— ניתוח חוק ההסדרים 2016 —
תשלומים מהמדינה לרשויות המקומיות
לפני עשרים שנה נחקק חוק שביקש להבטיח שאת הכספים שהמדינה חייבת להעביר לרשויות המקומיות היא תעביר בזמן קבוע, בין אם בתשלומים שווים בכל חודש בשנה או בתשלום אחד. לפי החוק התשלום צריך להתבצע עד ה-7 בכל חודש, כנראה מכיוון שתשלומים אלה משמשים פעמים רבות לתשלום משכורות לעובדים ולספקים של הרשות המקומית. אלו חייבים להתבצע עד התשיעי בכל חודש.
כל מי שניהל תקציב יודע כמה חשוב לדעת מתי ייכנסו הכספים, על מנת שניתן יהיה לתכנן את ההוצאות באופן מיטבי. קשה לקיים תקציב כאשר אינכם יודעים מתי בשנה ייכנס הכסף. קשה גם להתחייב לעובדים ולספקים, וברשויות מקומיות אף קשה להתחייב בפני התושבים שאכן תהיה דרך לממן את השירותים שהם מקבלים.
פגיעה מתמשכת ברשויות המקומיות
אלא שמאז 2004 החוק נדחה באופן קבוע בחוק ההסדרים. בכל פעם שעובר תקציב עובר איתו גם חוק הסדרים, ובכל פעם חוק ההסדרים כולל עוד דחייה של התחלת החוק שיאפשר לרשויות המקומיות לדעת מתי הן יקבלו את הכספים המגיעים להן. זה דומה לדחייה הקבועה שהייתה לחוק חינוך חינם מגיל 3, עד שגלי ההדף של המחאה החברתית הביאו ליישומו.
כאן נשאלת השאלה מדוע הממשלה דוחה את החוק מלכתחילה? הממשלה מנמקת את דחיית תוקף החוק בכך שהחוק מצר את צעדיה, וכל זמן שהוא לא בתוקף יש לממשלה גמישות תקציבית שיכולה גם לעזור לרשויות המקומיות. גם אם אנחנו מאמינים לתירוץ הזה ומקבלים שעדיף לכולם שהחוק הזה פשוט לא יתקיים, מדוע לא טורחת הממשלה פשוט לבטל אותו אחת ולתמיד? מדוע לסחוב אותו מחוק הסדרים אחד לשני?
יכול להיות שהמדינה בעצמה עוברת על חוק שהיא חוקקה?
אבל זה נהיה עוד יותר מוזר. חוק ההסדרים הקודם משנת 2013 קבע שחוק תשלומים לרשויות המקומיות ייכנס לתוקף בתחילת יולי 2015, בעוד שחוק ההסדרים שמונח עתה על שולחן הכנסת מבקש לדחות את תחילתו של חוק התשלומים במועד עד לתחילת שנת 2017. כלומר, המדינה עדיין לא תיקנה או דחתה את תחילתו של החוק, והוא למעשה בתוקף כבר כמעט ארבעה חודשים. למדינה זה לא אכפת, והיא מצאה פיתרון מוזר לעובדה שהיא עוברת על החוק: היא מבקשת לא רק לדחות את מועד תחילת התוקף של החוק המקורי, אלא היא רוצה שהדחייה – שעדיין לא אושרה על ידי הכנסת – תירשם רטרואקטיבית החל מיולי 2015, וכך יוצא, בסופו של דבר, שהמדינה לא עברה על החוק.
מבולבלים? גם אנחנו.