החוק לעידוד טוהר המידות בשירות הציבור נחקק במטרה לעודד עובדי ציבור לדווח על חריגות מנהלי עבודה תקינים הפוגעים בדרכים שונות בעקרון טוהר המידות בשירות הציבורי. העובדים המתריעים על התנהלות בלתי תקינה ועל פעילויות בלתי חוקיות המבוצעות במקום עבודתם, ניצבים בפני חשש מההשלכות של דיווחים אלו, שאינם מתקבלים באהדה. לכן, המחוקק בחר לפעול בשני מישורים מרכזיים על מנת לעודד את עובדי הציבור להתלונן על מעשה שחיתות או על פגיעה אחרת בטוהר המידות במקום עבודתם: האחד, הינו מסירת "תעודת ממצאים" למתלונן שתלונתו נמצאה מבוססת, והשני, הענקת תעודות הוקרה בנסיבות המצדיקות זאת למתלונן שתלונתו נמצאה מבוססת, על תרומתו לחיזוק טוהר המידות במוסדות הציבור בישראל.
בפועל, ממצאי בחינת יישום החוק מצביעים על יישום מוגבל המתבטא בדיווחים ספורים בלבד של גופים ציבוריים על תלונות שהוגשו לנציב תלונות הציבור ונבדקו. יתרה מכך, בכל הקשור להענקת תעודות הוקרה נראה כי עד כה לא יושם החוק כלל. בניסיון להתמודד עם העדר יישום החוק והכשלים האפשריים שבבסיסו, הותקנו בשנת 2012 התקנות לעידוד טוהר המידות בשירות הציבור, שנועדו לסייע ביישום החוק, ומפרטות את אופן מסירת התלונות, את דרכי ציון ממצאי הבדיקה של התלונות ואת אופן הגשת ההמלצות להענקת תעודות הוקרה, אולם טרם ניכר שינוי במגמת יישום החוק מאז חקיקת תקנות אלו.
מטרתנו הינה לעמוד על הקשיים והכשלים ביישום חוק זה, תוך ניסיון לזהות את הסיבות שבגינן החוק לא מיושם, תוך בחינה והסקת מסקנות מהממצאים הקיימים על דיווחים שהתקבלו בנציבות תלונות הציבור בהתאם למתווה החוק.
חברי הקבוצה: אביב להט, חן נדיר, נטע כדורי וליאור גולדווסר.
