הצעת חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים (אישור מיוחד ואי-התרת הוצאה לצורכי מס בשל תגמול חריג)

עמדת המשמר: בעד

המשמר החברתי תומך בהצעת החוק משום שהיא מקדמת הקטנה של אי השוויון תוך יצירת נורמות שכר הוגנות יותר מאלו שרווחות היום. הצעת החוק מתייחסת למנהלים בחברות הפיננסיות, שמנהלות כספי ציבור, ולכן הציבור צריך לפקח על משכורות עובדיהן. עם זאת, הצעת החוק לא מטפלת בשורש הבעיה, באי השוויון הקיצוני בדרגות השכר, היא לא מונעת שכר גבוה מהמקסימום המוצע ואופייה הצהרתי.
עיקרי החוק דרישה מגופים פיננסיים לנמק מדוע ישלמו לבכיריהם משכורת גבוהה מאוד והחרגת משכורות אלו מפטור ממס
סוג ההצעה ממשלתית
סטטוס עברה בקריאה טרומית ב-1.7.2015
שמות קודמים
מחבר הפירוש חובב ינאי

 

המצב כיום

גובה שכר הבכירים בגופים הפועלים במגזר הפיננסי בישראל נמצא בדיון ציבורי זמן רב, לאור הפער בין שכרם לבין השכר הממוצע במשק. לפי משרד האוצר, רבע ממקבלי השכר הגבוה ביותר בחברות ציבוריות באים מהמגזר הפיננסי. במגזר זה מנוהלים למעלה משני טריליון ש"ח (כלומר, 2,000 מיליארד ש"ח) של הציבור – בבנקים, בחברות הביטוח והפנסיה, בקרנות נאמנות, בגופים מוסדיים וכו'. לטענת משרד האוצר עצם הניהול של הכסף הציבורי דורש תשומת לב מטעם הציבור, ותשומת לב זו באה בהצעת החוק הנוכחית בצורה של הארת זרקור על השכר בחברות המנהלות את כסף הציבור.

מה הצעת החוק אומרת

הצעת החוק מבקשת לשפוך אור על עלות שכר הבכירים בגופים פיננסיים, וזאת באמצעות מנגנונים שיפקחו על גובה השכר בשני מישורים: האחד – לקבוע מנגנון תאגידי שיאשר שכר הגדול מסכום של 3.5 מיליון ש"ח בשנה. במידה וחברה מסוימת תבקש לשלם שכר כזה יידרש המנגנון התאגידי – בין אם ועדת תגמול, ועדת ביקורת, דירקטוריון או אסיפה כללית, לאשר עלות שכר מעבר לסכום זה. השני – לקבוע כי שכר שיעלה על סכום של 3.5 מיליון ש"ח בשנה לא יוכר כהוצאה לצרכי מס, אלא כרווח של החברה. לפי ההצעה כל גוף יחוייב לדווח על השכר המשולם לנושאי משרה בכירים במידה וזה עולה על שכר זה. חשוב לציין כי עלות השכר מייצגת את שכר הברוטו הכולל אופציות, בונוסים, תנאי העסקה (רכב, טלפון, פנסיה, תנאים סוציאליים) וכיוצא באלה.

השינויים הצפויים מאישור החוק

גופים פיננסיים שירצו לפנק את בכיריהם בשכר הגבוה מ- 3.5 מיליון ש"ח בשנה יידרשו להסביר לציבור, שכספו מממן את חבילות הפינוקים הללו, מדוע מגיע לבכיר שכר בגובה שכזה. נוסף על כך יידרשו גופים אלו להסביר את הדבר למנגנון התאגיד. בכך השינוי המרכזי הצפוי בהקשר זה הוא שקיפות רבה יותר בנוגע לשכר הבכירים.
עם זאת, בניגוד למה שניתן היה להבין מפרסומים בתקשורת, חשוב לזכור שההצעה לא מגבילה את גובה השכר. לא זו בלבד שכבר כיום רבים מהמוסדות הפיננסיים מפנקים את בכיריהם בשכר הגבוה בהרבה מסכום זה, אלא שרבים מגופים אלה נתקלו בביקורת ציבורית. למרות זאת, הביקורת הציבורית לא שינתה את גובה השכר, וללקוחות המוסדות הפיננסיים אין ממש ברירה אם לשים את כספם בחברת הפניקס (שמנכ"לה נהנה משכר של 10.5 מיליון ש"ח בשנה) או בחברת כלל ביטוח (שמנכ"לה מקבל שכר בגובה 18.1 מיליון ש"ח).

היכן עומדת הצעת החוק

הוחל עליה דין רציפות ב-9.11.2015.

מקורות

נוסח הצעת החוק – http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/E9E07889-8068-4645-98D9-782C2FC8F6AE/43223/883.pdf
הצעת החוק באתר "כנסת פתוחה" – http://oknesset.org/bill/8636/
לפיד מגביל שכר הבכירים – http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3628459,00.html
האוצר יוזם הגבלת שכר הבכירים ל- 3.5 מיליון ש"ח בשנה – http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000930281
אושר בקריאה ראשונה: הגבלה לצורכי מס של שכר הבכירים – http://www.themarker.com/news/1.2390437

 

>>>> לרשימת כל הצעות החוק >>>>

תפריט חקיקה

נגישות
HTML Generator Sample Page

האתר נבנה ע"י - 5BreadCrumbs