בשנת 1984 בוצע תיקון מספר 16 לחוק, אם עד אותו היום החוק קבע שקיימת חובה לשלוח את הילדים למסגרות לימוד מגיל 5 למשך 11 שנים, התיקון בא להרחיב את תחולת החוק גם לגילאים צעירים יותר, והאריך את תקופת החובה ל-13 שנה בכך שהחיל את החוק כבר מגיל 3.
להלן חלק מלשון התיקון:
- תיקון סע' 1
בסעיף 1 לחוק לימוד חובה, התש"ט (1949) (להלן- החוק העיקרי)-
(1) בהגדרת "ילד", במקום "מ-5" יבוא "מ-3"
(2) במקום הגדרת "חינוך בגן-ילדים" יבוא:
" "חינוך בגן –ילדים"- פירושו חינוך הניתן בגן-ילדים, לרבות במעון ילדים, לילדים בגיל 3 עד 5 ועד בכלל"
(3) בהגדרת "חינוך-חובה", במקום "באחת-עשרה שנות לימוד, מהן שנת לימודים אחת בגן-ילדים בגיל 5" יבוא בשלוש עשרה שנות לימודים, מהן שלוש בגן-ילדים בגיל 3 עד חמש ועד בכלל"
במסגרת התיקון נקבע כי החלתו תתפרס על פני 6 שנים החל בשנת הלימודים תשמ"ו, אולם במסגרת חוקי ההסדרים יישומו של חוק זה נדחה במשך 6 פעמים! בין השנים 1985-1998. ביולי 1999 (15 שנה לאחר התיקון) יצא ע"י שר החינוך צו לימוד חובה (החלה בגני-ילדים), תשנ"ט-1999, במסגרת הצו הוחל חוק לימוד חובה חינם על ילדים בגילאי 3-4 בכ60 רשויות מקומיות ומועצות אזוריות, כאשר לעיתים הצו חל רק על אזורים מסוימים בתוך רשות או מועצה מסוימת. כמו כן הצו חל על עשרות נוספות של מועצות ורשויות מגיל 4 בלבד.
באפריל 2001 יצא צו נוסף- צו לימוד חובה (החלה בגני-ילדים), תשס"א- 2001, במסגרת צו זה נוספו לרשימה עוד עשרות רבות של מועצות מקומיות וכן רשויות מקומיות, רבות מהן במגזר הערבי והבדואי.
ב2003 הממשלה מינתה כוח משימה לאומי לקידום החינוך בישראל בראשות מר שלמה דברת (להלן: ועדת-דברת), מטרת הוועדה הייתה להמליץ על תוכנית שינוי כוללת בין השאר בתחומים הארגוניים והמבניים, אחד המסקנות המפורשות ביותר של הוועדה הייתה הרחבת החינוך המתקבל בחינם לכלל הילדים בגילאי 3-4. הוועדה הכירה בכך ואף ציינה זאת במפורש שהדבר מצריך תקציבים מיוחדים. בנוסף העמידה הוועדה מספר חלופות וביניהם החלת חינוך חינם לגילאי 3-4 באמצעות הגבלה לפי אשכול חברתי.
ב23 ביולי 2009 כחלק מחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו– 2010 ) התשס"ט-2009. נקבע בפרק שעוסק בחינוך שיישום החוק יידחה בעוד מספר שנים עד לשנת 2014. להלן הנוסח כפי שנקבע בחוק הנ"ל:
בחוק לימוד חובה (תיקון מס' 16), התשמ"ד-1984 , בסעיף 2(א), המילים "במשך עשר
שנים החל משנת הלימודים התש"ס" – יימחקו, ובמקום "התשס"ט" יבוא "התשע"ה".
השינוי המשמעותי הבא שהתעסק בחוק, ונראה כי מדובר בשינוי המהותי ביותר שנעשה בו מאז חקיקתו בשנת 1949 נעשה בשנת 2012 בעקבות המחאה החברתית וועדת טרכטנברג אשר נתמנתה לדון בין היתר בנושא זה.
הפוסט הבא יעסוק בשינויים שחלו מאז הציגה וועדת טרכטנברג את מסקנותיה לממשלה.
אופיר בונקר, תמרה לרנר, יחזקאל ריצ'ארד ואסף יגל.
