עובדים עבדים כתף אל כתף במשרדי הממשלה. facebook
ב-03.02.14 בדיון מיוחד על יישום חוק עובדי קבלן במגזר הציבורי, שנערך בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, גילה נציג ההסתדרות יוסי ברבי כי ההסתדרות החדשה מגישה תביעות משפטיות נגד משרדי המשפטים והתקשורת וכן שוקלת לתבוע גם את חברת החשמל, על הפרות חוק העסקת עובדי קבלן בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים. הדיון נערך לבקשת חברי כנסת, בעקבות דו"ח ראשוני של ארגון "קו לעובד" שהצביע על יישום חלקי והפרות ברורות של החוק. נציג הארגון, מרטין וילר טען כי "קיים חשש ממשי שהחוק לא יצליח להביא לשיפור משמעותי במצבם של עובדי הניקיון והשמירה, שבלאו הכי סובלים מתת-אכיפה של דיני העבודה".
מרטין וילר בכיכר ספרא. יש לי חלום. צילום: נעם שרון
וילר ציין כי במגזר הציבורי בולטות הפרות החוק ברשויות המקומיות שלא מחייבות במכרזים את קבלני כוח האדם המעסיקים שומרים ומאבטחים ביישום מלא של החוק, וטען גם כי הממשלה צריכה לשפר את דרכי האכיפה.
החוק, שנכנס לתוקף בסוף שנת 2013, חל על הקבלן המעסיק הישיר, ומטיל אחריות אישית על מנכ"לי הגופים מזמיני השירות. החוק מחייב מתן שורת הטבות לעובדי הקבלן, שבתוכן העלאת שכר המינימום וההפרשות לפנסיה וכן פיצויים, קביעת הפרשות לקרן השתלמות, שיפורים בדמי ההבראה ומתן שי לחגים. את ההטבות יש לציין בתלושי השכר של העובדים – אולם מעקב הארגון מצא כי בתלושים רבים חסרות הטבות, בעיקר הפרשות סוציאליות
פטמה שיתאווי, עובדת ניקיון בבתי ספר מירושלים, הופיעה אף היא בדיון מטעם "קו לעובד" וטענה כי במקום הטבות, קיימת אף הרעת תנאים. בין היתר, סיפרה כי מאלצים אותה לנקות את אותה מכסת כיתות בשכר פחות, כי דמי ההבראה שקיבלו לאחר קבלת החוק נמוכים מאלה אשר ניתנו לפני שנה, וכי תלושי השכר אינם מפורטים כפי הנדרש בחוק.
פטמה שיתאווי
באותו הדיון נשמעה ביקורת רבה כלפי הרשויות המקומיות. ח"כ מיכן בירן (עבודה) שיזמה את הדיון יחד עם משה גפני (יהדות התורה) ואילן גילאון (מרצ), טענה כי עובדות ניקיון מקופחות דווקא במסדרונות האוצר, וכי עליו לפצות את השלטון המקומי בעלויות החוק. גפני הזהיר כי אם לא תהיה אכיפה מחמירה – תידרש חקיקה רצינית יותר, וגילאון טען כי הבעיה נובעת מהיעדר העיקרון שהמדינה חייבת לספק עבודה בכבוד.
אילן גילאון (מרצ). oknesset.org
עו"ד אלי לוי, היועץ המשפטי של החברה למשק וכלכלה במרכז השלטון המקומי אמר בתגובה לביקורת, כי החוק יוצר מהפכה, אך לוקח זמן להתארגן ליישומו. עם זאת, ציין מספר הישגים ראשונים של האכיפה: עיכוב בהקצאת כחצי מליון שקלים לרשויות שהעסיקו "קבלנים סוררים" וביטול התקשרויות של 3 רשויות עם קבלנים כאלה. לוי הוסיף כי "יש לנו סמכות אכיפה על הקבלנים, ואנחנו צמאים למידע על עבירות שלהם. אם נקבל נתונים על בעיות איתם, נטפל בהם". עוד טען, כי בתלושי השכר של העובדים יש מספר טלפון ("מלשינון"), דרכו הם יכולים להתלונן על הקבלן המעסיק, אולם ח"כ בירן אמרה בתגובה ש"מלשינון" זה אינו קיים.
יוסי ברבי מההסתדרות החדשה טען כי "מי שמפר את החוק ברגל גסה הם משרדי הממשלה", וגילה כי ההסתדרות מגישה תביעות נגד משרדי המשפטים והתקשורת. עוד, ציין כי נשקלת גם תביעה כנגד חברת החשמל לאחר שלא סבסדה את ארוחות עובדי הקבלן בדומה לסבסוד ארוחות העובדים הקבועים. גם הוא, הפנה אצבע מאשימה כלפי תנאי ההעסקה במשרד האוצר ואמר כי "צריך להנחות את האוצר להפעיל את החוק קודם אצלם".
מ"מ היו"ר ח"כ יעקב מרגי (ש"ס) אמר כי ניכר אמנם שיפור במצב העובדים אחרי קבלת החוק, אך נראה כי "יש מקומות שהחוק טרם הגיע אליהם". הוא ציין לטובה את הפן המנהלי של מנגנון האכיפה, אך קרא למשרדי האוצר והכלכלה להקים עבורו "מערך מודיעין כבסיס לתכנית עבודה".
כל זאת אודות יישום החוק במגזר הציבורי, ובעיקר הפרותיו, ועל כן בפוסטים הבאים: צו ההרחבה אשר מחיל את החוק גם על המגזר הפרטי, ועוד.
כותבים: עמית תימור, ינקי גוטהלף, יונתן שי ושירלי צארום
