בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי תפיסתי לגביי שילובם של אנשים עם מוגבלות. ההבנה כי חובה לאפשר לאדם עם מוגבלות לחיות את חייו בעצמאות מרבית תוך מיצוי יכולתו, חלחלה לתודעה הישראלית בין היתר באמצעות עמותות וארגונים שונים הפועלים לקידום שילובם של בעלי מוגבלות בחברה. חוק שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות יצר מערכת כללים שהשפיעה בעיקר על הליכי בניה חדשה ונגישות למבנים קיימים. הנסיון לשנות את התפיסה לגבי העסקת בעלי מוגבלות בשוק העבודה כנראה שלא צלח לאור המצב העגום בתחום זה במגזר הפרטי ואף במגזר הציבורי היות ורוב התביעות הקשורות לפיטורין על רקע מוגבלות מסתיימות בהפסד. לאנשים עם מוגבלות יש משמעות רצינית על שוק העבודה היות ויש המעריכים כי מדובר בהיקף של עד כ-900 אלף מאזרחי המדינה בגילאי עבודה. דו"ח מבקר המדינה העריך את ההפסד בשל העדר שילוב בעלי מוגבלות בשוק התעוקה בכחמשיה מיליארד שקלים מידי שנה.
חוק שוויון הזדמנויות לא קובע מהו ייצוג הולם, לא מפרט אלו צעדים יש לנקוט על מנת ליישמו ולכן לא הורגש עד היום בשוק העבודה באופן ממשי. לכן, בספטמבר 2014 ניתן צו הרחבה המחיל על מעסיק 100 עובדים לפחות, למעט המדינה, את חובת הייצוג ההולם של בעלי מוגבלויות בהיקף של 3% עד תום השנה השנייה, וכן מינוי אחראי לשם יישום זה.
בנוסף, לאחרונה נידונה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות הצעת חוק המכירה בייצוג הולם לעובדים עם מוגבלות בגופים ציבוריים. על פי ההצעה, כל גוף ציבורי יהא מחויב להעסיק אנשים עם מוגבלות בשיעור שלא יפחת מ-3% מכלל המועסקים. בהמשך, בשנת 2017, לא יפחת שיעור זה מ-5% מכלל המועסקים. כמו כן, ימנה הגוף הציבורי ממונה לשמירת היעדים הנ"ל ועמידה בחובת הייצוג ההולם. חבר הכנסת יואב קיש, מיוזמי הצעת החוק, אמר בדיון כי ההצעה אמורה לצאת לפועל בהקדם, כלומר עד סיום מושב הכנסת.
בד בבד עם הצעת החוקפורצת הדרך, נוכחנו השנה לגלות כי שר החינוך, נפתלי בנט, יבטל את תקציב קליטתם של בעלי מוגבלויות לשירות הלאומי. זאת, בניגוד להחלטת הממשלה מ-2014 שקבעה כי יש לממן קליטת צעירים עם מוגבלויות בשירות הלאומי על חשבון תקצוב עמותות השירות הלאומי לבנות דתיות- החלטה אשר הייתה עתידה לאפשר לכ-1,000 צעירים להשתלב בשירות הלאומי בכל שנה.
נגישות באינטרנט
אנו חיים בעידן בו ספקי שירות רבים עושים שימוש באינטרנט למתן שירות לציבור, בין היתר לצורך תשלומים, קביעת תורים, ביצוע פעולות בחשבון וכד'. מוסדות ציבוריים ותאגידים רבים עברו לשיטת קבלת מידע באמצעות אתרי אינטרנט ואפליקציות. לאור התופעה, פורסמו לאחרונה הנחיות לגבי יישום תקנה 35 לתקנות הנגישות לשירות על ידי הנציבות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, זאת על מנת שאנשים עם מוגבלות יוכלו לקבל את השירותים כשאר הציבור. יש צורך לבצע התאמות באתרים הנדרשים בהתאם לתקנה- אתר מונגש לפי התקות הוא אתר שבו בוצעו התאמות לפי תקן ישראלי 5568 שהינו אימוץ של הנחיות בינלאומיות- הנחיות נגישות לתכני אינטרנט של ארגון W3C הבינלאומי. ההתאמות מאפשרות לאנשים עם מוגבלות ראיה, אנשים בעלי מוגבלות פיזית המתקשים להפעיל את ידיהם, אנשים בעלי מוגבלות שמיעה ועוד, לעשות שימוש בשירותים ובמידע המוצעים. בנוסף, גם אפליקציות ויישומים חייבים בנגישות אם הם מכילים שירות או מידע הניתן לציבור. לגביי אתר קיים, יש להנגישו באמצעות התאמות נדרשות תוך 36 חודשים מכניסת התקנות לתוקף (עד- 25.10.16).
הצעת החוק שנידונה כעת, מהווה שלב מרכזי בפריצת הדרך לשילוב בעלי מוגבלות בתעסוקה. אפשר לומר שמעבר לתכלית קצרת הטווח של עמידה בייעדי הייצוג ההולם במוסדות ציבוריים, יש מטרה ארוכת טווח שתכליתה להוות דוגמא אישית לגופים פרטיים בעניין השילוב. עם זאת, נראה כי גופים פרטיים שמשתדלים לקבל לעבודה בעלי מוגבלות, מהווים בדרך כלל חברות חזקות ואמידות אשר יכולות להרשות לעצמן לשאת בנטל הנדרש לצורך שילוב ראוי. כדי לשנות את היוצרות בעניין זה, יש צורך בשינוי אשר ישפיע ישירות על השיקול של בעל עסק לבחור להעסיק עובד עם מוגבלות, מעבר להרגשת הסיפוק והשליחות. מתן מענקים או הטבות מס למעסיקים אלו, יכולים לפתור את הבעיה הכלכלית שמעסיקים נתקלים בה בעת הצורך ליצירת התאמות נדרשות לשם שילוב בעל מוגבלות בעסק. לעומת זאת, ישנה אופטימיות בעניין תקנות נגישות השירות באמצעות האינטרנט אשר מעידות על ההכרה בשילובם של בעלי מוגבלות בעידן החדש.
אור ברודנר
