פינלנד תזמין את הציבור לכתוב חוקים

ממשלת פינלנד אישרה לאחרונה את התשתית הטכנולוגית שמאחורי מערכת חדשה של ממשל פתוח, אשר תיתן במה לאזרחים המבקשים להציע חוקים חדשים להצבעה בפרלמנט. האם היוזמה אפשרית גם במדינות אחרות?

מי כותב את החוקים?

ברוב המדינות הדמוקרטיות זו נחלתה הבלעדית של הממשלה הנבחרת. בפינלנד, לעומת זאת, תאפשר בקרוב הטכנולוגיה דמוקרטיה ישירה בהרבה.

ממשלת פינלנד השיקה לפני מספר חודשים תכנית בשם יוזמה אזרחית, המאפשרת לאזרחים להציע הצעות חוק חדשות. אם, בתוך שישה חודשים, יצליחו לשכנע 50,000 מבני ארצם לתמוך בהצעתם – מחובתו של הפרלמנט הפיני, האדוּסקוּנטה, להצביע עליה.

.

שיטה זו של חקיקה במיקור המונים (crowd-sourcing) תגיע בקרוב לרשת, הודות למערכת חדשה בשם ממשל פתוח (Open Ministry). העמותה המפעילה את המערכת מטפלת מאז האחד במרס, מועד השקת התכנית, בהחתמת אזרחים על טפסי תמיכה בהצעות שונות; אולם שלשום אישרה הממשלה את מנגנון הזיהוי האלקטרוני שעליו נשענת הגרסה הדיגיטלית של המערכת. המשמעות: המערכת תוכל לעלות לאוויר בראשון באוקטובר.

"הרשות הלאומית לאבטחת מידע בתקשורת בחנה את קוד התוכנה שלנו, את מדיניות אבטחת המידע ואת ספקי השירות והאחסון, על מנת להבטיח שפרטי האזרחים מוגנים ובטוחים מפני פריצה", כתב לי בדואר אלקטרוני מייסד ממשל פתוח, יונַס פקַנֵן. "[המערכת מאמתת] את זהות המשתמשים מול ממשק ה-API של הבנקים ושל חברות הסלולר. כך יכולים המשתמשים לחתום על ההצעה באופן מקוון, באמצעות קוד האינטרנט של הבנק או בעזרת טלפון סלולרי".

וזה עוד לא הכול. הבנקים והמפעילים הסלולריים מעמידים את ממשק הזיהוי האמין שלהם לרשות הפרויקט חינם אין כסף, כחלק ממדיניות של אחריות חברתית. ברוכים הבאים לפינלנד.

האם היוזמה אפשרית במדינות אחרות?

קיימים קווי דמיון ברורים בין המודל הפיני למודל שמפלגת הפיראטים בגרמניה משתעשעת בו, אלא שמערכת הממשל הפתוח פחות רדיקלית, ופחות מוּעדת להתברברויות אינסופיות של עריכה קבוצתית. המחזור הראשון של הצעות החוק מגוון למדי: איסור על גידול חיות לפרווה, חיוב גופים ציבוריים להביא בחשבון מידע פתוח וממשקי API בכל רכישה של תוכנה, איסור על מכירת משקאות אנרגיה לבני 16 ומטה, ומשאל-עם על החוקים המחמירים החלים בפינלנד על משקאות משכרים (הממשלה נהנית ממונופול והמחירים בשמים).

הצעה שזכתה ל-50,000 החתימות המיוחלות (חוק גידול הפרוות גרף כבר 43,500 חתימות על טפסי נייר) חייבת על פי חוק לעלות להצבעה באדוסקונטה. זאת בהשוואה לשיטה הבריטית, למשל, שבה הפרס המצפה לעצומה אלקטרונית שצברה 100,000 תומכים הוא להגיע לשולחנה של איזו זרוע מנהלתית, ואולי לעלות לדיון בלבד בפרלמנט.

אבל האם היוזמה אפשרית במדינות אחרות? מבחינה טכנית אין כל מניעה לכך. מערכת ממשל פתוח מבוססת, מטבע הדברים, על קוד פתוח, והיא זמינה להורדה ב-GitHub (אתר האחסון המוביל למיזמי קוד פתוח). לדברי פקנן, "כל אחד מוזמן ליצור גרסה משלו, להשתתף בפיתוח ולהשתמש במערכת בכל מדינה אחרת".

אלא שהחתירה הזו לפתיחות נשענת במידה רבה על התרבות והמסורת הפוליטית. בין שהדבר נובע מחודשי החורף הקרים (רעיון ששמעתי השבוע בהלסינקי מנציגים של הקרן הפינית לחדשנות), או ממספר התושבים הזערורי, מדינות סקנדינביה מתאפיינות בדרך כלל בחברות סגורות יחסית, ובתושבים הצמאים למעורבות בחיים האזרחיים. דוגמה טובה לכך במישור הפוליטי היא איסלנד, שחוקתה נכתבה בחלקה באמצעות מיקור המונים.

.

ואם במיזמי תוכנה באוריינטציה אזרחית המנצלים טכנולוגיות מידע פתוח עסקינן – הרי שפינלנד מתהדרת ברשימה מכובדת בכל קנה מידה. טעימה קטנה מהמבחר:

• פרויקט שיתוף המידע של אזור הלסינקי, האוסף ומגיש לציבור סדרות נתונים בעניינים מוניציפליים

• ממשקי API להנגשת הנתונים הרשמיים על מימון קמפיינים פוליטיים

• דיגיטציה של הארכיון הלאומי של פינלנד באמצעות מיקור המונים

לפעילות הזו יש צדדים לכאן ולכאן. חלק מהמיזמים מטפחים יחסי אמון בין ציבור האזרחים לשלטון, ואילו אחרים נשכרים מהאמון שהתקיים מלכתחילה. הסיכוי שאזרחים יתנו כתף במיזמים בחסות המדינה פוחת אם המיזמים נראים להם חסרי טעם או נצלניים. איפה אם לא בפינלנד – אם להביא דוגמה קצת גחמנית – יכול היה לקום קואופרטיב ארצי למידע רפואי על מטופלים שסיסמתו היא: "טלטיוני – זה לטובתך"?

 

אפשר שחסידי הדמוקרטיה המקוונת במדינות אחרות אינם נהנים כרגע מסביבה אוהדת כל כך לחקיקה במיקור המונים; מצד שני, עכשיו יש להם ממי ללמוד. אם יש עתיד לחקיקה במיקור המונים – פינלנד היא בדיוק המקום המתאים לכך.

 

פורסם במקור באתר GigaOM. תרגם: יפתח בריל.