חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה) נחקק בשנת 2006 ע"י הכנסת ה- 16. יוזמי החוק הינם שר המשפטים דאז יוסף טומי לפיד ז"ל ממפלגת שינוי, וקולט אביטל ח"כ מטעם מפלגת העבודה. החוק עבר בקריאה שלישית ברוב של 46 חברי כנסת ללא מתנגדים ונמנעים.
מטרתו העיקרית של החוק היא להשיב את נכסיהם של נספי שואה ליורשיהם החוקיים או לבעלי זכויות אחרים בנכס. מטרתו הנלווית של החוק היא להביא לידי כך שנכסים שהיורשים בהם לא אותרו ישמשו למטרת סיוע לניצולי שואה והנצחת זכר השואה. הצורך בחוק קם בשל העובדה כי יהודים רבים באירופה, בשנים שקדמו לשואה, רכשו קניין (נדל"ן לרוב) במדינת ישראל בעידודה של התנועה הציונית. חלק גדול מאותם רוכשים נספו בשואה ולכן לא זכו לממש את הנכסים שרכשו. אותם נכסים הגיעו לידיהם של גופים מדיניים שונים אשר החזיקו בהם אך בשל קשיים בירוקרטיים ממינים שונים לא איתרו והעבירו אותם ליורשים החוקיים וכמו כן לא השתמשו בנכסים בעבור רווחתם והנצחתם של נפגעי השואה. הסיבות לכך נועצות בכך שלעיתיים לא היו יורשים כלל – משפחות שלמות שנספו בשואה, קשיים באיתור, העדר מנגנון חיפוש יעיל והעדר היתר חוקי להשתמש בנכסים למטרות של הנצחה והגדלת רווחתם של נפגעי השואה.
חוק הנכסים של נספי שואה הינו הבסיס החוקי להקמת החברה לאיתור והשבת נכסים של נספי שואה שאמונה על פתרון הבעיות הבירוקרטיות המתוארות לעיל. החברה הוקמה ב31 לאוגוסט 2006. נכסים של נספי שואה שלא מומשו עד אותה עת הועברו לידיה של החברה וזאת הוסמכה בחוק כאחראית לאתר את היורשים החוקיים ובאם לא נמצאו כאלה להשתמש בנכסים עבור סיוע לניצולי שואה נזקקים והנצחת השואה כאשר תינתן עדיפות לסיוע לנזקקים.
במסגרת המעקב אחר החוק ננסה להציג בפניכם את ההבדל בין מטרת החוק ליישום בפועל ואת הכשלים הבירוקרטים שנותרו בעיינם ומונעים מניצולי שואה נזקקים לקבל סיוע.
כתבו: ברק אוסטר, מתן ביטון וניר הדס
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000860658
חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), תשס"ו-2006
