הצעת חוק הגבלת אשראי ספקים למוסדות המדינה, התשע"ה–2015

הצורך בחוק זה התעורר לאחר שבאופן קבוע ובמשך שנים ארוכות תשלומי המדינה לספקים היו במועדים די שרירותיים, מה שגרם כמובן נזק כלכלי בעיקר לספקים קטנים ובינוניים. העיתונות הכלכלית תיארה פעמים רבות את המצב הלא סביר, אבל לא הרבה נעשה כדי לתקן אותו. בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר במפורש כי מדיניות הממשלה בעניין תשלומים לספקים חיצוניים אינה אחידה וימי התשלום נקבעים בהתאם ליכולת המיקוח של נותן השירות. לעתים קרובות, יכולת המיקוח של נותני שירותים עצמאיים היא קטנה או שכלל אינה קיימת.

מה הצעת החוק אומרת

מטרת החוק היא להסדיר את תשלומי המדינה לספקים, כלומר לקבוע מועד מקסימלי לדחיית התשלום. מועדי התשלום ייקבעו באופן מחייב ויהיו תלויים רק בתאריך הגשת החשבונית. החוק יחול על כל סוגי הספקים, בין שהם מבצעי עבודה, נותני שירות או ספקי טובין. החוק יחול על כל הגופים המתוקצבים או הנתמכים על ידי המדינה, ובכלל זה מוסדות להשכלה גבוהה, מועצות דתיות, מערכת הביטחון (צה"ל ומשרד הביטחון), רשות מקומית ותאגידים מקומיים, חברות ממשלתיות ותאגידים סטטוטוריים. החוק לא יחול על בתי חולים.

כל הגופים שנמנו לעיל ישלמו לכל סוגי הספקים בתוך שלושים יום מיום הגשת החשבונית על ידי הספק. מנהל החשבונות של הגוף הציבורי יוכל לדחות את התשלום בשלושים יום נוספים. כל עיכוב נוסף יוסיף לתשלום ריבית שנתית בת 4%.

השינויים הצפויים מאישור החוק

על פי הצעת החוק תחול חובת תשלומים במועדים קבועים. הדבר ישפר את מצבם הכלכלי של הספקים לממשלה ולגופים הציבוריים השונים. עם זאת, לא בטוח שהסנקציה הכספית תבטיח תשלום מוקדם: בסביבה של אינפלציה נמוכה מאוד, הקנס על פיגור בתשלום – אפילו על פיגור של חודשים, שעלול להזיק מאוד לספקים קטנים ובינוניים – יהיה חסר משמעות.

בהצעת החוק לא פורטו אמצעי פיקוח ומעקב, כמו למשל חובת דיווח של החשבים המלווים את משרדי הממשלה מטעם האוצר על סטיות מהחוק. לא הוצע גם כל הסדר של מעקב, ואפילו מעקב מזדמן, ולו למשך שנה או שנתיים, שיוכל להראות אם אכן חל שינוי לטובה בנוהגי התשלומים של המדינה.

 מקורות