התיקון האחרון, נכון ליום כתיבת המעקב, הינו ה19 למרץ 2014. הצעת החוק האחרונה היתה מיזוג של שלוש הצעות חוק שונות, הצעת חוק ממשלתית, הצעת חוק פרטית ביוזמת ח"כ מרב מיכאלי והצעת חוק פרטית שיזם ח"כ אלעזר שטרן. את הצעת החוק הציג למושב הכנסת ח"כ יריב לוין, אשר הדגיש את דחיפות הדיון בהצעה בהקדם במטרה לעזור לניצולי השואה אשר עדיין בחיים.
החוק תוקן בשנת 2012 ובוצעו בו שינויים שנועדו להמריץ את פעילות החברה להשבת נכסי שואה, אך בפועל לא נעשה שום שינוי מהותי וישנם עדיין חסמים רבים להעברת הנכסים לידי יורשיהם. כמו כן, שיעור איתור היורשים והשבת הנכסים אינו מספק לפי דברי ההסבר להצעת התיקון. התיקון מציע הגדלת סכום כספי הסיוע שיועברו מדי שנה לניצולי השואה הזקוקים לכך.
בתיקון 2012 נקבע שעל החברה להעביר לפחות 100 מיליון ש"ח בשנה לניצולים, אך הועדה אשר דנה בתיקון לחוק מצאה כי בידי החברה סכומים המאפשרים את הגדלת הסכום. בהצעה נקבע כי הסיוע יעמוד על 135 מיליון לשנה, סכום זה אף יוכל לעלות על בסיס החלטתה של שרת המשפטים. כמו כן, מוצע כי 75% מהסכום יועבר ישירות לחשבונות הבנק של ניצולי השואה או לחלופין למימון פרוייקטים כמו טיפולי שיניים, זאת במטרה להקל עליהם בתהליך ההעברה ולמנוע עיכובים בירוקרטים של העברת הכספים.
החשיבות בהמרצת פעולת החברה להשבת נכסי שואה הינה כמובן בכך שניצולי השואה הולכים ומתמעטים משנה לשנה וכי מצבם של אלו החיים אינו משתפר. התיקון האחרון אף מורה על ניסיון הגדלת הסכום המועבר ישירות לניצולים לכ-150 מיליון ש"ח, זאת בכפוף ניתוח מכלול הנתונים אודות פעילות החברה והנכסים המנוהלים בידיה. הצעת החוק האחרונה מנסה משפטית לעשות איזון בין 2 נושאים. האחד, מטרתו העיקרית של החוק, העברת נכסים לשימוש ולרווחתם של ניצולי השואה במהירות האפשרית.
אך הצעת החוק מבינה גם את החשיבות של הזכות הקניינית של יורשים של נכסים שעוד לא אותרו. לכן, הצעת החוק מורה על החברה לפעול במהירות המירבית רק לגבי נכסים שסבירות נמוכה שימצאו להם יורשים. בנוסף, בהצעת החוק ישנה שימת דגש על כך כי יש להקל על החברה בהוכחת התנאים הנדרשים לצורך השלמת פעולות למימוש הנכסים. לדוגמא כדי לקצר את תהליכי המימוש מוצע לקבוע כי אם נכס סווג בידי מחזיק ציבורי קודם כנכס של נספה השואה, ובנוסף התקיימו התנאים הקבועים בחוק למימוש הנכס בידי החברה וניתן אישור דירקטוריון החברה למכירתו, תקום חזקה שהנכס הינו נכס של נספה השואה לעניין פעולה משפטית כלשהי.
כמו כן, הצעת החוק מורה על קיצור תקופת פעילות החברה הקבועה היום בחוק, כך שהחברה להשבת נכסי נספי השואה תפעל לפירוקה עד יום 31.12.2017 (במקום תקופת פעילות של 15 שנים, שמסתיימת בשנת 2021, כפי שהיה קבוע טרם קבלת הצעת החוק האחרונה). לגבי נכסים אשר לא הוגשו לגביהם בקשות השבה ע"י יורשים פוטנציאליים ונותרו תחת חסותה, יועברו נכסים אלו לקרן משותפת למשרד האוצר ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים למטרת סיוע לניצולי השואה הזקוקים לכך.
לאחרונה, נראה שהחברה הבינה את החשיבות בעזרה קיומית לניצולי השואה אשר עדיין בחיים, ונוקטת פעולות בדיוק לפי התיקון האחרון לחוק על מנת לעזור להם כלכלית. לראשונה מאז הוקמה החברה ב2006 פרסמה מכרז למכירת 11 מגרשים אשר פעולות איתור היורשים בהם נכשלו. זאת כמובן במטרה להשתמש בכסף עבור המגרשים לעזרה עבור ניצולי שואה נזקקים. יש בידי החברה מעל ל500 נכסי מקרקעין אשר שווים המוערך הינו מעל ל600 מיליון ש"ח (מעבר לכך ישנו סכום לא מבוטל אשר מגולם ע"י ניירות ערך), כך שלא צריך להיות ד"ר לכלכלה בכדי להבין שסכום זה יעזור רבות לניצולי השואה לשפר משמעותית את תנאי מחייתם.
לסיכום, אפשר לומר מילה טובה לחברי הכנסת אשר זיהו את חוסר היעילות של החברה להשבת נכסי נספי השואה, והתחברו יחדיו בכדי לתקן זאת בכדי להעניק לניצולי השואה שיפור בתנאים.
כתבו: ניר הדס, מתן ביטון וברק אוסטר
