"אוויר הרים צלול כיין" כמילות השיר המפורסם, הוא דבר שאנו יכולים רק לחלום עליו בישראל 2015. גם במערכת הבחירות שהסתיימה זה עתה, עמוסת הספינים והסרטונים, נעדרו מהשיח הפוליטי והתקשורתי נושאי איכות הסביבה וזיהום האוויר בישראל. איראן, הפלסטינים, מחירי הדיור ומחזור בקבוקים בבית ראש הממשלה מעניינים את אמצעי התקשורת, הבוחרים והנבחרים הרבה יותר. בישראל של היום, האוויר אותו אנו נושמים, המשאב הציבורי הזמין והחשוב ביותר, אינו חלק מסדר היום הציבורי ושינוי בעניין לא נראה באופק. האם ניתן להסיק מכך שאין באמת בעיית זיהום אוויר בישראל?
על פי נתוני ארגון ה-OECD מדורגת ישראל במדדי זיהום האוויר במקום ה-25 והלא מחמיא מתוך 36 מדינות. דו"ח נוסף של הארגון קובע כי מידי שנה מתים בישראל כ-2,500 איש כתוצאה מזיהום אוויר. לשם השוואה, בשנת 2014 נהרגו ב"מגפת" תאונות הדרכים כעשירית מכך, 320 בני אדם. גם מבחינה כלכלית גובה זיהום האוויר מחיר יקר ממדינת ישראל. על פי הערכות שונות, עלות הנזק שנגרם כתוצאה מזיהום האוויר בישראל עומד על 26-28 מיליארד ש"ח בשנה.
אחרי שנים רבות של הזנחת הנושא, בהן הציבור בישראל לקח מעט ללב והרבה לריאות, נכנס לתוקף בסוף 2011 חוק אוויר נקי. מטרתו המוצהרת הייתה ועודנה מניעת זיהום אוויר ושיפור איכותו. החוק המפורט מחייב את המשרד להגנת הסביבה, בין השאר, לנסח תכנית שתכלול יעדים להפחתת זיהום אוויר ותקבע רמות מותרות לזיהום האוויר – כאלו שחריגה מהם תהווה עבירה על החוק. בנוסף, חויב המשרד להקים מערך בקרה ארצי שיכלול תחנות ניטור רבות ויספק לציבור נתונים שוטפים על רמות זיהום האוויר באופן שקוף ונגיש באתר האינטרנט של המשרד.
בפועל, רבים מסעיפי החוק לא מולאו ונשארו כאות מתה. כיצד קרה שאחד החוקים המפורטים והמתקדמים שחוקקה הכנסת בנושאי הסביבה לא הצליח למלא את ייעודו? מדוע ארבע שנים לאחר חקיקת החוק מצב זיהום האוויר בישראל במגמת החמרה ורחוק מלעמוד בסטנדרטים המקובלים בעולם המפותח? ובעיקר, מה ניתן לעשות על מנת לתקן את המצב ומי בדיוק אמור לטפל בכך?
בפוסטים הבאים נצלול לסעיפיו השונים של החוק, נספר לכם על החלקים החשובים שאינם מיושמים ונציע דרכים נוספות בהן ניתן לפעול על מנת להגביר את השפעתו של החוק.
דניאל וידלנסקי, עומר מאור, גיל מונטה, יהונתן רובנס
