— ניתוח חוק ההסדרים 2016 —
תמצית הצעת החוק:
מטרת התיקון לחוק הוא לאפשר תחרות בשוק האשראי הן למשקי הבית והן לעסקים קטנים ובינוניים. התיקון מציע לאפשר לתאגיד שאינו בנק להנפיק לציבור אגרות חוב וגם לתת אשראי, בתנאים מסוימים.
המצב כיום:
בנקים הם הגופים היחידים שיכולים גם לתת אשראי וגם לגייס הון באמצעות הנפקת אגרות חוב לציבור. לכן, שוק האשראי לעסקים קטנים ובינוניים ומשקי בית הוא שוק ריכוזי מאוד אשר נשלט ברובו על ידי הבנקים. למרות שבישראל ישנו ביקוש רב לאשראי מצד משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים, היקף פעילותם של גופים חוץ בנקאיים שמספקים אשראי למגזרים אלו נמוך מאוד ונמדד באחוזים בודדים מסך האשראי. הסיבה העיקרית לפעילות דלה שכזו היא הקושי של גופים אלו לגייס את ההון המבוקש לצורך מתן אשראי, שכן על מנת לגייס הון באמצעות הנפקת אגרות חוב במקביל לאספקת אשראי, יש צורך ברישיון מנגיד בנק ישראל. מצב זה גורם לכך שגופים חוץ בנקאיים אשר עוסקים במתן הלוואות לציבור, נסמכים במידה רבה על הלוואות מהבנקים כדי לממן את פעילותם, ולכן הם מתקשים להתחרות בבנקים ששולטים באופן עקיף בגובה הריבית שגופים חוץ בנקאיים יכולים להציע ללקוחות שלהם. בנוסף, העובדה כי הבנקים הם מקור המימון המרכזי של גופים חוץ בנקאיים מובילה לכך שהבנקים בעצם שולטים בהיקפי האשראי שגופים אלו יכולים לספק ללקוחותיהם.
מה אומרת הצעת החוק:
על מנת לאפשר לגופים שאינם בנקים להתחרות בשוק האשראי יש צורך לאפשר להם לגייס הון באמצעות הנפקת אגרות חוב, ולא רק באמצעות קבלת אשראי מהבנקים. כך תגדל יכולת התחרות של הגופים החוץ בנקאיים אל מול הבנקים, והתחרות על ריבית עבור הלוואות תפחת עבור עסקים קטנים ולקוחות פרטיים.
החוק המוצע מאפשר זאת באמצעות הוספה למקרים שהוחרגו מהגדרת "מתן אשראי" בסעיף 21(ב) לחוק הבנקאות, גם מתן אשראי על ידי חברות העוסקות במתן אשראי שמקורו באגרות חוב. זה ייעשה רק אם: סך הערך הנקוב של אגרות החוב שגופים חוץ בנקאיים יוכלו לגייס לא יעלה על שני מיליארד ש"ח וחצי (כלומר, גופים חוץ בנקאיים יוכלו לגייס רק עד 2.5 מיליארד ש"ח בשוק ההון בסה"כ). עם זאת, שר האוצר יוכל לקבוע תקרה גבוהה יותר שלא תעלה על 5 מיליארד ש"ח; גם יחידים וגם תאגידים יוכלו להנפיק אגרות חוב לצורך מתן אשראי, אך במקרה של תאגיד יש צורך שההכנסה השנתית שלו, בשנה שלפני מועד מתן האשראי, לא הייתה גבוהה מ-400 מיליון ש"ח. גם במקרה זה לשר האוצר הסמכות לשנות את הסכום; ההלוואות שינתנו על ידי הגופים החוץ בנקאיים לא יכולות להיות למטרות דיור כמו רישום משכנתא על מקרקעין. תנאי זה נועד להבטיח שהשחקנים החדשים שייכנסו לשוק ההלוואות לא יעניקו הלוואות לדיור, שם נדרשים גופים איתנים פיננסית כדי לשמור על יציבות בזמן משבר כלכלי.
השינוי הצפוי לאחר אישור החוק:
כפי שניתן לראות, המטרה העיקרית של התיקון לחוק היא עידוד התחרות בשוק האשראי וניסיון לשבור את ריכוזיות הכוח בידי הבנקים. זוהי מטרה מבורכת שצפויה לקדם את יעילות השוק ואת הוזלת מחירי האשראי, מה שיאפשר לעצמאיים לקחת סיכון ולהרחיב את העסק שלהם ולאנשים פרטיים לצאת ממעגל החובות היקרים לבנקים. יחד עם זאת, יש לתהות עד כמה יעיל יהיה הפיקוח על הגופים החוץ בנקאיים שיתנו לנו אשראי? בנק ישראל והמפקח על הבנקים צפויים להידרש למגוון אתגרים חדשים בפיקוח על שוק שיהיה רחב בהרבה. פיקוח על הבנקים לבדם, גם אם הוא כולל משחקי חתול ועכבר, הוא פיקוח על שוק מוגבל מאוד מבחינת מספר השחקנים שבו ויכולתם לפעול בניגוד לחוק (כאשר יש פיקוח הולם). ברגע שהשוק יתמלא בעשרות גופים חדשים, שיכולתם לתת הלוואות אינה תמיד ברורה, נדרש פיקוח שונה כדי למנוע משבר אשראי פרטי גדול, מה שיכול לייקר את האשראי הפרטי שוב, ולמעשה לשפוך את התינוק עם המים.
נכתב על-ידי: אור ברודנר, אור לב ובר לבנה מהקליניקה לחקיקה חברתית בבית הספר למשפטים רדזינר במרכז הבינתחומי הרצליה ובשיתוף המשמר החברתי