החוק שיגביל את עושק הפונים לביטוח לאומי

הרעיון העומד בבסיסו של המוסד לביטוח הלאומי הוא מופת למתן זכות בסיסית לכל אזרחי ישראל ללא אפליה. אבל עם השנים משהו במנגנון הזה התקלקל – בעיקר בגלל קיצוצים תקציביים והתנהלות כושלת – ונוצר בישראל מעמד של מתווכים. עורכי דין וחברות פרטיות (כמו "זכותי", "לבנת פורן" או "אורפז") מספקים היום שירותי ייצוג לאזרחים המבקשים לקבל את הזכות המגיעה להם על פי חוק, כמו קבלת קצבאות והטבות. מטבע הדברים שימוש בנציג מול הביטוח הלאומי מגדיל את סיכויי התובע לזכות במעמד שהוא מבקש.

אלא שהאדם המייצג את התובע (עורך דין או חברה) יכול לגבות תשלום כאוות נפשו על הייצוג, מה שלמעשה פוגע בשוויון בין תובעים בעלי ממון לבין תובעים חסרי ממון. כך קרה, שכמו במקרים אחרים בשירות הציבורי בישראל – הזכות לנגישות לביטוח לאומי הופרטה.

הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 159) (הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה), התשע"ד 2014, מבקשת להגביל את סכום הכסף שניתן לגבות תמורת ייצוג בפני המוסד לביטוח לאומי. היא מגבילה את דמי פתיחת התיק על 1,500 שקל; בקצבאות הקטנות מ-1,200 שקל לחודש יוגבל שכר הטרחה ל-13%, וגביית הקצבה לא תוכל להימשך יותר מ-60 חודשים. בקצבאות גדולות יותר יוגבל שכר הטרחה ל-10.75% ו-60 חודשים. עורכי הדין יוגבלו ל-15% בקצבאות קטנות, ו-13% בקצבאות גדולות. במקרה של התמשכות הליכים יוכלו עורכי הדין והחברות לגבות שכר טרחה גבוה יותר.

לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 16 חברות שונות פועלות בתחום היום והן גובות בממוצע כ-20% שכר טרחה על קצבאות של זכאים. כ-20 אלף איש ואישה נעזרים בייצוג משפטי מצד החברות הללו בהליכים מול הביטוח הלאומי. אבל כמה בדיוק מרוויחות המייצגים? גם החברות וגם עורכי הדין מקשים על חשיפת המידע, מה שמשאיר את השאלה הזאת ללא תשובה ברורה. בדיון האחרון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות התגלה שחברות הייצוג לא סיפקו נתוני הכנסות או דוחות כספיים, על אף בקשת מרכז המחקר והמידע של הכנסת ונציגי לשכת עורכי הדין לא העבירו נתונים על גובה שכר הטרחה, למרות הבטחה בדיון קודם. היועצת המשפטית של הוועדה אף ציינה שחברות הייצוג משחקות משחקים בניסיון להסתיר את הנתונים.

המשמר החברתי בעד הצעת חוק זו. אמנם, היא עוסקת בסימפטום ולא במחלה. מצב שבו החוליות הנזקקות ביותר בחברה נאלצות לעבור מסע ייסורים ביורוקרטי רק כדי לקבל את הקצבה המגיעה להם, הוא מצב בלתי מתקבל על הדעת בחברה שרואה את עצמה כאחראית לנזקקיה. לא סתם כינה ח"כ חיים כץ את הצעת החוק כ"כתב אישום כנגד הביטוח הלאומי": סיאוב המוסד הביא למצב שבו הפקידים שומרים על הכסף, במקום לתת את הקצבאות המגיעות לזכאים, ואל החלל שנוצר נכנסות חברות פרטיות ועורכי דין המסייעים לזכאים לממש את זכותם הרפואית בתמורה לנתח שמן מקצבת הזכאי. החברות אמנם סייעו לרבים לזכות בכספים המגיעים להם, אך היו גם הראשונים ליהנות מהאפשרות לנצל את קשריהם ואת ההתנהלות הלקויה של המערכת כדי להרוויח על גבם של הזכאים, והפעילו לחצים גדולים מאוד למנוע את אישור החוק. "אני לא זוכר כאלה לחצים", אמר כץ בדיון האחרון. בסופוו של דבר, הצעת החוק באה לתקן עיוות גדול בגביית הכספים עבור הייצוג מול המוסד לביטוח הלאומי, וזה צעד אחד בכיוון לתיקון העוול הגדול.

על הצעת החוק חתומים חברי הכנסת מיקי רוזנטל, חיים כץ, קארין אלהרר ואילן גילאון. היא אושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה בחודש מרץ 2014 (בכפוף לתיאום הנוסח עם משרד המשפטים והמוסד לביטוח לאומי) ומיד לאחר מכן אושרה בקריאה טרומית, ברוב של 34 ח"כים מול 0 מתנגדים. ועדת העבודה, הרווחה והבריאות דנה בהצעה מספר פעמים, והיא עברה בקריאה ראשונה ב-29 ליולי 2014 ברוב של 21 ח"כים מול 0 מתנגדים. לאחר ששמעה את כל הצדדים לעניין, כולל הזמנת מחקר מרו"ח חיצוני הבוחן את שיעור הרווח האמיתי של החברות, אושרה ההצעה לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת ב-3 לדצמבר.

עדכון דצמבר 2014: בשעות האחרונות לכהונת הכנסת ה-19, בזמן שהצעת החוק עמדה להגיע למליאת הכנסת ולזכות באישור ברוב גדול, נסוגה ישראל ביתנו מהתמיכה בהצעה, על אף שאחת מיוזמות ההצעה היא חברת המפלגה, ח"כ אורלי לוי אבקסיס. לפי הדיווחים, שפורסמו בהרחבה אצלנו ובעיתונות, שר החוץ אביגדור ליברמן הורה לקבור את הצעת החוק החשובה בגלל בקשה ישירה ממקורבו משה ליאון – אחד מעשרות הלוביסטים ששכרו החברות המייצגות כדי למנוע את חקיקת החוק. ח"כ מיקי רוזנטל, שחשף את העניין, טען כי על עבודה זו קיבל ליאון 150 אלף שקל. במחי שיחת טלפון אחת קנה ההון את השלטון, והותיר את הצעת החוק הזו תלויה באוויר עד הכנסת ה-20.

עדכון יוני 2015: באחת מישיבותיה הראשונות בכנסת ה-20, אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה להמשיך את הליך החקיקה בהצעת החוק ("החלת דין רציפות"). עם זאת, בעקבות התערבותה של שרת המשפטים איילת שקד, שונתה הצעת החוק על מנת להקל על עורכי הדין ולהבחין בינם לבין החברות המייצגות. על פי דיווחים, 4 החרגות מהחוק המקורי הוכנסו להצעת החוק – פירוט מלא כאן. כעת תגיע הצעת החוק לדיונים בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

לקריאה נוספת:

• הדיווח על קבורת ההצעה ברגע האחרון: הון-שלטון-משה-ליאון
• עדות מהדיון בחודש דצמבר: למרות לחצים כבדים, אושרה הגבלת שכר הטרחה למייצגים בפני הביטוח הלאומי
• עדות מהדיון בחודש יולי: חלית? נפצעת? פתח את הארנק
• עדות מהדיון בחודש יוני: האם יוגבל שכרם של עורכי דין המייצגים תביעות בפני הביטוח לאומי?
• פירוש הצעת החוק בשפה פשוטה