כיום בתחום עוסקת בצד הפרוצדורלי של ועדות התכנון: חוק הווד"לים (הסופר טנקר של הדיור) וחוק הוותמ"ל שאושר לאחרונה מנסים להביא להגדלת ההיצע על חשבון תכנון לטובת הציבור, וכך גם הרפורמה בתכנון ובנייה, שעוסקת בוועדות התכנון ובעבודתן. חשוב מאוד לציין שבאף לא אחת מהתוכניות הממשלתיות הייתה הקצאה של דיור ציבורי. יתרה מכך: כספי הדיור הציבורי הוקרבו קורבן בעבור חקיקת חוק הוותמ"ל.
יוזמות אחרות מבקשות לשפוך שמן למדורה הבוערת של הביקוש לנדל"ן: כך מע"מ אפס של שר האוצר, והצעת החוק לאישור משכנתא ב- 10% הון עצמי, של סיעת ישראל ביתנו. רוב יוזמות החקיקה הפרטיות בנושאי הדיור – החל ממיסוי דירות ריקות, הפניית דירות ב"שטחים אפורים" לדיור ציבורי, ועד הגבלת דמי השכירות, נדחות בזו אחר זו על ידי הקואליציה.
רק שתי הצעות חוק עוסקות במנגנוני הסיוע לדיור: אחת היא הצעת החוק לסיוע ריאלי בשכר דירה לזכאי הדיור הציבורי, שעברה בקריאה טרומית בסוף כנס הקיץ האחרון. השנייה היא הצעת חוק לשקיפות במידע לזכאי הדיור הציבורי, שתידון בוועדת הכלכלה.
עוד מדיוני יום המאבק בעוני בכנסת:
- דו"ח יוניצף: ישראל במקום הרביעי בעולם המפותח בשיעור הילדים החיים בעוני
- הגדלת כמות תקני העובדים הסוציאליים: שחיקה ארוכת שנים במספר העו"סים – מול עלייה בשיעור הנזקקים לסיוע
- החלת תקצוב דיפרנציאלי במערכת החינוך: פער של 27% בהישגים הלימודיים בין האשכולות הגבוהים לנמוכים
- סדר יום שבועי: עוד דיונים בנושאים חברתיים בכנסת
