נוכחים: חובב ינאי, דניאל דור, ברוך אורן, ניצן מתן, יפתח בריל, ורדה גיל, ליה נירגד, ארן רונדל, האריס אנגלמן, עלינא גרין, טל-אל וייסמן, בן ויינברג, דפנה פלס, נעמן פרנקל, יונתן פלד, שני גולדברג (הגיעה ב-17:30), אילנה בן-עזרא (הגיעה בסביבות 18:00)
רשם: יפתח בריל
ריכוז החלטות
1. הצוות וחברי הוועד הביעו את דעתם ברוב קולות שיש לשמור על ערוצי התקשורת ביניהם במתכונתם הנוכחית, קרי, לקיים את התקשורת בין הצוות לוועד בקבוצה מיוחדת ולא בקבוצת העבודה של הצוות. (להחלטה זו אין תוקף של החלטת ועד).
סיכום הדיון
ליה – פותחת את הישיבה. זו הישיבה השנייה מסוגה. הקודמת התקיימה לפני שנה במרכז השל. הרעיון הבסיסי של הישיבה הוא שחברי הצוות יציגו פרספקטיבה על השנה החולפת וכיווני עשייה לשנה הבאה. אני מבקשת לומר שזו הייתה שנה מצוינת למשמר ושנה איומה למדינה. בין שני הקטבים האלה אנחנו מחפשים את דרכנו. לפני שנה כמחצית היושבים כאן עדיין לא היו איתנו. ביססנו צוות עבודה מדהים. המצב הקשה במדינה רק הופך את משימתנו לדוחקת יותר, ומדגיש את הצורך לעסוק בשאלת השוויון.
סיכום פעילות המנכ"ל
>> מצגת המנכ"ל לסיכום 2014 ולקראת 2015
בועז – מלבד הסוגיות הטכניות שעסקנו בהן לאחרונה, יש לי ציפיות גבוהות מאוד מן המפגש הערב. בעצה אחת עם טובה אוורבוך החלטנו שלא יהיה טעם להציג הערב את כל תחומי הפעילות בזה אחר זה, אלא כל חבר צוות ידבר על מוקד פעילות אחר. בכל מוקד ננסה להצביע על מקום שבו היו לנו הצלחות יוצאות דופן.
מבחינתי כמנכ"ל ההצלחה הגדולה באה לידי ביטוי בקיץ האחרון, שבו נעדרתי לזמן ארוך מן העבודה עקב המלחמה, וצוות העובדים בניהולו של ארן המשיך בעבודה השוטפת ובקיום הישיבות בהצלחה רבה. עד 2014 היו פערים גדולים בין אנשי הצוות וברמת הפעילות, והיום יישרנו קו. מגמה נוספת שהתחלנו בה בשנה הקודמת והוכיחה את עצמה היא ביזור משימות מן העובדים למתנדבים. שלישית, קיבלנו אישור ניהול תקין מרשם העמותות, דבר שיסייע לנו לקבל אישור לתרומות פטורות ממס. גם בדוברות התקדמנו הרבה בחשיפה לכלי תקשורת, במידה רבה בזכות עבודתה הנמרצת של דפי. בעקבות ההתקדמות בגזרות האלה אנחנו מקבלים היום הרבה יותר פניות לשיתוף פעולה מגורמים אחרים.
היכן לא הצלחנו עדיין להגשים את הכוונות? בפנייה ל"שטח"; בתחום גיוס המשאבים; ובהתרחבות למוסדות שלטון נוספים מלבד הכנסת. ניסיונות מאומצים לבנות מודל לפעילות בביטוח לאומי, בשיתוף עם גופים ומומחים נוספים, לא נשאו פרי. ניסיונות ליצור שיתוף פעולה עם קבוצות המשמר החברתי המקומי גם הם לא צלחו. בתחום גיוס המשאבים עמדנו על סף מצוקה תזרימית שלא הייתה מאפשרת תשלום משכורות בזמן, ורק בזכות הסכמה של שניים מן התורמים להקדמת המענקים שלהם הבעיה חלפה. ייתכן מאוד שהתקציב שעומד לרשותנו היום הוא התקרה שאליה נגיע בעתיד הנראה לעין. פוטנציאל לגיוס כסף נוסף נמצא בפרויקטים. בתחום הקרוי פנייה לשטח, צריך לחשוב מחדש על המושג. כשאנחנו יוצאים החוצה מהכנסת אנחנו פחות חזקים. אמנם, נעשתה המון עבודה בפנייה לפעילים וארגונים בכל הארץ, במוסדות חינוך וגופים אקדמיים (רשימה מקיפה במצגת של בועז). סתיו טאוב העמיקה את הפעילות במעגלי הפעילים שלנו ומתוך המעגלים האלה יצאו כמה בעלי תפקידים בהתנדבות. פניות לארגוני גמלאים ומפגשים איתם לא צלחו. גם מפגש עם תושבי רהט וארגון "במקום" לא צלח. אני מבקש לציין לפרוטוקול שאנחנו חייבים לסתיו הרבה, טרם נפרדנו ממנה באופן רשמי וזה עוד יקרה.
ליה נירגד – מצטרפת לתודות לסתיו ומבקשת להוסיף תודה רבה לנאווה שפנר.
ברוך אורן – מבקש להודות לכל העובדים והמתנדבים שהיו שותפים בהישגים.
חובב ינאי – פעלנו גם במסגרת פורום המאבק בעוני, בקמפיין שלהם וביום המאבק בעוני בכנסת. דרך הפורום יצרנו קשר עם ארגונים חברים שעשוי להבשיל למפגשים נוספים.
דניאל דור – כמו כן בועז ייצג אותנו בכנס קיסריה.
בועז רקוץ' – נדבר על מחשבה מחודשת על ה"שטח". צריך לחשוב על דמות הפעיל שאנחנו פונים אליו/ה, ואולי לא להגדיר קהלי יעד על פי מקומות מגורים, אלא להבין שבכל מקום ומקום ישנם אנשים מפרופיל הפעילים הרצוי לנו. לדוגמה, ההחדרה של החומרים שלנו לאתר של מט"ח היא צורה אחרת של הגעה "אל השטח". באוניברסיטת בר-אילן יתקיים קורס פיילוט בשיתופנו שיתבסס על העדויות מהכנסת. דבר נוסף שלמדנו הוא שאין טעם לקלוט כל סטודנט שפונה אלינו, גם כשאין לנו דרך להפעיל אותו, אלא אפשר להיות סלקטיביים.
שיתוף פעולה בתחום החינוך מתבשל עם "התכנית למצוינות חברתית", ובמסגרתו כמה כיתות יערכו דיונים על פי מודל המדד החברתי.
דניאל דור – אני חושב שאנחנו צריכים לזכור שיש קשר מהופך בין ההצלחה של יוזמות חברתיות לבין המצוקה במציאות החיצונית. במציאות קשה ארגונים חברתיים מתקשים להחזיק את הראש מעל למים, וההצלחה שלנו מרשימה לכן על אחת כמה וכמה.
ניצן מתן – אני רוצה לשאול שתי שאלות. האחת על מבנה הצוות, בפרט על גיוס מגייסת משאבים חדשה; השנייה על קידום דמוקרטיה פנימית במפלגות.
סיכום פעילות רכז המחקר
ארן רונדל – מציג את מגוון הפעילויות של מחלקת המחקר. דבר שאני גאה בו במיוחד – הכנת חומרי הרקע למשקיפים בוועדות. התהליך מתבצע היום בעיקרו על ידי מתנדבים, בניצוח הרכז אייל שגיב. מתגבש ממשק עבודה בין כותבי החומרים לבין בעלי תפקידים אחרים – עורך האתר ורכז המשקיפים. העומס עליי יורד. איכות החומרים גם היא משתפרת. בעקבות השיפורים האלה ראינו שבמרבית השבועות האחרונים, חומרי הרקע הם התוכן הנצפה ביותר באתר האינטרנט שלנו.
הידקנו את תהליך ההכנה של המדד החברתי. אבל נכשלנו בהעלאת שיעור ההשתפות בהצבעה על הצעות החוק. על כל טופס הצביעו בממוצע 17 מצביעים. הוועד המנהל וצוות העובדים יכולים לסייע בהעלאת אחוזי ההצבעה בכך שיצביעו בעצמם.
בשנה הקרובה אני רוצה להתמקד בשיפור הממשק עם הקליניקה שלנו במרכז הבינתחומי, הן ביישום חקיקה כפי שעשו השנה, הן בהשלמת מדד הוועדות שאנחנו מכינים, הן במשלוח תגובות לתזכירי חוק. רוב העבודה הזו תיעשה מול חובב.
ברוך אורן – מבקש לשאול (1) אם יש קישורים פנימיים בין סיכומי החוקים שאנחנו מפרסמים. (2) האם יש סיווג סמנטי של החומרים לפי נושאים?
ארן רונדל – (1) כל המתנדבים שכותבים פירושים מונחים להשתמש בחומרים קודמים של המשמר, כאשר קיימים חומרים כאלה. הקישורים מופיעים בפוסט החדש. (2) אחד השינויים שערכנו במדד הוא החלפת רשימת הקריטריונים ברשימה חדשה של "ערכים". כל הצעות החוק מסווגות לפי ערכים, ובן הפך את הערכים האלה לתגיות באתר. כל פוסט באתר מתויג בתגיות האלה.
ניצן מתן – לדעתי צריך לתת לחברי צוות המתנדבים של מחלקת המחקר תעודת הוקרה.
ארן רונדל – מסכים. בפגרה האחרונה היו רשומים במחלקה כמעט שלושים איש, חלקם הגדול לא פעילים. ניכינו את הבלתי פעילים מן הרשימות, ירדנו ל-15 ועכשיו התרחבנו שוב ל-25 שמות.
סיכום פעילות רכז המשקיפים
>> מצגת לסיכום פעילות רכז המשקיפים בשנת 2014
חובב ינאי – המשמר החברתי הוא ארגון שפועל על שורה של מתחים – בין הניסיון להתמקצע לבין הצד האזרחי של הפעילות, בין ההשקעה בתשתית המשקיפים (למשל ב"ארגז הכלים" באתר) לבין התמורה שאנחנו מקבלים מן המשקיפים, שהיא לא תמיד מספקת. את המתחים האלה אנחנו מנסים ליישב. (חובב מציג נתונים מספריים על פעילות המשקיפים). הנתונים מראים שקבוצה קטנה של משקיפים באים פעמים רבות, וכמחצית מהמשקיפים באים פעם אחת בלבד.
סדנאות ההכשרה למשקיפים הוכיחו את עצמן כאמצעי המסייע לנו להביא לכנסת משקיפים מיומנים יותר. כמעט מחצית המשקיפים מן הקיץ האחרון היו לפני כן בסדנה, וכשמונה אחוזים נוספים הם אנשי הקליניקה במרכז הבינתחומי. כמו כן יש חפיפה רבה בין המשקיפים המתמידים לאלה שהשתתפו בסדנאות. הסדנאות גם עברו שינוי, והן מכשירות לא רק משקיפים אלא מתנדבים בכלל.
בועז רקוץ' – אחד הדברים שלמדנו על הסדנאות הוא שהשתתפות בסדנה אינה מבטיחה שהמשתתף יגיע לכנסת, אבל מתברר שמבין אלה שהגיעו לכנסת – ההשתתפות בסדנה מגבירה את ההתמדה.
חובב ינאי – בין המשקיפים יש אחדים שהם משקיפים מעולים. צריך לציין שרבים מהמתנדבים במשמר הם במידה מסוימת מזדמנים – חווים חוויה פעם אחת וממשיכים הלאה. לכן יש חשיבות גדולה ביצירת עתודה מתמידה של מתנדבים. בשני הכנסים האחרונים של הכנסת נכחנו בלמעלה מ-500 דיונים, אבל חשוב לסייג ולומר שאלה רק 60 אחוזים ממספר הדיונים שהתכוונו להגיע אליהם. בשנה האחרונה חידדנו את ההגדרה של דיון "חשוב" בעינינו, וקבענו כמה קריטריונים לחשיבות. הדיונים בחשיבות הגבוהה ביותר עדיין אינם מאוישים בשיעור הרצוי.
חידושים שערכנו בשנה האחרונה: יצרנו טפסים למעקב אחרי הוועדות כדי לבנות לפיהם את "מדד הוועדות", לרבות רישום נוכחות והצבעות של חברי כנסת, שאינו נעשה היום בידי הכנסת עצמה. עד כה המשקיפים ממלאים את הטפסים בהצלחה לא רעה, גם אם לא מושלמת.
מוקדים לשיפור – יש לכסות טוב יותר דיונים שאנחנו מגדירים כחשובים. יש להגדיל את הערך המוסף של הנוכחות בדיונים, בין היתר באמצעות שיפור של סדנאות ההכשרה. מוקדים לשימור – פרויקט "חוקים בזרקור", שבמסגרתו אנחנו בוחרים כמה חוקים שמקבלים טיפול מיוחד. לקראת שנת העבודה הבאה – אשר לכוונה להתקרב לשטח, זה נמצא בתחום אחריותי. מה שמבוצע כבר היום באופן שוטף הוא העבודה מול פורומים שונים ושיתוף פעולה עם ארגונים. הייתי רוצה לקדם חיבור של ארגונים שונים אלינו, והפיכתנו לסוכנים של ארגונים קטנים שמחפשים גישה אל הכנסת, כך שפעילי המשמר הקיימים יפעלו עבורם בכנסת, וגם פעילים שלהם יעבדו בכנסת דרכנו. כמו כן צריך להרחיב את הפעילות שלנו בירידי מעורבות שונים. חזון לפעילות בעתיד – במידה שפעילות השטח תורחב ויהיו לנו משאבים לפעול וכוח להתמיד, אפשר יהיה לעבור לפעילות בגרעיני פעילות מקומיים: במקום שאנחנו נעצים אזרחים שיפעלו במסגרת המשמר החברתי, נסייע לקבוצות אוכלוסייה לממש את הצרכים שלהם – נעביר מידע ונסייע להתארגוניות המקומיות באופן שיטתי יותר משאנחנו עושים היום.
ניצן מתן – אני חושש שהכיוון האחרון, שהוא חיובי, יגרום לנו להתפזר יותר מדי.
ליה נירגד – צריך לזכור שהמשרה של חובב בנויה כך שבחודשי הפגרה של הכנסת הוא פנוי יותר ויכול להתמקד בתחומים אחרים.
ברוך אורן – אני חושב שפנייה ישירה לקבוצות עניין בעדכונים על דיונים רלוונטיים להם בכנסת יכולה להגדיל מאוד את הסיכוי שאזרחים יגיעו לכנסת.
יפתח בריל – נכון מאוד, ולכן עשינו בעבר מאמצים לאפיין מערכת עדכונים כזו. התברר שזה מצריך משאבים גדולים, גם בהכנת התשתית וגם בעדכון שוטף של המערכת באירועים הצפויים בכנסת. יש למערכת הזו פוטנציאל, אבל היא מחייבת החלטה להקצות לה משאבים.
[הפסקה בדיון]
סיכום פעילות עורך האתר
>> מצגת לסיכום פעילות עורך האתר 2014
בן ויינברג – אני רוצה לפתוח בכך שאני לא מקבל מספיק הערות על תוכן האתר, אולי משום שלאנשים לא נעים להעיר, והייתי רוצה לשמוע יותר.
לאתר שלנו יש אופי כפול, הן כאתר ארגוני שמציג את פעילות הארגון, הן כספק של תוכן וחדשות. יש להכיר בכך שמבחינת החשיפה לאתר ישנה תקרת זכוכית אובייקטיבית, והפוסטים הנצפים ביותר שלנו הם בדרך כלל אלה שמקבלים הפניה ממקורות אחרים. אני מתמקד בהגברת החשיפה לתכנים שלנו, לא ברישום עיוור של ה"קליקים". הנתונים מראים למשל שלמעלה מחמישים אחוזים מהמבקרים באתר הם תושבי תל-אביב וירושלים. אני לא יודע לאפיין פרופיל של גולש באתר. לאתר נכנסים כאלף משתמשים ייחודיים לשבוע, וכ-2,000 דפים נצפים בשבוע. אפשר לראות מגמה של ירידה בשיעור הנכנסים מרשתות חברתיות ועלייה בשיעור הנכנסים ממנועי חיפוש [כלומר המגיעים לאתר בעקבות חיפוש יזום מצדם].
לעורך האתר יש, לפי תפיסתי, שני תפקידים עיקריים. הוא עורך עמוד השער של האתר ומשמש כזיכרון הארגוני של המשמר. יש לו אחריות על הצגת מכלול התכנים של המשמר. כמו כן יש לו תפקיד להפיץ את האתר ולהביא אותו לקוראים. אני מרוצה במיוחד ממרכיב התוכן התשתיתי-מחקרי. לעומת זאת בתחום הכתיבה האקטיביסטית אנחנו לא מתחרים, ולא יכולים כעת להתחרות, באיכותם של כמה מהפרסומים החדשים שצצו לאחרונה כמו "שיחה מקומית" ו"המקום הכי חם בגיהנום". יש קושי ליצור באמצעות המשקיפים המתנדבים שטף של טקסטים טובים ומעניינים. אף על פי כן, כאשר יש לנו עדויות טובות ותגליות מקוריות, אנחנו מצליחים להפיץ אותן באמצעות הדוברות שלנו. לסיכום – היתרון היחסי שלנו הוא בחומרים התשתיתיים שצברנו על עולם הכנסת.
החומרים המוצלחים ביותר שיצרנו עד כה הם המדד החברתי, מדד עצמאות הכנסת, המחקר עם תומר אביטל על תפקוד האופוזיציה וכדומה. זה האפיק שבו אנחנו זוכים לעיקר החשיפה. מכאן שיעד מרכזי בעתיד יהיה לשפר את תצוגת החומר המחקרי באתר. עד כה יצרנו דף שער להעברות התקציביות, שיפרנו את הצגת המדד ואת החיפוש באמצעות תגיות וכו'. שיפרנו גם את העבודה בטוויטר ובפייסבוק. עדיין לא מצאנו מה לעשות בעודף התכנים שעולים לאתר, לאור הקושי להציף את ערוצי ההצפה שלנו במגוון רחב מדי של טקסטים.
נקודות נוספות לשיפור: ניוזלטר החקיקה שאנחנו בונים ידווח לגורמים המעוניינים אילו הצעות חוק נמצאות על סדר היום ומהי עמדתנו לגביהם. הכלי הזה יקדם מאוד את האטרקטיביות של האתר למי שמחפש חומרים מסודרים. שיתופי פעולה עם אתרים אחרים, בעיקר בשיתוף תוכן, התחילו השנה וימשיכו ביתר שאת.
ליה נירגד – שאלות: (1) אמרת שאנחנו לא יכולים להתחרות באתרי חדשות. אבל מה היתרון שלנו מול מכוני מחקר? (2) אילו האתר שלנו היה עיתון, היה ברור שאפשר לקחת את העדות המעפנה של הכותב החלש, מצרף אליה חומרי רקע שנכתבו במחלקת המחקר, ובונה ממנה סיפור שלם יותר.
בן ויינברג – (1) יש חפיפה בין החומרים שלנו לבין חומרי המכון הישראלי לדמוקרטיה, למשל. ההבדל הוא בעדכניות וביכולת להנגיש חומרים לקהל. חלק מהפרסומים שהכנתי התבססו במידה רבה על המחקרים שלהם. אנחנו יותר קלי תנועה ואקטואליים. (2) הרעיון שהעלית הוא טוב, והוא עולה מדי פעם, אלא שהוא מצריך כותבים מוכשרים ובקיאים בתחום הסיקור שיידעו לתכלל את החומר – ואנשים כאלה קשה מאוד מאוד למצוא.
דניאל דור – מה מונע מאתנו היום לפרסם את התגובה שלנו לחוקים שנכללו במדד באופן שוטף?
ארן רונדל – שום דבר, אנחנו בדרך לשם, לרבות פרסום של עמדה ונימוקים.
ברוך אורן – כמה שקלים עומדים לרשותנו לצורך קידום ממומן ברשתות חברתיות?
בן ויינברג – 0. אין לנו תקציב לקידום ממומן.
ברוך אורן – האם אנחנו יכולים לבזר את עדכון הפורטלים (שער המדד, שער ההעברות התקציביות) למתנדבים שונים?
בן ויינברג – לא. אנחנו משתדלים לעדכן אותם, אבל אני עושה את זה בעצמי.
ברוך אורן – האם אתה מכניס קישור להרשמה לדיון לפוסטים רלוונטיים באתר?
בן ויינברג – רק פה ושם, אפשר יותר.
סיכום פעילות עורך דף הפייסבוק
נעמן פרנקל – אני משתדל לאסוף את המידע שלנו ולתמצת אותו כמה שניתן. כיום יש לנו 7,200 לייקים לאתר. זה עדיין מאוד נישתי, ואפשר להגיע לחשיפה גדולה בהרבה.
ליה נירגד – יש לך מיפוי של אנשים וקבוצות בפייסבוק שכדאי לשתף אותם בנושאים השונים?
בן ויינברג – זו בעיקר משימה שלי, ובינתיים לא הגענו לזה.
נעמן פרנקל – אנחנו מנסים לגבש זהות גרפית אחידה לפרסומים שלנו.
סיכום פעילות הדוברות
דפנה פלס – מציגה מיפוי של אזכורי המשמר בערוצי התקשורת השונים – עיתונות, אתרי אינטרנט, טלוויזיה ורדיו. מאמרי הדעה הם, מבחינתי, סמל הסטטוס שלנו, וקיבלו לא מעט מאמרים שלנו לעיתונים חשובים. חשיפת המדד החברתי של כנס הקיץ הצליחה מעל ומעבר למצופה. בסה"כ זכינו ב-87 אייטמים בתקשורת; זה המון, ובשנה הקרובה אני מקווה להכפיל את המספר הזה.
פרויקט שלא צלח הוא בלוג במגזין "סלונה", משום שאין לנו מספיק נושאים שיש להם זיקה לנשים. העורכות רצו חומרים מאתנו, אבל לא הצלחנו לספק אותם. פרויקט איסוף ההתבטאויות, שנועד בעיקר לשימוש התקשורת, היה קשה מדי למתנדבים ולא היה מהודק מספיק.
מתברר שבהופעות שלנו בתקשורת אי-אפשר להסתמך על המתנדבים שלנו. ארגון שמעוניין לגבש קול בתקשורת לא יכול להציג יותר מארבעה-חמישה דוברים; מצד שני – חובב לא יכול לשאת על גבו את כל החשיפה התקשורתית שלנו.
אנחנו זקוקים ליותר שיתופי פעולה עם גופים פרלמנטריים. צריך להמשיך עם הפרויקטים המיוחדים, כמו מיפוי ההעברות התקציביות שזכה לסיקור בערוצים מרכזיים.
שאלה אחרונה – האם מותר לנו [תקשורתית] להיות יותר "שמאל מדיני"?
סקירת פעילות הגזבר
טל-אל וייסמן – נכנסתי לא מזמן לתפקיד והשתדלתי לשחרר את בועז בהקדם האפשרי לעיסוקיו החשובים. מעבר לדאגה להתנהלות התקינה שלנו, הפרויקט העיקרי שנצטרך לדאוג לו ב-2015 הוא השקיפות הכספית. אמנם היינו עד כה שקופים מאוד, אבל הצגת הנתונים הייתה מאוד בלתי נגישה. אני מאמין גדול בשקיפות כספית. אני משתדל להיעזר בתשתיות שאוריאל הכין, ולא לבנות הכול מאפס.
ורדה גיל – אחרי שניתחנו את תחומי הפעילות של אוריאל, מה היו השינויים בהגדרת התפקיד עם כניסת טל-אל לנעליו?
טל-אל וייסמן – אני דואג למשכורות, להחזר הוצאות למשקיפים (כאן אני וחובב מנסים לפשט את הדיווח למשקיפים), ולתשלום לספקים (דבר שלא עסקתי בו בינתיים כיוון שלא היה כסף לרכישות). כמו כן אני אחראי לעדכון פנקס החברים (העדכון עדיין בעבודה). העבודה מול קרנות ומול עובדים חדשים נעשית בעיקר על ידי בועז.
ברוך אורן – באשר לשקיפות התקציבית שלנו, קבענו לעצמנו לפני זמנך שהיה בחזית השקיפות התקציבית. זה דורש השקעת אנרגיה וטכנולוגיה.
סיכום פעילות עורכת הניוזלטר
>> מצגת לסיכום פעילות עורכת הניוזלטר 2014-15
עלינא גרין – הוצאתי בשבוע שעבר את הניוזלטר הראשון, שהיה בבחינת ניסוי לצורכי למידה. העמדנו לעצמנו שתי מטרות: (1) להגיע לקהל יעד רחב ככל האפשר (2) לשמור על קשר עם אוהדים ופעילים. אנחנו צריכים עדיין לפענח מה גורם לפעילים לפתוח את הניוזלטר ומה מביא אותם ללחוץ על קישורים לכתבות. מהשוואה לנתונים של שרת הניוזלטרים שלנו (מיילצ'ימפ) מתברר שנתוני הקריאה שלנו הם מעל לממוצע בענף המלכ"רים. אני מנסה לעקוב אחרי מספר הנרשמים, פתיחות הניוזלטר וההעברות הלאה. לא הכול פשוט למדידה. נכון לעכשיו ישנם כמעט 1000 מכותבים, בניכוי הכתובות השגויות.
חשוב למצוא דרך לגרום לקוראי הניוזלטר, שהם בדרך כלל קוראים סבילים, להיות מעורבים יותר.
סיכום פעילות רכז המתנדבים
בועז רקוץ' – מציג לנוכחים את האריס אנגלמן, שהגיע למשמר בתיווך של פרויקט מתנדבים צפון-אמריקאים מטעם "שתיל". האריס היום פעיל במשמר במסגרת 75 אחוזי משרה, כשבעלות העסקתו נושאת הקרן החדשה לישראל. הוא נמצא כאן לשנה שלמה, ומתפקד כמחליפה של סתיו. אופן העסקתו מאפשר לנו להגשים באמצעותו פרויקט מסדר גודל שלא ביצענו עד כה.
>> מצגת תכנית פנייה לקהלים חדשים לשנת 2015
האריס אנגלמן – אני עוסק בפנייה לקהלים שונים (אאוטריץ'), ובמסגרת זו אני רוצה לבנות סדנאות פעילים מסוגים חדשים שיעודדו פעילות. מאחר שיש לנו אתר אינטרנט ונוכחות תקשורתית חזקה, אפשר להתבסס על האפיקים האלה בפנייה לפעילים החדשים. ה"מוצר" שנמכור יהיה סדנאות לכתיבה ועריכה, שדרכן נגיע לפעילים דוברי "שפות" שונות משלנו (אשכנזים תל-אביבים יהודים). אבל הפנייה לא יכולה להיות כללית מדי: היא צריכה להיות ממוקדת בחיבורים אסטרטגיים עם קבוצות ספציפיות מאוד, תוך התמקדות בקמפיינים ספציפיים.
סבב תגובות
דניאל דור – מה שעולה בבירור מן הישיבה הזו הוא שעשינו קפיצת מדרגה ביכולת לממש את התכניות שלנו, ועל כך אני רוצה לברך את הצוות. לקראת השנה הקרובה יש להניח שאנחנו צפויים לקטסטרופות שלא ידענו קודם, ויש להביא בחשבון שנידרש להתאים לכך את התכניות שלנו. לפיכך אני ממליץ לא להרחיב את הפעילות שלנו לתחומים אחרים שיסיטו אותנו מן המאבק הזה, אלא להיות עם האצבע על הדופק.
בן ויינברג – כאמור, התוצר הטוב ביותר של המשמר הוא החומרים המחקריים. הם אלה שקנו לנו שם של מומחים בתחום. אני ממליץ לוועד לקבוע מדיניות שממוקדת באפיק הזה.
ורדה גיל – כל הפונקציות שהוזכרו כאן היום אינן מה שאני קוראת "פעילות שטח". פעילים שרוצים לפעול בתחומים מסוימים – יודעים לאן לפנות, כלומר לארגונים נושאיים לסביבה או לזכויות אזרח. אין צורך שנטפח קבוצות מקומיות, זה המון עבודה. אני רוצה שנגיע למצב של עמותות כמו "אדם טבע ודין" שמי שצריך יודע לפנות אליהן. אנחנו צריכים להיות כל כך מוכרים שכל מי שרוצה להגיע לכנסת ידע שפונים אלינו. מציעה לעשות את זה גם דרך עבודת המתנדבים שלנו שצריך לתת להם כלים איך ליחצן את המשמר החברתי. כמו כן מציעה שבתקופת הפגרה חובב יתמקד בעבודה עם מרכז המבקרים של הכנסת כדי להציג את עצמנו בפני המבקרים הרבים המגיעים לכנסת ואין דיונים לצפות בהם.
לא חושבת שצריך כלל להשקיע ברשויות המקומיות יש שם מספיק אנשים וגופים שאם הם רוצים לבקר את העיריה / הרשות הם יודעים איך לעשות את זה.
ליה נירגד – התגלגלנו עם שאלת השטח כבר הרבה זמן. דברי עם בועז ותחשבו לאילו בעלי תפקידים צריך להעביר את התובנות האלה.
התקשורת בין ועדת הביקורת והוועד לבין הצוות
ליה – עכשיו נפתח בסבב עמדות על הקשר בין הוועד לצוות. אני שיניתי את עמדתי, ובעקבות המלצות שקיבלתי מיועצות ארגוניות החלטתי שהצוות ראוי למקום משלו ללא נוכחות של חברי הוועד.
בן ויינברג – עשיתי מהלך הפוך זה של ליה. עכשיו אני מבין את הצורך של הוועד להיות בקיא במה שקורה, ואין לי בעיה שקבוצת העבודה תהיה פתוחה בפני חברי הוועד.
דניאל דור – בתקופה מסוימת רווחו תחושות כאילו הוועד והצוות הם לא חלקים מארגון אחד. צריך לברר מדוע התחושה הזאת עלתה. אני מציע שנשמור על המצב שבו יש מרחב מיוחד לצוות לצד מרחב משותף שבו הוועד שותף.
טל-אל וייסמן – אני מציע שהעדכונים של הצוות יהיו אחת לתקופה, ושם אפשר יהיה לספק להן תשובות, במקום שנקבל שאלות הבהרה באופן שוטף ובזמן שתהליכי העבודה בעיצומם. אם נבנה את התהליכים באופן אינטליגנטי, נהיה מודל לאופן שבו ארגונים כמונו צריכים לעבוד.
ארן רונדל – עמדתי הייתה ברורה מן ההתחלה, ואני שמח שליה הצטרפה אלי. קבוצה משותפת היא רעיון יפה, אבל גם הוא מעורר בעיות, משום שתהיה התלבטות מה עולה בפני חברי הוועד ולא בפני מליאת הפעילים [הקבוצה החשופה לכלל חברי העמותה]. כלי נוסף שיכול לסייע לוועד לעקוב אחרי הפעילות היא טבלת הנתונים השבועית המקוונת, שחברי הוועד קיבלו גישה אליה.
יפתח בריל – אני חושב, אמנם, שאין חובה חוקית שחברי הוועד וחברי ועדת הביקורת יהיו נוכחים בכל פגישה ופגישה של צוות העובדים, והיה טוב אילו חברי הוועד וחברי ועדת הביקורת היו מכבדים את רצון חברי הצוות. מצד שני, מאחר שחבר ועדת הביקורת דורון לא קיבל את העמדה הזאת, ומבקש להיות חבר בקבוצת הפייסבוק של הוועד, אין צורך להיכנס למאבק על כך. יש לנו דברים חשובים יותר לעשות עם הזמן שלנו.
ליה נירגד – אני מציעה שנצביע בפורום הבלתי-פורמלי הזה על שימור המצב הקיים בקבוצות הפייסבוק.
הצבעה: מי בעד השארת התקשורת הפנימית שלנו במתכונתה הנוכחית? בעד – ליה, אילנה, עלינא, יונתן, ורדה, דפי, בועז, דניאל, האריס, ארן, חובב, ברוך. נמנע – יפתח, שני, נעמן, טל-אל, בן. מתנגד – אין.