הצעת חוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (תיקוני חקיקה)

הפירוש מאת מחלקת המחקר
סוג ההצעה ממשלתית
עיקרי החוק הגברת אחוז גביית המסים מתוך הכספים החייבים במס בכלכלה הישראלית ובכך הגדלת הכספים ברשות האוצר

 

המצב כיום

כספי המסים הינם המקור העיקרי להכנסות המדינה. לפי דברי ההסבר להצעת החוק מטעם משרד האוצר גובה ההכנסות משפיע על יכולת המדינה לעמוד ביעדי הגירעון השנתי ותשלום החוב של המדינה. הם שכחו לציין שכספי המסים גם משמשים למתן כל השירותים לאזרחי ולתושבי המדינה, ובתשלום מסים יש משום חובה אזרחית כדי לאפשר את קיומה של המדינה מלכתחילה. לפי דברי ההסבר להצעת החוק דו"ח טרכטנברג קבע שכמעט חמישית מהכספים החייבים במס בישראל אינם מדווחים ובניגוד לחוק הקיים לא משולם עליהן מס. הכנסות המדינה לשנת 2014 צפויות להיות כמעט 260 מיליארד ש"ח, כלומר כ-60 מיליארד ש"ח שצריכים להיות משולמים לאוצר המדינה במסים אינם חסרים בקופה הציבורית. ראוי לציין שלפי מסמך שיצא בשנת 2010 (ושישראל עדיין לא כלולה בו) מצב העלמת המסים במדינת OECD ממוצעת אינו טוב יותר מאשר בארץ. אבל הטבלה הזו גם מוכיחה שאפשר לשפר הרבה את אחוז גביית המסים.

מה הצעת החוק אומרת

הצעת החוק מפורטת למדי ונוגעת במגוון גדול של נושאים, החל מתנאי הנפקת אג"ח – שמשמשות לעתים כלי להלבנת כספים – עבור בהקשחת הדרישות לעסקים המעסיקים שכירים שחייבים בהגשת דו"ח מיוחד, הרחבת סוגי ההוכחות לעסקאות שמקבלת המדינה, הגדלת קנסות פיגורים בתשלום מסים, גישה למאגרי המידע השונים של משרדי הממשלה, העלאת הערכאה המשפטית בה נדונים תיקי מס (משלום למחוזי), החלפת המילה 'קנסות' במילה 'עיצומים כספיים' (שלפי החוק קשה יותר לבטלם), ועד קיצור זמן התשלום למיסי נדל"ן והשבחה. חלק מהשינויים באים להקל על החייבים במסים להגיש את דיווחיהם למדינה, למשל ע"י טופס מקוון או פישוט תהליך הגבייה. שינויים אחרים משמשים כמקל – הטלת קנסות ועיצומים על עיכובים קצרים בהגשת דוחות. סוג שלישי נועד להסיר מהדרך מכשולים משפטיים, כמו למשל שינוי ההגדרות 'מנכה' ו'מעביד' ולמילה 'אדם'.

השינויים הצפויים מאישור החוק

כדאי להזכיר שלא מדובר בשינוי מדיניות מס או סדר עדיפויות, אלא ניסיון להגביר את יעילות הממשלה בהוצאה לפועל את מדיניות המס הקיימת. באותו אופן גם ניתן לטעון שגם אם המדינה תגבה את כל הסכומים שחייבים לה במסים סדר העדיפויות של הקצאת הכספים יישאר אותו הדבר, וכאמור, דברי ההסבר רומזים שמדינה תעדיף להעביר יותר כספים לכיסוי החוב וייצוב הגירעון לפני הקצאת הכספים לשירותים הציבוריים. ובכל זאת, מוסכם שתשלום מסים הינו תנאי לצדק חברתי והגינות ומי שמבקשים להעלים מס פוגעים פגיעה בכל שאר תושבי המדינה. בהצעת החוק נראה שמושם דגש על עמידתם של עסקים בינוניים וקטנים בחובתם לתשלום מס. לדוגמה, בעל עסק שקנה דבר מה והיה חייב לקחת חשבונית מסאו ששילם בשיק מוסב ושכח (או 'שכח') לחתום עליו יושת עליו קנס של 15% מערך הקנייה (סעיף 7 בצ"ח). נשאלת השאלה מי ייפגע מהקשחת התנאים הללו: העסקים הקטנים שאינם מלווים ברו"ח בכל צעד ושעל או שמא מעלימי מס ששוכחים לחתום או לקבל חשבוניות בכוונה. האמת, כרגיל, היא כנראה אי שם באמצע.

בדיוני הוועדה

הדיון ב-19.5.2014 צפוי להתמקד בכמה נושאים. הנושא הראשון הוא עיקול רכב כאמצעי לגביית חוב. חברי הכנסת תהו בדיון קודם לגבי מספר שאלות, כמו במקרה של רכב נכה, רכב המשמש לעבודה ואופן ההודעה על העיקול. מדובר באמצעי לחץ שפועל יותר מכל על חסרי אמצעים מאשר על העשירים, שיכולים למצוא בייתר קלות אמצעי תחבורה נוחים אחרים. נקודה שנייה היא קביעה בחקיקה את האפשרות להחתמת ערבים לתשלום המס. נקודה שלישית היא הרחבת שיקול דעתו של פקיד שומה בעניין גביית מס מוקדמת מאדם שנראה לפקיד שיש סיכוי שיתחמק מתשלום המס (למשל, ייצא מהארץ). במצב כזה החוק החדש נותן לפקיד השומה יותר כלים לגבייה מוקדמת של החוב, למשל דרך איסור יציאה מהארץ ועיקול רכוש.

היכן עומדת הצעת החוק

עברה בקריאה ראשונה ב-29.7.2013.

מקורות

הצעת החוק – http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/C9FAC901-E065-435E-BC97-0E79AC7A324E/41354/771.pdf
מסמך OECD בעניין העלמות מס –
http://www.econ.jku.at/members/Schneider/files/publications/2012/TaxEvasion_buehn.pdf
תחזית הכנסות המדינה – http://www.mof.gov.il/BudgetSite/StateBudget/Budget2013_2014/Lists/List/Attachments/1/TachazitHachnasot_20132014.pdf
חומר רקע לישיבה ב-19.5.2014 – http://www.knesset.gov.il/agenda/heb/material.asp?c=6&t=10:00&d=19/05/2014

 

>>>> לרשימת כל הצעות החוק >>>>

תפריט חקיקה

נגישות
HTML Generator Sample Page

האתר נבנה ע"י - 5BreadCrumbs