הודעות לתקשורת

כמי שרואים עצמנו מחוייבים לדיווח שוטף לציבור על הנעשה בועדות הכנסת, אנו מעלים כאן הודעות שוטפות לעיתונות, ואתם אנשי תקשורת, בלוגרים, ניו מדיה וכל הציבור – מוזמנים להשתמש בהם לידיעה ולציטוט בניסוח "המשמר החברתי מדווח".

חברינו העיתונאים מוזמנים לעקוב אחרי העדכונים וההודעות לעיתונות שנעלה כאן מעת לעת.

כמו כן, לסיקור, הכנת כתבה והתבססות על מקורות המידע שלנו, מומלץ ליצור קשר ישירות עם דובר המשמר החברתי, תני גולדשטיין, בטלפון 0533369400 או במייל goldsteintani@gmail.com

________________________________________________________________________

24 באוקטובר 2014

תגובת המשמר החברתי להצעת החוק להוספת פסקת התגברות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו

הטענה של ח"כ איילת שקד, כאילו הצעת החוק שלה נועדה לחזק את הדמוקרטיה, מרמזת שחברת הכנסת טרם הפנימה שהכנסת היא מבצרה של הדמוקרטיה הישראלית, ולא הממשלה. הדמוקרטיה הישראלית מבוססת על איזונים ובלמים בין הרשויות, שבהיעדר חוקה מעוגנים בתוך חוקי היסוד. הטלת סייגים והסדרת מעקפים לחוקי היסוד, תוך העברת סמכויות בלתי מידתית לרשות המבצעת, אינם מחזקים את הדמוקרטיה אלא מעקרים אותה ממהותה ומשאירים מעטפת דקיקה שמסתירה בקושי את הכיוון המטריד שאליו המדינה צועדת.

________________________________________________________________________

24 במאי 2014

סגירת דיוני ועדת השרים לחקיקה: נתניהו מכרסם באמון הציבור בשיטה הדמורקטית

בתגובה להודעת משרד ראש הממשלה לפיה ועדת השרים לענייני חקיקה תהיה חסויה לחלוטין, מסר המשמר החברתי – הנאבק בשנתיים האחרונות ליצירת שקיפות בוועדה – כי רק לפני שנתיים, בישיבתה ב-1 באפריל 2012, אימצה ממשלתו של בנימין נתניהו את "הצהרת הממשל הפתוח". ככל הנראה, אין זה מקרי שההצהרה פורסמה ב-1 באפריל. נתניהו מכרסם פעמיים באמון הציבור בשיטה הדמוקרטית: ראשית, בכך שהוא פועל בגסות לסכל מדיניות שהוא וממשלתו התחייבו לה, ושנית, בכך שהוא מתעקש להסתיר מידע חשוב מהציבור. כל דמוקרטיה תלויה באמון הציבור, ולכן ביזוי עקרונות הממשל הפתוח על ידי ראש הממשלה היא לא פחות מכרסום יסוד הדמוקרטיה.

________________________________________________________________________

2 בינואר 2013

המדינה מסרבת לחשוף את התקציב על פי חוק יסוד בנימוק שאין הסכמה על מתווה התקציב: "עמידה בהוראות חוק יסוד הינה תיאורטית ולא מעשית"

בעקבות עתירת התנועה לאיכות השלטון והמשמר החברתי, שדרשה לחייב את המדינה להגיש את תקציב המדינה לשנת 2013 על פי חוק יסוד: משק המדינה, השיבה המדינה לבית המשפט כי "בבחירות תינתן אפשרות לקיום דיון ציבורי רחב ביותר באשר למתווה תקציב המדינה". בתשובת הממשלה לבג"צ נאמר, כי "עמידה בהוראות חוק היסוד הנה תיאורטית ובלתי מעשית בעליל" וכי "המדינה יצאה ידי חובה המוטלת עליה בחוק היסוד". יש לציין, כי ההחלטה שהצעת התקציב לא תעבור בממשלה התקבלה מאחורי הקלעים וללא תיעוד, ומבלי שנערך דיון מסודר על הצעת התקציב בממשלה כנהוג וכמתחייב.

חוק יסוד: משק המדינה קובע, כי על הממשלה להניח על שולחן הכנסת את הצעת התקציב עד ששים יום לפני תחילת שנת התקציב, כלומר עד 3.11.2012. מאחר שהתקציב לא הונח על שולחן הכנסת במועד, הגישו התנועה לאיכות השלטון והמשמר החברתי עתירה לבג"צ ובה הודגש כי אי הגשת התקציב כמתחייב על פי חוק יסוד מעקרת את יכולתה של הכנסת לבקר את הצעת חוק התקציב ואת יכולתו של הציבור לקיים דיון אפקטיבי.

בתשובת המדינה לבית המשפט נטען, כי במצב דברים שבו הממשלה לא מצליחה לגבש הסכמה באשר למתווה התקציב "אין לקרוא את החובה הפרוצדוראלית הקבועה בסעיף 3ב(1) לחוק היסוד, שעניינה מועד הנחת הצעת התקציב על שולחן הכנסת, כחיוב חברי הממשלה להגיע ביניהם להסכמה על מתווה תקציבי, ויהי מה". אולם בד בבד, המדינה מצטטת גם מנאומו של יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, בישיבת המליאה שבה פוזרה הכנסת, כי "הבוחר הישראלי יידרש להכריע על אופי תקציב המדינה לשנים הבאות."

עו"ד חי מיארה, התנועה למען איכות השלטון: " הואיל והממשלה לא ערכה דיון מסודר על הצעת חוק התקציב, היא לא יכולה לטעון כי היא "יצאה ידי חובה" כקבוע בחוק יסוד המשק. חוק יסוד הוא חוק יסוד וככזה גם הממשלה צריכה לקיימו, בפרט נוכח הערך הציבורי הרב שבחשיפת הצעת התקציב לציבור ערב בחירות, לשם קיום דיון ציבורי בנושא התקציב, בגינו, כידוע, הלכנו לבחירות".

מהמשמר החברתי נמסר: "הממשלה מודה בגלוי, שהבחירות הללו נכפו מסיבות פוליטיות הקשורות לאישור תקציב המדינה, ועל כן תקציב המדינה חייב להימצא במוקד הדיון הציבורי במסגרת מערכת הבחירות. אולם באופן אבסורדי, המדינה מסרבת לחשוף כל פרט בנוגע להצעת התקציב שגיבש משרד האוצר עוד בחודש יולי 2012, חודשיים לפני פיזור הכנסת. המשמעות היא, כי הממשלה פועלת במכוון על מנת להסתיר את מתווה התקציב המועדף עליה על מנת למנוע ביקורת ודיון ציבורי בו."

________________________________________________________________________

 6 בדצמבר 2012

 התנועה לאיכות השלטון והמשמר החברתי עתרו היום לבג"ץ

על מנת לחייב את ראש הממשלה, בנימין נתניהו,

להציג את הצעת תקציב המדינה לשנת 2013, כמתחייב מחוק יסוד: משק המדינה

 חוק יסוד: משק המדינה קובע, כי על הממשלה להניח על שולחן הכנסת את הצעת התקציב עד ששים יום לפני תחילת שנת התקציב, כלומר עד 3.11.2012. למרות פניות התנועה לאיכות השלטון והמשמר החברתי, ממשלת נתניהו בחרה להפר את הוראות חוק היסוד כלפי אזרחי המדינה באופן בוטה וגלוי ולא להגיש את תקציב המדינה לשנת 2013.

בעתירת התנועה לאיכות השלטון והמשמר החברתי, הודגש כי אי הגשת התקציב המחויבת על פי חוק יסוד מעקרת את יכולתה של הכנסת לבקר את הצעת חוק התקציב ואת יכולתו של הציבור לקיים דיון ציבורי אפקטיבי. לתקציב המדינה יש השפעה מכרעת על התהליכים הכלכליים והחברתיים במדינה. הצורך בהבטחת קיומו של דיון הולם בהקשר זה נובעת מהחשיבות המרכזית המיוחסת לתהליך התקצוב הלאומי בהליך הדמוקרטי. הכנת התקציב צריכה לעמוד במועדים הנקובים כדי לעודד דיון ציבורי ובחינה ממשית תוך כדי תהליך אישור חוק התקציב בכנסת.

חשוב לציין כי כל הממשלות קיימו כנדרש את הוראת החוק והגישו את הצעות התקציב במועדן, גם בשנים בהן התנהלו בחירות בסמוך לתחילת שנת התקציב. לפי דיווחים בתקשורת אף משנת 1982, עת תוקן החוק, קיימו ממשלות ישראל את הוראת החוק והגישו את הצעת חוק התקציב במועדה. תוצאה זו היא אף מתבקשת נוכח המציאות הפוליטית בישראל בה לעיתים תכופות מועד הבחירות מוקדם, ועל הממשלה מוטלת החובה להניח את הצעת חוק התקציב אף בתקופת בחירות.

עו"ד חי מיארה, התנועה למען איכות השלטון: "הכל כפופים לחוק: האזרחים, המחוקקים והשופטים. ומתוך כך, במדינה שבה שולט עקרון החוק אין איש או גוף העומדים מעל לחוק. בשל הפרת החוק לכנסת הבאה יהא זמן קצר מאוד לטובת הדיון בתקציב.  לו תופעה זו תהפוך לנורמה מקובלת, אנו עלולים למצוא עצמנו במצב בלתי נסבל בו בכל שנת בחירות יהיו לוחות זמנים צפופים לאישור התקציב, דבר שעשוי לעקר את יכולתה של הכנסת לפקח על התקציב ולהביא לפגיעה בעיקרון הפרדת הרשויות וביכולת של הציבור להביע את דעתו באשר לתקציב".

מהמשמר החברתי נמסר, כי "נתניהו הקדים את הבחירות בטענה, כי אינו מצליח לגייס תמיכה בתקציב בקרב שותפותיו לקואליציה, ובכך הפך למעשה את כל מערכת הבחירות להצבעת אמון בתקציב. יחד עם זאת, הוא נמנע מלהציג את התקציב בכנסת או בפני הציבור, על מנת שניתן יהיה לשפוט אותו ולקבל החלטה מושכלת בבחירות לכנסת. מעבר למשמעות החוקית של הפרת חוק יסוד על ידי ראש הממשלה, יש פגם מוסרי בהסתרת הצעת התקציב ומניעת דיון ציבורי עליה."

כתבות שעלו בעקבות ההודעה שלנו לעיתונות:

עתירה נגד נתניהו: "להציג את תקציב 2013 בפני הכנסת" (מוטי בסוק, "דה מרקר", 6 בדצמבר 2012)

____________________________________________________________

28 בנובמבר 2012

המדד החברתי מדרג את הצבעות חברי הכנסת של מפלגת העבודה במליאת הכנסת

במקום הראשון: איתן כבל עם 46 נקודות

במקום האחרון: בנימין בן אליעזר עם 5 נקודות

שלי יחימוביץ' במקום השני עם 31 נקודות

הדירוג של חברי הכנסת של מפלגת העבודה על פי המדד החברתי הוא: איתן כבל במקום הראשון עם 46 נקודות, שלי יחימוביץ' במקום השני עם 31 נקודות, יצחק הרצוג עם 27 נקודות, אבישי ברוורמן עם 20 נקודות, ראלב מג'אדלה עם 18 נקודות, דניאל בן סימון עם 14 נקודות, עמיר פרץ עם 9 נקודות ובנימין בן אליעזר סוגר את הרשימה עם 5 נקודות. שני חברי הכנסת שכיהנו מטעם קדימה בכנסת הנוכחית וכעת מתמודדים בפריימריז של מפלגת העבודה קיבלו ניקוד גבוה אף הם: נחמן שי קיבל במדד 24 נקודות, ואילו נינו אבסדזה קיבלה 22 נקודות. המדד החברתי מבוסס על נתוני ההצבעה של חברי הכנסת ב-230 הצבעות במליאת הכנסת בשנה החולפת, שהוגדרו כנוגעות בסוגיות חברתיות. המדד מעניק נקודה חיובית על כל הצבעה חברתית (תמיכה בהצעת חוק חברתית או התנגדות להצעת חוק אנטי-חברתית), נקודה שלילית על כל הצבעה אנטי-חברתית, ואפס נקודות על המנעות בהצבעה או נוכחות במליאה ללא הצבעה.

הנתון הבולט ביותר הוא היעדרם של חברי כנסת ממפלגת העבודה מהצבעות על חקיקה חברתית חשובה. בין היתר, אף אחד מחברי הכנסת ממפלגת העבודה לא השתתף בהצבעות על הצעת חוק הדיור המוגן, שבאה להסדיר את פעילות בתי הדיור המוגן לקשישים, על הצעת חוק להעלאת התמלוגים לנכי רדיפות הנאצים, על הצעת חוק להטלת פיקוח על מחירי מוצרי יסוד, ועל הצעת חוק למתן מענק הסתגלות לאישה שיוצאת ממעון לנשים מוכות אולם לא חוזרת לביתה.

יו"ר המפלגה, ח"כ שלי יחימוביץ', לא נכחה בהצבעות על הצעות חוק שתואמות שלכאורה את סדר היום שלה. בין היתר, יחימוביץ' לא נכחה בהצבעות על הצעת חוק להגנה על זכויות עובדים בהתקשרויות של גופים ציבוריים, הצעת חוק למתן מענק הסתגלות לנשים שיוצאות ממעון לנשים מוכות, הצעת חוק לביטול הפטור ממס רכישה על דירות לתושבי חוץ, הצעת חוק הדיור המוגן והצעת חוק לביטול השלילה הרטרואקטיבית של גמלת הבטחת הכנסה למי שנסע לחו"ל.

בנוסף, מן המדד החברתי עולה, כי נוכחות חברי הכנסת עמיר פרץ ודניאל בן סימון, המגדירים עצמם כ"חברתיים", הייתה דלה במיוחד: ח"כ בן סימון נכח ב-34 הצבעות חברתיות בלבד מתוך 230 ההצבעות שהוגדרו כחברתיות, ואילו ח"כ פרץ נכח ב-17 הצבעות בלבד. ח"כ בנימין בן אליעזר, נכח ב-8 הצבעות בלבד מסיבות בריאותיות.

המשמר החברתי (ע"ר) פועל לדאוג לנוכחות אזרחית רציפה ועיקשת בכנסת, לחזק את בית הנבחרים אל מול לחצי ההון ולהזכיר לח"כים שהציבור לא שכח את תביעתו לצדק חברתי. משקיפי המשמר מגיעים לכל הדיונים שקשורים לצדק חברתי ושוויון אזרחי, צופים, מדווחים, ולאחר שצברו ניסיון גם מתחילים להעלות שאלות בוועדה. עדויות המשקיפים, ובהן מידע חיוני על תפקוד הכנסת, מתפרסמות באתר המשמר החברתי ובדף הפייסבוק. פעילות השטח הזאת היא גם הבסיס לפרויקטים מיוחדים של המשמר, כמו "המדד החברתי" המדרג ח"כים ומפלגות לפי הצבעות בחוקים חברתיים וכלכליים.

____________________________________________________________

24 בנובמבר 2012

לקראת הפריימריז בליכוד המשמר החברתי מפרסם את תוצאות המדד החברתי של חברי הכנסת של המפלגה:

במקום הראשון: ראובן ריבלין עם 6 נקודות ונוכחות ב-88 הצבעות

במקום האחרון: ציפי חוטובלי עם 17- נקודות ונוכחות ב-100 הצבעות

חמשת חברי הכנסת מן הליכוד המובילים בהצבעות חברתיות במליאת הכנסת על פי המדד החברתי הם יו"ר הכנסת, ח"כ ראובן ריבלין עם שש נקודות, ח"כ אופיר אקוניס עם חמש נקודות, חברי הכנסת חיים כץ וכרמל שאמה-הכהן עם שלוש נקודות כל אחד וח"כ יריב לוין עם אפס נקודות. חמשת חברי הכנסת הלא-חברתיים ביותר הם ציפי חוטובלי עם 17- (מינוס 17) נקודות, חבר הכנסת זאב אלקין, סגני השרים לאה נס ואיוב קרא והשרה לימור לבנת עם 13- (מינוס 13) נקודות כל אחד. המדד החברתי מבוסס על נתוני ההצבעה של חברי הכנסת ב-230 הצבעות במליאת הכנסת בשנה החולפת, שהוגדרו כנוגעות בסוגיות חברתיות. המדד מעניק נקודה חיובית על כל הצבעה חברתית (תמיכה בהצעת חוק חברתית או התנגדות להצעת חוק אנטי-חברתית), נקודה שלילית על כל הצבעה אנטי-חברתית, ואפס נקודות על המנעות בהצבעה או נוכחות במליאה ללא הצבעה.

בין הצעות החוק נגדן הצביעו חברי הכנסת הלא-חברתיים: הצעת חוק שמאפשרת לנכים שהגיעו לגיל פרישה להמשיך לקבל את קצבת הנכות בנוסף לקצבת זקנה, הצעת חוק שמבטלת את המע"מ על מרכיב הבלו במחיר הדלק, הצעת חוק לביטול תמחור מוצרים בלא שניתן לקבל עליהם עודף במזומן (הצעת חוק "99 אגורות"), הצעת חוק להגדלת קצבת הזקנה (שעומדת כיום על 1,481 ש"ח ליחיד ו-2,226 ש"ח לזוג) והצעת חוק דיווח של מוסדות פיננסיים על כספים שמופקדים אצלם, אולם שבעליהם אינם דורשים אותם.

חמישה חברי כנסת מהליכוד הצביעו נגד הצעות חוק שהם עצמם יזמו או חתומים עליהן:

1. ח"כ ציפי חוטובלי הצביעה נגד הצעת החוק שהיא יזמה לקיצור תקופת האכשרה המזכה סטודנטיות בדמי לידה. סטודנטיות במקרים רבים אינן זכאיות לדמי לידה, מכיוון שהן מועסקות לסירוגין או מכיוון שהן מקבלות מלגה מהמוסד האקדמי, שאינה נחשבת לשכר לצורך הביטוח הלאומי. הצעת חוק נוספת שח"כ חוטובלי חתומה עליה והצביעה נגדה היא איסור ביצוע צווי הריסה משעה שש בערב ועד שמונה בבוקר למחרת, ומתן אפשרות לדיירים לפנות את מטלטליהם בצורה מכובדת מן הבית.
2. ח"כ זאב אלקין הצביע נגד הצעת החוק אותה יזם לביטול המע"מ על מרכיב הבלו במחיר הבנזין. כיום המצב הוא שהמע"מ מוטל גם על מרכיב הבנזין וגם על מרכיב המס הממשלתי על הבנזין – הבלו, כך שעל חלק ממחיר הבנזין לצרכן נוצר כפל מס. ח"כ יריב לוין, שחתום על הצעת חוק זו (אך לא יזם אותה), אף הוא הצביע נגדה.
3. ח"כ אופיר אקוניס הצביע נגד הצ"ח שהוא יזם לחובת דיווח של מוסדות פיננסיים על כספים ללא דורש.
4. ח"כ מירי רגב הצביעה נגד הצעת חוק עליה הייתה חתומה להקמת נציבות זכויות הילד.

המשמר החברתי (ע"ר) פועל לדאוג לנוכחות אזרחית רציפה ועיקשת בכנסת, לחזק את בית הנבחרים אל מול לחצי ההון ולהזכיר לח"כים שהציבור לא שכח את תביעתו לצדק חברתי. משקיפי המשמר מגיעים לכל הדיונים שקשורים לצדק חברתי ושוויון אזרחי, צופים, מדווחים, ולאחר שצברו ניסיון גם מתחילים להעלות שאלות בוועדה. עדויות המשקיפים, ובהן מידע חיוני על תפקוד הכנסת, מתפרסמות באתר המשמר החברתי ובדף הפייסבוק. פעילות השטח הזאת היא גם הבסיס לפרויקטים מיוחדים של המשמר, כמו "המדד החברתי" המדרג ח"כים ומפלגות לפי הצבעות בחוקים חברתיים וכלכליים.

כתבות שעלו בהמשך להודעה שלנו לעיתונות:

"מדד חדש לקראת הפריימריז: מי בליכוד מעוניין בצדק חברתי?" (צבי זרחיה, דה מארקר, 24.11.12)

"לקראת הפריימריז: מי הח"כים הכי חברתיים בליכוד?" (פנחס וולף, וואלה, 24.11.12)

________________________________________________________________________

14 בנובמבר 2012

ראש הממשלה מפר באופן בוטה את חוק יסוד משק המדינה בכך שאינו מציג הצעת תקציב לשנת 2013

התנועה למען איכות השלטון, המשמר החברתי, אדם טבע ודין, שתי"ל, עתידנו וא.ל.א  פנו היום לראש הממשלה בטענה, כי ממשלת ישראל עוברת על החוק בכך שלא הגישה את הצעת התקציב לשנת 2013. הארגונים שוקלים את המשך צעדיהם

בפנייה שנשלחה לראש הממשלה על ידי הארגונים נכתב, כי אי הגשת התקציב לשנת 2013 מהווה עברה על החוק באופן בוטה, בגלוי ותוך ידיעה ברורה, בכך שעל אף התקופה הקבועה בחוק, עד היום טרם הונחה על ידי הממשלה הצעת חוק התקציב לשנת 2013.

הארגונים הדגישו, כי על פי חוק יסוד: משק המדינה על הממשלה להניח על שולחן הכנסת את הצעת חוק התקציב לא יאוחר משישים ימים לפני תחילת שנת הכספים, כלומר עד 3.11.12, גם אם הכנסת פוזרה לקראת בחירות. בנוסף לפגיעה הנגרמת כתוצאה מעצם הפרת החוק על ידי הממשלה, אי הנחת הצעת התקציב פוגעת בתכלית חוק יסוד: משק המדינה, כפי שנוסחה בדברי ההסבר לחוק, לפיהם ההוראה, המחייבת הגשה של הצעת חוק התקציב לא יאוחר משישים יום לפני תחילת שנת הכספים, נועדה להבטיח זמן מספיק לדיון הולם.

להפרה הבוטה של חוק היסוד על ידי הממשלה השלכות חמורות בייחוד בתקופה זו, תקופת הבחירות, שכן הנחת הצעת התקציב על שולחן הכנסת מאפשרת דיון פומבי וביקורת ציבורית על הצעת התקציב ועל סדרי העדיפויות הכלכליים הנובעים ממנה. חשיבותו של הדיון הפומבי בהקשר זה גדלה בתקופת בחירות שבעתיים, בשעה שבה האזרחים נקראים לממש את זכות הבחירה שלהם ולהעניק מנדט לקובעי המדיניות בכנסת.

הארגונים הדגישו, כי "במידה שראש הממשלה לא יפעל באופן מיידי על מנת לפרסם את הצעת התקציב ולמנוע את המשך הפרת החוק, אנו נשקול לנקוט צעדים משפטיים על מנת להבטיח, שהוראות החוק ימולאו, ושהבחירות, אותן יזם ראש הממשלה בגלל קשייו לאשר את התקציב בכנסת, לא יהוו תירוץ למניעת ביקורת ודיון ציבורי על הצעת התקציב."

ולמכתב שנשלח לראש הממשלה:

כתבות שעלו בהמשך להודעה שלנו לעיתונות:

"ראש הממשלה מפר חוק יסוד" (עידן יוסף, News1)

"ארגונים חוץ פרלמנטרים לנתניהו: הממשלה חייבת להציג תקציב לשנת 2012" (מוטי בסוק, דה מארקר, 14.11.2012)

_______________________________________________________________________

4 בנובמבר 2012

ישראל יקרה לנו והמשמר החברתי ליו"ר הכנסת:
"להימנע ממחטפים הרי גורל לפני הבחירות. החלטה על הרווחים הכלואים תסנדל את הממשלה הבאה"

קבוצת ישראל יקרה לנו והמשמר החברתי פנו ליו"ר הכנסת בדרישה לבטל את הדיון וההצבעה שנקבעו למחר (יום שני) במליאת הכנסת על חוק "הרווחים הכלואים". במכתב נאמר, כי ראש הממשלה הקדים את הבחירות ופיזר את הכנסת שכן הוא "מבקש מהעם מנדט מחודש … להביא תקציב אחראי עם ראיה ארוכת טווח, וכי ב"עת הזאת לא ניתן להביא  תקציב אחראי." לאור זאת, טוענים הארגונים, כי כל החלטה בעלת משמעות פיסקאלית צריכה להתקבל רק לאחר הבחירות, על ידי הכנסת ה-19.

הארגונים טוענים במכתב, כי "מדיניות ממשלתית אחראית אינה עולה בקנה אחד עם הצבעה על חוק "הרווחים הכלואים" בשעה שעדיין לא אושר תקציב המדינה, ועל ידי כנסת שכבר סיימה את תפקידה ונקלעה לסחרור של מערכת בחירות. לאור האינטרס הציבורי המובהק בסוגיית "רווחים כלואים" והסערה הציבורית שקמה בעקבות הפרסומים בעניין, אנו מתריעים על כך שהכנסת עלולה לשמש מחר בימה למחטף ממשלתי מקומם ביותר, וזאת כאשר 80 יום לאחר מכן יוחלף הרכבה על פי רצון הציבור בבחירות."

אייל עופר ממקימי קבוצת ישראל יקרה לנו מסר, כי "אישור חקיקה בעלת השלכות מרחיקות לכת על המשק הישראלי במהלך תקופת בחירות היא מחטף פסול. על יו"ר הכנסת מוטלת האחריות למנוע כל כרסום במעמדה של הכנסת על ידי הפיכתה לחותמת גומי של שר האוצר."

מהמשמר החברתי נמסר, כי "היועץ המשפטי לממשלה כבר הבהיר את עמדתו החד-משמעית נגד צעדים בלתי הפיכים, בכך שמנע מהממשלה להכשיר את המאחזים על פי דו"ח ועדת לוי. אישור חוק הרווחים הכלואים בתקופת בחירות על ידי הכנסת היוצאת, משמעו העמדת הכנסת ה-19 והממשלה שתקום בפני מציאות מוחלטת ובלתי הפיכה בנוגע לגביית מסים בסכומים בעלי השפעת מאקרו על המשק."

המשמר החברתי (ע"ר) פועל לדאוג לנוכחות אזרחית רציפה ועיקשת בכנסת, לחזק את בית הנבחרים אל מול לחצי ההון ולהזכיר לח"כים שהציבור לא שכח את תביעתו לצדק חברתי. משקיפי המשמר מגיעים לכל הדיונים שקשורים לצדק חברתי ושוויון אזרחי, צופים, מדווחים, ולאחר שצברו ניסיון גם מתחילים להעלות שאלות בוועדה. עדויות המשקיפים, ובהן מידע חיוני על תפקוד הכנסת, מתפרסמות באתר המשמר החברתי ובדף הפייסבוק. פעילות השטח הזאת היא גם הבסיס לפרויקטים מיוחדים של המשמר, כמו "המדד החברתי" המדרג ח"כים ומפלגות לפי הצבעות בחוקים חברתיים וכלכליים.

כתבות שעלו בעקבות ההודעה שלנו לעיתונות:

החברתיים לריבלין: "עצור את חוק הרווחים הכלואים מחר – זה מחטף" (צבי זרחיה, דה מארקר, 4.11.12)

________________________________________________________________________

1 בנובמבר 2012

"הבועה החברתית" של כחלון מתפוצצת

המשמר החברתי: "כמעט בכל מדד חברתי הצבעותיו של משה כחלון הן אנטי-חברתיות. המטרה של הקמת מפלגה חברתית לכאורה בראשותו היא למשוך קולות מהמרכז במטרה לספק רשת ביטחון למפלגת הליכוד ביתנו."

אופן ההצבעה של משה כחלון בכנסת מעיד על סדר יום אנטי-חברתי, זאת על פי נתונים שנאספו על ידי המשמר החברתי וארגונים נוספים. על פי המדד החברתי של המשמר החברתי ופרויקט כנסת פתוחה של הסדנא לידע ציבורי, הציון שכחלון קיבל הוא 6- (מינוס 6), ציון הנמוך מחברים אחרים בממשלה ממפלגת הליכוד, בהם גילה גמליאל (1-), סילבן שלום, משה (בוגי) יעלון ויוסי פלד (4- כל אחד) וישראל כץ (5-).

המשמר החברתי בדק את אחוז ההצבעות בהן תמך כחלון במדיניות כלכלית-חברתית מתוך כלל ההצבעות בהן השתתף, והשווה את הנתונים לחברי ממשלה אחרים מן הליכוד. בדיקה זו העלתה, כי רק ב-37% (13 הצבעות) מ-35 ההצבעות בהן השתתף כחלון בכנסת, הוא תמך במדיניות כלכלית-חברתית. בניתוח זה עלה, כחלון נמצא במקום השביעי בקרב חברי הממשלה מן הליכוד בשיעור ההצבעות הכלכליות-חברתיות, יחד עם לאה נס, ואחרי גילה גמליאל (50% מההצבעות בעד מדיניות כלכלית-חברתית), יוסי פלד (44%), משה (בוגי) יעלון (43%), ישראל כץ (41%), מיכאל איתן ובני בגין (38% כל אחד).

בין הצעות החוק להן התנגד כחלון, בטענה כי הוטלה עליו משמעת קואליציונית, (אך שרי ממשלה רבים נעדרו מהן): פטור ממע"מ לזוגות צעירים בקניית דירה ראשונה, העלאת קצבת הזקנה, כפל קצבאות בקצבת זקנה וקצבת נכות, זיכוי וניכוי במס הכנסה על הוצאות טיפול בילדים, הקמת מקלטים לנשים מוכות ותקצובם, הלוואות מסובסדות לחיילים משוחררים ולזכאים לסיוע בדיור, הקמת מעונות יום במקומות העבודה, איסור חברות בדירקטוריון של בנק ושל חברה ציבורית נוספת על מנת למנוע ניגודי אינטרסים ופטור ממע"מ על מים וביוב.

מצ"ב ההודעה המלאה, הכוללת נתוני הצבעה נוספים וגרפים. 

[space height="HEIGHT"]

כתבות שעלו בעקבות ההודעה שלנו לעיתונות:

סקר חדש מעניק לכחלון רק 10 מנדטים; עיקר כוחו מגיע ממצביעי העבודה (יהונתן ליס, הארץ, 1.11.12)

כחלון קנה 20 מנדטים ב-45 שקל, שום קשר לחברתיות (יוסי פינק, ביזפורטל, 1.11.12)

וכתבה של יובל גורן עם הפנייה בשער מעריב: בדיקת הישגי כחלון במשרד הרווחה חושפת מציאות שונה

אורן פרסיקו בעין השביעית, מגיב על סיקור התקשורת ומחמיא למעריב על הדיווח שמתבסס על הנתונים שלנו "סדר יום מופרך"

________________________________________________________________________

24 יולי 2012

הודעה לעיתונות

 חשש למחטף  להרעת תנאי העבודה של מאות אלפי עובדים במשק רגע לפני היציאה לפגרה

בדיון שיתקיים מחר בבוקר, יום ד' ה-25 ליולי, בוועדת העבודה והרווחה בכנסת, יעלה לדיון תיקון לחוק שעות עבודה ומנוחה שיצמצם בפועל את ההגנה המשפטית הקיימת היום באשר לאורך יום העבודה ומס' שעות העבודה בשבוע.

בחוק הקיים מוגבל יום העבודה למקסימום של 10 שעות ליום עבודה, אשר חריגה ממנה מזכה את העובד בתוספת כספית על "שעות נוספות". אם יעבור התיקון המוצע לחוק תתאפשר למעסיקים יד חופשית בקביעת שעות העבודה אשר עלולה להפוך את זמנם של העובדים להפקר, ללא כל סעד והגנה משפטית. תיקון החקיקה למעשה ישלול זכות בסיסית שמוקנית היום לכל עובד להגבלת שעות העבודה והגנה על שעות המנוחה ויכפיף את הזכות לשיקול דעתו הבלעדי של שר התמ"ת.

במשמר החברתי חוששים שהנפגעים המרכזיים יהיו דווקא מאות אלפי העובדים המוחלשים ביותר אשר אינם מאוגדים בוועדי עובדים חזקים, עובדים בלתי מיומנים ובמיוחד עובדי קבלן.

בנוסף מתריאים במשמר החברתי מפני חקיקה חפוזה בנושא חשוב כל כך שעלול לחרוץ גורלות של ציבור רחב מאד. "לא מן הנמנע" אומרים במשמר החברתי "כי הדיון בנושא נעשה בחטף, ובדקה ה-90 טרם היציאה לפגרת הקיץ, בכדי לעבור מתחת לרדאר של חברי כנסת וארגוני עובדים אשר צפויים להתנגד למהלך".

ובהמשך למעקב שלנו, ובתודה לארן רונדל שלא נח ולא שקט בנושא הזה, היום יום ד' הרחק מעיני המצלמות, בעזרתם של החכ"ים חיים כץ ואילן גילאון- ההצבעה על התיקון לחוק שעות העבודה נפלה בועדה.

________________________________________________________________________

24.7.12

הודעה לעיתונות:

המשמר החברתי מגלה מה עשה מופז ומה עשו 4 המורדים במושב הקיץ

על רקע הארועים האחרונים בדבר ניסיון הפילוג בקדימה של ארבעת חברי הכנסת לליכוד, ותגובתו של מופז, המשמר החברתי בכנסת בדק את התנהלות הניצים ואת תרומתם לעשייה הפרלמנטרית.

על פי ממצאי המשמר החברתי אותו מופז שממהר לנזוף בחברי הכנסת המתפלגים, ניסה לעשות ניסיון דומה בעצמו בתקופת כהונתה של ליבני כיושבת ראש קדימה. לשם ביצוע המהלך הרחיקו חברי הכנסת שחתרו אז לפילוג עד כדי חקיקת חוק שזכה לכינוי חוק מופז, על אף שמופז בזמנו נמלך בדעתו ולבסוף הצביע נגד החוק.  חוק מופז, שנחקק בהליך מזורז מס' מועט של שבועות לאחר כינון הממשלה ב-2009, נועד להקל על פרישתם של כ-7 חברי כנסת מקדימה, בעוד שהחוק הקודם דרש רף גבוה יותר של שליש מחברי הסיעה.

מאז, משמופז התמנה לראשות המפלגה והדיח את ליבני הוא נמלך בדעתו וניסה לשנות את החוק שוב, על מנת לטרפד מהלך דומה נגדו. היום, מופז למעשה סופג ניסיון פילוג דומה מאד לזה שאותו רקח הוא עצמו, בימיה של ליבני. עוד מגלה המשמר החברתי כי פעילותו הפרלמנטרית של יושב ראש קדימה מופז לוקה בחסר.

במושב הקיץ האחרון הוא לא השתתף באף הצבעה על חוק חברתי, נוכחותו במשכן הכנסת הסתכמה בכ-11 שעות שבועיות, הוא נכח ב-0.05 ישיבות של ועדות הכנסת. במושב הקיץ של הכנסת הגיש הצעת חוק אחת שהיא מעין חברתית בנושא גמול לחיילים בשירות סדיר, אך זו נפלה.

לעומתו, דווקא חברי הכנסת המורדים, אותם מעונין מופז להדיח הפגינו נוכחות רבה יותר בכנסת, אם כי פעילותם אינה מצטיינת בדגש חברתי:

ח"כ עתניאל שנלר נכח בחודש האחרון ב-23 הצבעות, הוא מבלה במשכן הכנסת כ-30 שעות שבועיות, נוכחותו בישיבות של ועדות הכנסת מגיעה לכמעט 3 שעות בחודש ובמושב הנוכחי הגיש 9 הצעות חוק.

מבין הצעות החוק שהגיש ניתן למצוא 2 הצעות חוק חברתיות: חוק המאפשר לנשים להעדר מעבודתן בזמן שבן הזוג במילואים וחוק נוסף –תיקון לחוק הדיינים, לשם הבטחת ייצוג נשים בוועדה למינוי דיינים.

בדומה לשנלר, גם חברי הכנסת המורדים הנוספים: יוליה שמלוב-ברקוביץ ואריה ביבי והשתתפו בכ-24 הצבעות, בילו במשכן הכנסת כ-17-16 שעות בשבוע, הגישו הצעות חוק והשתתפו בועדות הכנסת. ח"כ שמלוב-ברקוביץ אף הגישה הצעת חוק זכויות הדייר להרחבת הזכאות לדיור ציבורי עבור משפחות עולים חד-הוריות. חוק אשר הופל על ידי הממשלה.

על ח"כ אבי דואן נמצא מידע רק על מספר ההצבעות בהן השתתף- 31 הצבעות.

 [message_box title="יומיים לפני פגרת הקיץ הכנסת עסוקה בחיסול חשבונות אישיים" color="red"]נילי גרוסמן, דוברת המשמר החברתי ציינה כי "ממכלול התימרונים הפוליטיים נודף ריח מסריח של שיקולי רווח והפסד פרסונאליים בעוד האינטרס הציבורי נותר יתום. בימים בהם הציבור כורע תחת הנטל ואנשים שהמדינה רמסה לא מוצאים כל מוצא אלא לשים קץ לחייהם, בוחרים חברי הכנסת להקדיש את השעות האחרונות של עבודתם, טרם יציאתם לפגרה, לחיסול חשבונות אישיים".[/message_box]

כתבות שעלו בעקבות ההודעה שלנו לעיתונות:

מורדי קדימה מתעלים על מופז בפעילות פרלמנטרית (ניוז1)

________________________________________________________________________

27.6.12

הודעה לעיתונות

מליאת הכנסת ערכה היום  דיון סוער בנושא אלימות המשטרה כלפי מפגינים

היום, רביעי, 27.6,  התקיים דיון דחוף במליאת הכנסת לבקשת 'המשמר החברתי' על רקע אלימות המשטרה כלפי מפגינים. ליוזמה נעתרו חברי כנסת מארבע סיעות: נחמן שי (קדימה), דניאל בן-סימון (עבודה), אילן גילאון (מרצ) ודב חנין(חדש), בעקבות פנייה של המשמר החברתי.

ביציעי המליאה נכחו כ-50 מפעילי המחאה החברתית ואנשי המשמר החברתי בכנסת במטרה להזכיר לחברי הכנסת את עינו הפקוחה והבוחנת של הציבור.
במהלך נאומי הח"כים ולנוכח דבריהם של חברי הכנסת מירי רגב בן-ארי ואופיר אקוניס יצאו הפעילים מן האולם לאחר שכונו על ידם אנרכיסטים.

נילי גרוסמן, דוברת המשמר החברתי, ציינה בתגובה לדבריהם כי "הזכות להפגין היא זכות לגיטימית ובסיסית בכל משטר דמוקרטי והיא חלק בלתי נפרד מיכולתו של הציבור לנהל דיאלוג עם נבחריו. המעורבות ההולכת וגוברת שהציבור מגלה בסוגיות חברה וכלכלה רק מעידה על אזרחות טובה ואחראית. לא מתקבל על הדעת להכפיש ציבור שלם ומגוון מימין ומשמאל,בוגרים וצעירים ותיקים ועולים ולכנותם אנרכיסטים. הניסיון לדכא את המחאה ולצבוע את כולה בצבעים רדיקלים מעיד על חוסר יכולת לספק מענה ענייני לזעקתו הלגיטימית של הציבור לקורת גג, למזון במחיר שפוי ולתעסוקה הוגנת".

במהלך הדיון ציין השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ, כי הוא מעניק גיבוי למשטרה וכי אם היו חריגות הן ייחקרו במח"ש.
המשמר החברתי מציין כי חובתה של המשטרה לאפשר את חופש הביטוי ובכלל זה חופש המחאה. "בתקופה האחרונה ראינו תופעות פסולות של הרתעה והפחדה באופן של זימון פעילים לחקירה בטרם התקיימה הפגנה כלשהי, מעצרי שווא, כתבי אישום מופרכים – התנהלות חסרת פרופורציה אשר הגיעה לשיא עם גילויי האלימות הברוטלית של השוטרים בסוף השבוע האחרון. לצד החקירות הפרטניות שייפתחו על סמך אינספור עדויות המפגינים שהוכו, מן הראוי לקיים במשטרה בדק בית נוקב לנוכח התנהלותה החריגה".

המשמר החברתי בכנסת מברך את נציגי 4 הסיעות; קדימה, עבודה, מרצ וחד"ש על שנעתרו לבקשת הארגון וקיימו את הדיון.
ברוב של 15 חברי כנסת, ללא נמנעים וללא מתנגדים הוחלט לקיים דיון בנושא בועדת הפנים של הכנסת.

כתבות בנושא:

אהרונוביץ': "מגבה המשטרה, החריגות ייחקרו במח"ש" (וואלה)
________________________________________________________________________

 

     10 יוני 2012

הודעה לעיתונות

המשמר החברתי בכנסת מתריע:

חוק הספרים שאושר היום מתחמק מטיפול בבעיית השורש של ענף הספרים – הריכוזיות בענף

 

המשמר החברתי חושף כי בעוד חוק הספרים בא להגן על שכרם של הסופרים, הוא מתעלם מהבעיה השורשית של ריכוזיות ענף הספרים, שתוצאותיה אפליה במכירת ספריהן של הוצאות ספרים קטנות. גרסתו המוקדמת של החוק כוללת סעיף שמטרתו לטפל בבעיית הבעלות הצולבת  הגורמת לאפליה אך סעיף זה הושמט מגרסתו העדכנית של החוק.

 

היום, יום ראשון, ה-10.6, אושרה בועדת השרים לחקיקה הצעת חוק הספרים של שרת התרבות לימור ליבנת. הצעת החוק מיועדת לטפל בבעיית תמלוגי הסופרים אשר שכרם נשחק בשנים האחרונות עקב החלה הולכת וגוברת של מבצעי הנחה ברשתות הספרים הגדולות.

ענף הספרים נשלט היום בידי 2 רשתות גדולות; צומת ספרים וסטימצקי ולצידן חנויות ספרים קטנות אשר הולכות ונכחדות. אלא שבנוסף לדואופול קיימים גם הסכמים, פחות מוכרים לציבור, בין רשת למכירת ספרים ובין "יצרן", דהיינו, הוצאה לאור. כלומר, היצרן הוא גם המשווק. הסכמים אלה מכונים מיזוג אנכי או בעלות צולבת.

"צומת ספרים" הינה שותפות שווה בין 3 שותפים שהם רשת השיווק (צומת ספרים) עם 2 הוצאות ספרים "כנרת-זמורה ביתן" ו"מודן". שותפות זו אושרה ע"י הממונה על ההגבלים העסקיים, על אף האפליה המובנית כלפי הוצאות ספרים שאינן מקושרות.

התקשרות זו והתקשרויות דומות הולידו תופעות כגון העדפת הוצאת ספרים אחת על פני אחרות; במיקום על המדף, בהשתתפות במבצעים ובהמלצות ע"י המוכרים. בנוסף לאפליה שיצרו ההתקשרויות בין הוצאות לאור שנכנסו להסכם לבין אלה שנותרו בחוץ, נפגעה הסודיות של היקף המכירות. שכן, אין לצפות ששותף בצומת ספרים, שהינו גם בעלים של הוצאה לאור, לא ייחשף לנתוני המכירות של מתחריו בהוצאות ספרים אחרות.

המשמר החברתי בכנסת מתריע כי לצד החשיבות בהגנה על שכרם של הסופרים ישנן בעיות שורשיות המשפיעות על ענף הספרים כולו אשר להן החוק אינו נותן מענה, כדוגמת הבעלות הצולבת, אותה התקשרות בין יצרן לבין משווק. ליה נירגד, ממייסדי המשמר החברתי מציינת כי "הריכוזיות והבעלויות הצולבות בענף הספרים הן שיקוף מושלם לבעיית הריכוזיות של המשק הישראלי בכללותו".

אסתי סגל, מהמשמר החברתי בכנסת מסבירה כי "על הממשלה לטפל בבעיית הבעלות הצולבת של יצרן שהוא גם משווק בתוך שוק ריכוזי מאד. החוק שמונח על שולחן הממשלה מטפל בסימפטום ולא במחלה. ללא טיפול שורש במבנה השוק יימשך תהליך קריסת הענף, כשהוצאות ספרים קטנות וחנויות ספרים עצמאיות ימשיכו להיפגע ולהסגר ואנחנו רואים בכך סכנה גדולה לתרבות במדינה".

עוד טוענים במשמר החברתי כי "לא לחינם החוק בצרפת מגן על חנויות הספרים העצמאיות, כי הוא יודע שהתרבות נמצאת באותן חנויות ספרים עצמאיות ולא ברשתות המסחריות".

המשמר החברתי חושף כי בגרסתו המוקדמת של החוק שהוגש ע"י חבר הכנסת ניצן הורוביץ ב-2009 מופיע סעיף האוסר על בעלות צולבת אך סעיף זה הושמט מהצעת החוק בגרסתה הממשלתית.

 

והכתבות שנוצרו כתוצאה מההודעה הזו לעיתונות:

הצעת חוק הספרים אושרה; "צריך פתרון לבעיה שהשוק לא פותר" ׁ(דה מארקר, צבי זרחיה)

ועדת השרים לחקיקה אישרה את חוק הספרים (כלכליסט, תומר אביטל)

________________________________________________________________________

1.4.2012

הודעה לעיתונות

ממשלה פתוחה נבחנת במעשים

המשמר החברתי, התנועה לחופש המידע, והסדנא לידע ציבורי, מברכים את ממשלת ישראל על החלטתה לאמץ את עקרונות הממשל הפתוח, ומחזקים את ידיו של השר מיכאל איתן שפועל רבות למען שקיפות הממשלה והגברת ההשתתפות האזרחית בפעילות הרשויות.

אנחנו רואים בהחלטה זו, מהלך חשוב ואמיץ לקידום עקרונות השקיפות שאנחנו פועלים למענם, אבל רוצים לציין, שהחלטה זו תימדד במעשים, ולא רק בהצהרות.

צעד ראשון ומתחייב ממנה הוא פתיחת הפרוטוקולים של ועדת השרים לענייני חקיקה. הועדה המורכבת מ-21 שרים וסגני שרים, ומתכנסת בימי ראשון כל שבוע, מחליטה על עמדת הקואליציה בנושא החוקים שמציעים חברי הכנסת. ישיבות הוועדה סגורות לציבור, ולהבדיל מוועדות הכנסת ודיוני המליאה, לא ניתן לקבל את הפרוטוקולים של הוועדה, וגם לא הסברים לתמיכה (או התנגדות) להצעות החוק.

אנחנו רואים בחוסר השקיפות בנושא הצבעות הוועדה סכנה לדמוקרטיה, וטוענים, שניתן כבר בתחילת מושב הקיץ של הכנסת, ע"י החלטה מהירה וללא עלות כספית, לפרסם ולהביא לידיעת הציבור את הפרוטוקולים של הוועדה.

כולנו נראה בצעד הזה את רצינות כוונותיה של הממשלה להפוך דיבורים למעשים, ולקדם שקיפות ופתיחות אמיתית של הממשלה כלפי אזרחי המדינה.

***

והכתבות שנוצרו כתוצאה מההודעה הזו לעיתונות:

בדרך לפתיחת הממשל? (כלכליסט)

הממשלה הבטיחה ממשל פתוח. ארגוני חופש מידע תוהים אם היא גם תקיים (עודד ירון, הארץ)

"המידע שבידי הממשלה – משאב ציבורי; יש לספק גישה אליו" (מוטי בסוק, דהמארקר)

_______________________________________________________________________________