פרוטוקול ישיבת הוועד המנהל – 19 באוגוסט 2014

פרוטוקול ישיבת הוועד המנהל – 19 באוגוסט 2014

מקום: דירת יפתח בריל

רשם: יפתח בריל

נוכחים: יפתח בריל, בועז רקוץ', דניאל דור, ליה נירגד, ניצן מתן (השעה הראשונה בלבד), ורדה גיל, יונתן פלד, שני גולדברג, אילנה בן-עזרא, ברוך אורן.

סיכום החלטות

בישיבה זו לא התקבלו כל החלטות.

המשמר והמצב הביטחוני

ליה – כולנו קראנו לאחרונה הרבה על המצב המידרדר של זכויות האדם והדמוקרטיה בישראל, ואני חושבת שלחלקנו טבעי מאוד לשאול מה זה אומר מבחינתנו. האם אנחנו צריכים לעשות משהו שעדיין לא עשינו, לחדד את הפרופיל שלנו? דיון בוועד יוכל גם לתת רמז האם כדאי להעלות את הסוגיה ב"חמשוש".

דני – בשלוש השנים האחרונות הלכנו על מהלך אסטרטגי שמטרתו הייתה למתוח גשרים בין הסביבה הטבעית של רובנו, שזה שמאל, לבין גורמים שנקרא להם גורמי ימין […] אבל לאור המצב, ההתמקדות בכלכלה בלבד נראית לי בעייתית מאוד. מבחינה מעשית ההתייחסות [לעניינים ביטחוניים או מדיניים] יכולה לבוא לידי ביטוי בשלל דרכים.

ליה – בין הנושאים שעומדים על הפרק, אין חולק לגבי הצורך שנתבטא בעניינים שבתוך הפרלמנט. השאלה הקשה היא האם צריך להביע עמדה על המתרחש מעבר לקו הירוק. יש כאן דילמה: מצד אחד יש קול שאומר "אנחנו צריכים להיזהר שלא יגדירו אותנו כשמאלנים"; אבל קול אחר אומר "בואו נעשה משהו שירגיז". הוועד צריך להחליט אם הוא סבור שהמשמר צריך לעסוק גם בזכויות הפלסטינים שמעבר לקו הירוק, ואם יש טעם להעלות את הסוגיה הזאת ב"חמשוש" [מפגש הפעילים שייערך בספטמבר].

ניצן – יש סוגיות שבהן אנחנו צריכים להגיב בלי קשר לעמדה האישית שלנו – הכנסת הדת למטרות המלחמה, או ההפגנות נגד "התבוללות". אבל מעבר לקו הירוק לא צריך עדיין ללכת.

ורדה – מצד המשמר, היה קשה לי לאחרונה ההתעסקות במדד ובחוקים הקטנוניים שכרוכים בו. הפער נראה לי צורם. בשלב הזה עדיין הייתי רוצה להיות נגישה, "בדיבור", עם ציבור גדול ככל האפשר. חידוד הערכים של המדד והצבת גבול בין חשוב לבלתי-חשוב יכול להיות צעד בכיוון הנכון.

יפתח – לדעתי יש שפע של דרכים שאפשר להרחיב בהן את הפעילות והעמדות שלנו לכיוון הסכסוך הישראלי-ערבי בלי לחרוג מה"מנדט" שלנו – כל מה שכרוך בשלילת זכויות אזרחיות ובעיקר בשלילת זכויות חברתיות, כמו דיור, מים, פרנסה.

ניצן – כמה דברים: (1) על נושאים ביטחוניים אנחנו לא יכולים להתבטא משום שאנחנו לא יודעים מספיק. (2) אם אנחנו עוסקים בנושאים כאלה – איזו מסננת אנחנו מפעילים כדי לוודא שהפרסומים מבטאים את עמדת המשמר?

[ניצן יוצא]

יונתן – זה נושא לכנס פעילים. כאן אנחנו יכולים רק לאמוד הלכי רוח. שנת, דומני שאנחנו מעריכים יותר מדי את כוחו של המשמר: כל הפרסום שלנו וכל הכלים שבנינו עד כה נוגעים לעבודת הכנסת. עד שלא נפתח כלים אחרים, אין עניין רב בעמדות שלנו. לא תהיה כל משמעות למאמר שיכריז, למשל, שהמשמר מתנגד לכיבוש עזה. באשר למה שבתוך הכנסת, אני חושב שהנושאים הכלכליים עדיין עומדים על הפרק, ואנחנו צריכים להעמיק את הביקורת שלנו. אינני חושב שהמשמר החברתי עסק עד היום בביקורת ממשית על מדיניות כלכלית. לדעתי, בין הנושאים שאנחנו עוסקים ביניהם צריכים להיכלל גם דמוקרטיה וזכויות אדם, לדוגמה – התנגדות לגזענות. עד כה הנושא הזה טושטש בפרסומים שלנו, ואם עמדתנו ברורה לפעילים, היא אינה ברורה לציבור הרחב. אינני חושב שאנחנו יכולים להתייחס מפורשות למה שמתרחש בשטחים הכבושים. צריך גם לשאול – איך נביא לידיעת הציבור את ההתנגדות שלנו לפגיעה שעושה ישראל בשטחים הכבושים? האם זה בכלל עובר דרך הכנסת, ואם לא – איזו צורה תלבש הביקורת שלנו?

בועז – לא יהיה אחראי להגיע אל החמשוש, בפני הפעילים, ללא עמדה מגובשת שלנו. לעצם העניין, עד היום כל מי שנכלל בגבולות הקו הירוק היה חלק מהפעילות שלנו. כמו כן, ענייני התקציב וההעברות התקציביות מזמנים לנו שפע אפשרויות להתייחס לכספים שזורמים לבנייה בשטחים וכו' על חשבון דברים אחרים.

דני – הדברים שנשמעו כאן הרגיעו אותי, ועלו כאן כמה רעיונות טובים לפעולות שנוכל לעשות בעניין.

שני – הדבר החברתי היחיד שהיה כרוך במבצע הזה הוא הסיוע לעסקים בדרום. לגבי שאר הנושאים – זה לא המשמר החברתי. אין דרך לגעת בהריסת בתים במהלך המבצע הצבאי בלי לסכן את כל מה שיצרנו.

ברוך – היום יצא לי לקרוא מאמר ב"שיחה מקומית" על האפשרות לוותר על שתי המילים "דמוקרטיה ופאשיזם" בשיח הישראלי, ולחזור לשותפות סביב היותנו אזרחים מול הגזענות והפאשיזם שהמדינה מפעילה. לאור זאת, צריך למצוא את המקומות שבהם יש להגיב על דברים שהממשלה והכנסת עושות בנידון. אשר לטענות שאין לנו מומחיות בנושאי ביטחון – אני לא חושב שצריך להיות מומחה כדי לתבוע את פתיחת ועדת החוץ והביטחון. דבר אחרון: אני חושב שאחת הדרכים להביא לידי ביטוי אפקטיבי את העמדה שלנו בנושאים שנידונו כאן היא בחירת הדיונים הרלוונטיים בוועדות הכנסת שאליהם אנחנו שולחים פעילים.

אילנה – אני מתחברת עם הדברים של שני, עם הפשרה שוורדה הציעה – עיסוק בדמוקרטיה במובנה הרחב, בלי להיכנס יותר מדי לנושא זכויות האדם. שנית, יש לחדד את ההתייחסות שלנו לתקציב הביטחון, ודרכו להעביר את הביקורת שלנו.

ליה – לסיכום, אני מפצירה בחברי הוועד לקרוא בעיון את הפרוטוקולים האלה ולהשתתף בדיון שיתקיים בקבוצת הוועד בשבוע הקרוב.

סיכום חצי שנתי של המנכ"ל

בועז – (1) מודה לצוות הנהדר, ובמיוחד לארן שבלעדי עזרתו המעולה לא הייתי צולח את הקיץ הזה (2) תודה ליפתח ולאילנה על עזרתם בהשגת אישור הניהול התקין שהוכתר בהצלחה (3) שבי גטניו והעמותה לדמוקרטיה מתקדמת מגישים עתירה לבג"ץ על כך שחברות הלובינג אינן מוגבלות כמו הארגונים החברתיים במספר אישורי הכניסה שלהם למשכן (4) מתקיים מהלך מעודד מול המרכז להעצמת האזרח, שמתייחס אלינו הן כספקי תוכן והן כמומחים לענייני תוכן. המרכז להעצמת האזרח מבקש לפתח אפליקציה שתתרגם לשפת אנוש מסמכים ממשלתיים, וכן ליישם בממשלה את המודל שאנו מפעילים בכנסת.

והרי הסקירה:

לפתיחת הקובץ: סיכום חצי-שנתי לוועד

שאלות:

חברי הוועד – אם הניסיון בקליניקה המשפטית במרכז הבינתחומי כל כך מוצלח, איך משכפלים את ההצלחה במוסדות אחרים?

ליה – אשר למבנה סדנאות ההכשרה למשקיפים, האם קיצוץ בסדנאות הכשרה למשקיפים לטובת סדנת מתנדבים כללית לא יגרום נזק נוסף לרמתם של המשקיפים?

בועז – הכשרת המשקיפים לא ניזוקה מפתיחת הסדנה. אבל לעתים יש חשיבות לאופי האנשים שמגיעים מלכתחילה, למרות ההכשרה שהם מקבלים.

יפתח – ייתכן שיש להעביר את הדגש מהכשרת פעילים קיימים לאסטרטגיית גיוס משקיפים בעלי פוטנציאל, כגון פעילי שטח של ארגונים קיימים.

ליה – לגבי פעילות השטח: יש פעילות שטח שמטרתה להניב פירות למשמר החברתי (גיוס פעילים וכדומה); ויש פעילות שטח שאפשר לקרוא לה "פרו-בונו". כאשר אנחנו הולכים לפגוש מישהי שאין לה שום זיקה לכנסת ושום סיכוי שהיא תשקיף בוועדה, ואנחנו נותנים לה משהו שהיא יכולה לנצל בתוך הקהילה, עשינו פעילות "פרו-בונו". בשלב זה של קיומנו ושל מצבנו החומרי, אנחנו לא עשירים מספיק כדי לתת רק תרומה לקהילה. לכן ה"אאוט-ריץ'" שלנו צריך להיות ממוקד בדברים שמקדמים את הארגון. במה שנוגע ל"הבאת בשורתנו לעם", יש לנו סוכני משנה בדמות ארגונים שאיתם אנחנו משתפים פעולה, כגון "מעשה", מט"ח ואחרים. העובדה שסתיו הפכה להיות בעיקר רכזת מתנדבים, ופחות רכזת שטח, מלמדת אותנו משהו על עצמנו, ומראה שאנחנו עדיין לא יכולים להרשות לעצמנו להקדיש חודש עבודה לפעילות להעצמת תושבים בכרמיאל, למשל.

בועז – שניים מהמפגשים שנערכו במסגרת פעילות השטח של סתיו הוא במה שיכול להיקרא "פריפריה חברתית". הקשר נעשה בתיווך של פעיל שלנו, והמפגשים משכו כחמישה-עשר משתתפים והועבר בהם דף פרטים.

ברוך – העובדה שסתיו הפכה להיות רק רכזת מתנדבים פירושה שיש צורך במשרות נוספות כדי לתחזק את הפעילות בשטח. אני רוצה להעיר משהו על השיקול האסטרטגי-כלכלי כביכול: אנחנו חייבים להפעיל שיקולי עלות-תועלת, כי אנחנו צריכים לשרוד את השנה הקרובה. גם כשאנחנו עושים דברים שאינם לגמרי בקונצנזוס, הם נשארים במעגל הפעילות. צריך לראות איך לא מאבדים את הקצוות האלה. ולכן חשוב להגיע למפגשים לא רק עם נאום מוכן, אלא גם עם טפסים לתרומה וכדומה, כדי לא לאבד את האנשים.

ליה – בעניין זה, בנינו אמנם פעילות לבתי ספר שבה מתרגלים הצבעה על המדד, אבל לא יצרנו אותה כך שהיא תכין את המשתתפים, בה-בעת, לפעילות עתידית אצלנו.

שינויים אפשריים בהרכב המשרות והעלאה בשכר העובדים

[בועז מציג טיוטה ראשונית ומבקש שהדברים לא יופיעו מהפרוטוקול, ונערך על הצעה דיון קצר ללא החלטות]

הישיבה ננעלת.

נגישות
HTML Generator Sample Page

האתר נבנה ע"י - 5BreadCrumbs