בעקבות הפוסט הראשון שלנו בנושא אכיפת החוק להצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים, הגענו לעמותה שנקראת "הלב של בר". העמותה הוקמה על-ידי לימור הירשברנד, אמה של בר ז"ל, שבגיל 15 לקתה בדום לב בשטח בית הספר בו למדה, וכתוצאה ממנו נפטרה. בבית הספר בו למדה בר לא הוצב מכשיר החייאה שבעזרתו היה ניתן להעניק לה טיפול מיידי, שאולי היה יכול להציל את חייה. בעקבות הטרגדיה האישית שפקדה אותה, החליטה לימור לפעול לקידום החוק ואכיפתו, במטרה להציל כמה שיותר אנשים.
מטריד לגלות שגם כיום, לאחר שהחוק נכנס לתוקף וסוף סוף תוקנו התקנות שמאפשרות להתחיל ביישומו, הוא אינו מחיל חובה על בתי ספר להציב בשטחם מכשירי החייאה, שיכולים להציל את חיים של תלמידים צעירים, כמו בר. מצער מאוד שבמהלך חקיקת החוק חברי הכנסת בחרו להעדיף שיקולי תקציב, תוך שהם מותירים למעלה מ-1.5 מיליון תלמידים חשופים לחסדי הגורל.
לטענתה של לימור, משרד הכלכלה נמנע ממינוי מפקחים שיאכפו את החוק, מכיוון שהדבר כרוך בעלויות תקציביות גבוהות. מתוך ראיה מפוכחת והכרת המערכת הממשלתית וקשיי התקציב מהם היא סובלת, לימור מציעה דרך פשוטה וזולה שיכולה להביא לכך שהחוק ייושם, והוא לא יוותר כאות מתה בספר החוקים הישראלי, בדומה לדרך בה הלכו חוקים רבים לפניו.
לימור מציעה שמשרד הכלכלה ידרוש את קיומו של מכשיר הדפיברילטור, כחובה למתן רישוי עסק לכל בית עסק שנדרש להציב בשטחו מכשיר כזה לפי החוק. דרישה כזו קיימת למשל בנוגע לחובה להציב מטפים בבית העסק. ברור שאין הבדל משמעותי בין הדרישה להצבת מטפים בבית העסק כתנאי לקבלת רישיון עסק, שיכולים להציל חיי אדם במצבי שריפה, לבין הדרישה להצבת מכשירי החייאה, שכשמם יכולים להציל את חייהם של עשרות אנשים הלוקים בדום לב מדי שנה.
בימים אלו פועלת העמותה להרחבת החוק למקומות ציבוריים נוספים, בדגש על בתי-ספר ופארקים ציבוריים, במטרה לחייב בהם הצבה של מכשיר הדפיברילטור. בינתיים, גופים רבים המחויבים בהצבת מכשירי החייאה יודעים כי בפועל לא ננקטת כל סנקציה כנגד מפרי החוק וממשיכים לצפצף על החוק ולהעמיד את הציבור בסכנת חיים.
בין המקומות הציבוריים המתעלמים מדרישות החוק, ניתן למצוא מתנ"סים בהם מתרוצצים ילדים במהלך חוגי ספורט, קניונים הומי אדם ואף מועדוני כושר. כמו במקרים רבים בישראל, הממשלה ובתי העסק לא יפעלו עד שיקרה אסון. את האסון הזה מנסה העמותה למנוע.
אור קרבקי, קורן אולשביצקי ואבישי דומוביץ
הקליניקה לחקיקה חברתית במרכז הבינתחומי הרצליה