ביום רביעי הקרוב (09/11/14) תציין הכנסת את יום המאבק בעוני, פרי עבודה של הפורום למאבק בעוני בו לוקח חלק גם המשמר החברתי. דגש מיוחד יינתן על יישום המלצות ועדת אלאלוף כבר בשנת התקציב 2015. כשירות לציבור, אנו מביאים רקע ונתונים אודות הנושאים שיעלו על סדר היום (דיור בהישג יד, חינוך דיפרנציאלי, עוני בקרב ילדים, תקנים לעובדים סוציאליים). פרטים נוספים אודות יום המאבק בעוני בכנסת
****
הדיון מתבסס על דו"ח שפורסם בידי קרן הילדים של האו"מ (UNICEF). על פי הדו"ח, המציג את מצבם של ילדים ברחבי העולם בעקבות ההתאוששות מהמשבר הכלכלי של 2008-9, מספר הילדים שנכנסו למצב של עוני מאז המשבר הוא 2.6 מליון, וכ-76.5 מליון ילדים חיים בעוני; וכמליון צעירים התווספו למעגלי חוסר התעסוקה, לימודים או הכשרה מקצועית באיחוד האירופי לבדו. אף כי לפי הדו"ח ישראל נפגעה פחות ממדינות אחרות מן המשבר, אנחנו עדיין מדורגים במקום הרביעי בעולם המפותח בשיעור הילדים החיים בעוני (35.6% מילדי המדינה חיים בעוני).
כמה נקודות למחשבה ותשומת לב:
- התקציר בעברית מציין כי על פי הדו"ח, אחת הסיבות לשיעורי עוני גבוהים בישראל היא קיצוץ בקצבאות הילדים. ובכן, טבלת ההשוואה של שיעור הילדים מתחת לקו העוני מתייחסת לשנים 2008 ו-2012, בעוד הקיצוץ בקצבאות הילדים היה ב-2013. נקודה זו מצוינת במפורש בדו"ח המלא (עמ' 34). כמו כן מוסבר כי זו טבלה המתארת שינויים שחלו לאחרונה ברווחת משפחות ולא בסיבות לשיעורי העוני.
- התקציר בעברית מציין כי חלה ירידה באבטלה בקרב צעירים בגילאים 15-24. התקציר לא מציין כי אין מדובר רק על אבטלה מעבודה, אלא גם מלימודים והכשרות מקצועיות, כך שקשה ללמוד ממנו לבדו על עוני או סיבות לעוני.
- נקודה חשובה בדו"ח המלא: למרות כל הנתונים וההשוואות המציגות שינויים בתקופה של 4-5 שנים, כאשר מגיעים לעמוד 44, נרשם שם כי הנתונים חושבו על בסיס המידע של LIS לשנים 2007 ו-2010 (Luxembourg Income Study). כלומר, הנתון הרשום לשנת 2012 הוא ככל הנראה אינטרפולציה של הנתונים הקיימים ולא נתוני אמת. אכן, באתר האינטרנט של LIS, בנוגע לישראל, מצוין כי הנתון האחרון לקוח מדו"ח הוצאות המשפחה של הלמ"ס משנת 2010 (בינתיים הלמ"ס כבר פרסם את נתוני 2011).
עוד נמצא בדו"ח המלא תרשים המתאר את ההתפתחויות שהובילו להרחבת העוני בשל המשבר העולמי ב-2008 בחלק מהמדינות המפותחות. התרשים (עמוד 15 בדו"ח) לקוח מעבודתה של לואיזה נטלי. על פי התרשים, מדינות שנפגעו מהמשבר בחרו בכלים פיסקאליים (צמצום קצבאות, קיצוצים במשרדי הממשל השונים והעלאת מיסים) במקום בכלים מוניטאריים (שינויי ריבית). למדינות גוש האירו היתה בכל אופן סיבה טובה לכך – חוסר שליטה במטבע.
המדיניות הפיסקאלית שתוארה, בנוסף לירידת ביקושים שהובילה לעליה באבטלה, הכניסו את המדינה לסחרור שכן ההכנסה הפנויה של משקי הבית הצטמצמה משני הכיוונים (משבר עולמי ומדיניות מצמצמת) שהובילה לצמצום נוסף בביקושים (אין די כסף) שהמשיך את המעגל הזה שהכניס משפחות רבות למעגל העוני.
בנוסף, כדאי להכיר את נתון עומק העוני. עומק העוני הוא המרחק (בשקלים) בין ההכנסה ובין קו העוני. כלומר, עד כמה רחוקה המשפחה מקו העוני. בין השנים 2008 ל-2012 (על פי דו"ח העוני של בט"ל) העמיק בישראל העוני ב-110 ש"ח לחודש (665 ש"ח לעומת 775). כמו כן חשוב לזכור כי העוני נמדד אך ורק על בסיס הכנסות. המשמעות היא כי לאור הגידול ביוקר המחיה, העוני העמיק אף יותר. לא רק שההכנסה של כל משפחה ענייה ירדה בממוצע ב-110 ש"ח בתקופה זו, היא יכולה לקנות עוד פחות במעט שנותר לה.
עוד מדיוני יום המאבק בעוני בכנסת:
- דיור בהישג יד: מרבית המלצות ועדת אלאלוף בנושא דיור ניתנות ליישום ללא חקיקה
- הגדלת כמות תקני העובדים הסוציאליים: שחיקה ארוכת שנים במספר העו"סים – מול עלייה בשיעור הנזקקים לסיוע
- החלת תקצוב דיפרנציאלי במערכת החינוך: פער של 27% בהישגים הלימודיים בין האשכולות הגבוהים לנמוכים
- סדר יום שבועי: עוד דיונים בנושאים חברתיים בכנסת
