הצעת החוק לתיקון פקודת העיריות (חלוקת הכנסות ממתחם הגורם למפגעים סביבתיים בין רשויות מקומיות), התשע"ה–2015

חלוקת הכנסות מארנונה וממסים מוניציפליים אחרים בין רשויות מקומיות יכולה להיקבע בשתי דרכים: באמצעות הסכם בין הרשויות המקומיות, או באמצעות צו של שר הפנים (שניתן בהסכמת שר האוצר) ודוח של ועדה שהוקמה לבחינת הנושא.

האפשרות לחייב רשות מקומית להעביר חלק מהכנסותיה לרשות אחרת באמצעות צו נוספה לחוק בשנת 2006. על פי דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת משנת 2013, עד לשנת 2012 לא יושמה האפשרות שניתנה לשר לכפות חלוקת הכנסות בין רשויות מקומיות. אולם יש לציין שביולי 2013 הוקמו שלוש ועדות נוספות שעסקו בשינוי גבולות ובחלוקת הכנסות בדרום הארץ; החלטותיהן של ועדות אלו ויישומי ההחלטות הללו אינם כלולים בנתונים אלה.

מה הצעת החוק אומרת

ההצעה עוסקת במקרים שבהם קיים אזור המניב הכנסות למועצה מקומית אחת אך גורם למפגעים סביבתיים גם לתושבי מועצות אחרות. במקרה זה, על פי הצעת החוק, ההכנסות שמגיעות מאזור זה יתחלקו בין הרשויות הרלוונטיות, לפי כללים ששר הפנים יקבע. כלומר, שיקול הדעת של השר יהיה באשר לאופן החלוקה, ולא באשר לקיומה של חלוקה.

המושג "מפגע סביבתי" בהצעת החוק כולל סוגי מפגעים רבים – זיהום אוויר, רעש, ריח, זיהום מים, זיהום מי ים, זיהום פסולת, זיהום מחומרים מסוכנים או זיהום מקרינה.

השינויים הצפויים מאישור החוק

השינוי העיקרי הצפוי הוא חלוקת ההכנסות מארנונה שמשלמים נכסים הגורמים למפגעים סביבתיים כך שיתחלקו בין הרשויות המושפעות מהמפגעים הללו. בהצעת החוק נאמר שמפתח החלוקה ייקבע על ידי שר הפנים, אולם לא נאמר אם החלוקה תיעשה על פי מידת ההשפעה של המפגעים הסביבתיים, על פי צורכי הרשויות, על פי הפערים החברתיים שביניהן או על פי שיקולים אחרים.

הצעת חוק זו מתמקדת בקיומם של מפגעים סביבתיים, אולם כדאי לשים לב שבישראל יש פערים ניכרים בין הרשויות המקומיות השונות בהכנסותיהן מארנונה שאינה ממגורים, לדוגמה ארנונה מאזורי תעשייה ומעסקים: רוב הארנונה שאינה ממגורים נגבית בערים הגדולות במרכז הארץ, וקיימים פערים גם בין רשויות מקומיות סמוכות. ייתכן שכדאי כי פערים אלה ישמשו שיקול מרכזי לקביעת אופן חלוקת הכספים, כדי להימנע ממקרים שבהם רשויות מקומיות עשירות "זוכות" בחלק מההכנסות של רשויות עניות יותר.

 מקורות