הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – הגנה מפני עיקול ושעבוד תשלומים לחיילים בשירות סדיר)

חיילי צה"ל מקבלים משכורת חודשית עבור שירותם. נכון שהם מקדישים לשירות את כל הזמן בתקופת שירותם, יש עליהם מגבלות התנהגותיות קפדניות והם אינם בוחרים את תחום עיסוקם. גם נכון שהם מקבלים לכל היותר פחות מחמישית משכר המינימום בישראל. אבל כסף הוא כסף, ואין לזלזל בו ובתרומתו לאפשרותו של אדם לקיים עצמו כלכלית. כמו כן, כבר כמה שנים שבישראל אחוז עוני שגבהה בהתמדה, וסביר להניח שחיילים רבים תורמים את משכורתם החודשית לטובת כלכלת בני ביתם. אלא שאם החייל צבר חובות, יכולים ההוצאה לפועל או המרכז לגביית חובות לקחת אותם מדמי הכיס שניתנים לו על-ידי הצבא.

מה הצעת החוק אומרת

הצעת החוק שמה על המשכורת הצבאית את אותן הגנות ששמה המדינה על קצבאות הביטוח הלאומי. משמע, הכסף שמופקד בחשבון הבנק על-ידי הצבא לא יוכל לשמש להחזר חובות, לתשלומים שונים או להעברות (מן הסתם, אלא אם בעל החשבון ירצה בכך). יוצאים מן הכלל הם תשלומי מזונות שחייב החייל, שהם כן יכולים להיות מועברים לנושה. ההגנה חלה גם על תשלומים שמעביר צה"ל למשפחתו של החייל (למשל, תשלומי ת"ש).

השינויים הצפויים מאישור החוק

אין בנמצא נתונים לגבי סדר גודל התופעה שחיילים נמצאים בחובות כאלה שמופעלים נגדם אמצעי גבייה אגרסיביים. אפשר להניח גם שחלק מאותם חיילים סובלים מחובות של הוריהם (למשל, אם נפטרו). אבל אולי כדאי להתייחס שוב לתנאי חייהם של החיילים, שעובדים קשה מאוד ומרוויחים מעט מאוד. הצעת החוק מחזקת את התחושה שמשכורת צבאית אינה משכורת אלא קצבה חודשית, שהמדינה נותנת מטוב ליבה, לא באמת מתוך הכרתץ תודה לאזרחיה. ככזו, אין ספק שהשוואתה למעמד שאר הקצבאות מהביטוח הלאומי נראית נכונה.

היכן עומדת הצעת החוק

עברה בקריאה טרומית ב-18.6.2014.

מקורות