ניתוח חוק ההסדרים: ביטוח לאומי
תוספת לגמלת הבטחת הכנסה למקבלי קצבת זקנה ולקשישים
בהתאם למסקנות הוועדה למלחמה בעוני בישראל מחודש יוני 2014, מוצע להגדיל את גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים מכוח חוק הבטחת הכנסה. העלות הכוללת של הגדלת גמלאות הבטחת הכנסה כאמור תעמוד על כ-550 מיליון שקלים חדשים לשנה, החל משנת 2016. גמלאות הבטחת הכנסה משולמות לזכאים בנוסף לקצבת זקנה.
קצבאות ילדים וחיסכון ארוך טווח לכל ילד
במסגרת ההסכמים הקואליציוניים, המפלגות החרדיות קיבלו התחייבות כי קצבאות הילדים יוגדלו מסכום של 140 ש"ח בחודש עבור כל ילד שנולד אחרי שנת 2003, לסכום של 173 ש"ח בחודש לילד הראשון ו-250 ש"ח בחודש לילד השני, השלישי והרביעי. מהילד החמישי ומעלה, הקצבה אמורה לגדול עפ"י הסיכום ל-173 לש"ח.
התחייבות זו למעשה מבטלת כליל את הפחתת הקצבאות שהוביל ב-2013 שר האוצר לפיד ומחזירה את הקצבאות לרמה שבהן היו עד לתקציב הקודם. בנוסף, המפלגות החרדיות קיבלו התחייבות כי המדינה תחזיר רטרואקטיבית לכל משפחה את ההפרש שבין הרמה החדשה של הקצבאות לבין הרמה שהייתה נהוגה מאז חודש אוגוסט 2013. המשמעות היא החזר של 924 ש"ח לכל משפחה עבור הילד הראשון ו-3,080 ש"ח עבור כל ילד שני, שלישי או רביעי.
לאור העלות התקציבית הגבוהה של ההסכמים הקואליציוניים, שר האוצר כחלון סירב להוציא לפועל את ההתחייבויות הנ"ל, ובמסגרת מו"מ מול המפלגות החרדיות הוסכם כי הקצבאות יעודכנו לרמה של 150 ש"ח עבור הילד הראשון ועבור הילד החמישי ואילך (כפי הנראה כדי להימנע מהמצב שהיה בעבר, בו מבנה תשלום הקצבאות למעשה עודד הולדה של ילדים רבים, שכן בעבור כל ילד נוסף הקצבה להורים גדלה), וכן 188 ש"ח עבור הילד השני, השלישי והרביעי. סכומים אלו ישולמו באופן רטרואקטיבי החל מחודש מאי 2015.
עוד סוכם במסגרת המו"מ הקואליציוני מול המפלגות החרדיות, כי החל מיום 1.1.2017 יופרשו עבור כל ילד 50 ש"ח בחודש לצורך חיסכון ארוך טווח שיצטבר עד הגיעו לגיל 18 (הזכאות תחל כבר ב-1.5.2015, אך ההפרשה בפועל תחל ב-2017). בגיל 21 ניתן יהיה לקבל את הכסף שנצבר בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר.
עם זאת, ניתן יהיה לעשות שימוש בכסף הצבור בחסכון, כולו או חלקו, כבר מגיל 18, וזאת למטרת לימודים, פתיחת עסק בבעלות בעל החיסכון, נישואין או רכישת דירה. מתן אפשרות לקבלת הכסף כבר בגיל 18 למטרת לימודים או פתיחת עסק, בשונה מנישואין או רכישת דירה, עשויה להיות שנויה במחלוקת, שכן זהו גיל הגיוס לצבא. שימוש בכסף למטרות אלו אם כן, ייעשה רק בידי אלו שאינם מתגייסים, מסיבות שונות.
שימוש בכספי החסכון טרם גיל 18, יתאפשר רק לצורכי טיפול רפואי במצב העלול להביא לפגיעה בחייו או בגופו של הילד, ובכפוף לאישור וועדה בת 4 חברים, שבראשה נציג משרד הבריאות.
הכספים שייצברו בחסכון לא ייחשבו לצורכי מס הכנסה, הבטחת הכנסה או לעניין תשלומי חובה והיטלים אחרים, וכן לא ניתן יהיה לקזז ממנו חובות לביטוח הלאומי.
גמישות בניהול התקציבי של ענפי הביטוח הלאומי ושיפוי על הוצאות אשפוז בגין לידה
הגירעון השוטף של המוסד לביטוח לאומי נכון לשנת 2014 עמד על 4.2 מיליארד ש"ח. גירעון זה צפוי לגדול בשלוש השנים הקרובות בכ–2 מיליארד ש"ח, וזאת בשל קצב הגידול בהוצאות אשר גבוה מקצב הגידול בהכנסות. על-מנת להתמודד עם הגרעון, מוצע לאפשר העברת תקציבים בין ענפי הביטוח השונים של המוסד לביטוח לאומי, לצורך כיסוי גירעונות ענפיים.
בנוסף, מוצע לשנות את האופן שבו מחושב תקצוב המוסד לביטוח לאומי על ידי משרד האוצר, כך שהתקצוב יועבר כסכום אחד (שיעור קבוע שייקבע כאחוז מהתקבולים של הביטוח הלאומי.
כמו כן, בשל מגמת הזדקנות האוכלוסייה, אוצר המדינה ישפה את המוסד לביטוח לאומי על גידול בהוצאותיו על קצבאות זקנה, שאירים וסיעוד החורג מהגידול הטבעי באוכלוסייה, עד לתקרה של 750 מיליון ש"ח.
כיום משפה אוצר המדינה את המוסד לביטוח לאומי על הוצאות שהוציא למתן מענק אשפוז בקשר ללידה בסכום השווה ל-237.5 מיליון ש"ח המתעדכן מעת לעת. אמצעי נוסף להפחתת הגרעון הוא באמצעות הסרת מגבלת הסכום ומתן שיפוי מלא על מענק האשפוז.
העברת הטיפול בנפגעי עבודה מהמוסד לביטוח לאומי לאחריות קופות החולים
כיום חוק הביטוח הלאומי קובע כי האחריות למימון הטיפול הרפואי בנפגעי עבודה מוטלת על המוסד לביטוח לאומי. כמו כן, חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, מחיל חובה דומה על המוסד בכל הנוגע לנפגעי פעולות איבה.
בפועל, קופות החולים מספקות ומממנות את רוב השירותים ואילו המוסד לביטוח לאומי מתחשבן איתן לגבי הטיפולים שנתנו למבוטחים. לטענת משרד האוצר, שיטת התחשבנות זו כרוכה בהוצאות מנהליות כבדות הן למוסד והן לקופות החולים והיא אף עלולה לפגוע בנפגעים שנאלצים להתמודד עם בירוקרטיה וחוסר בהירות באשר לזהות הגורם האחראי.
לכן, האוצר מציע להעביר את האחריות למתן הטיפול הרפואי בנפגעי עבודה לקופות החולים.
בדיון בוועדת הכספים נטען ע"י נציגת המוסד, כי מטרת הרפורמה היא הקטנת הגירעון האקטוארי ההולך וגדל של הביטוח הלאומי, כך שמעתה הסכום שנדרש לפיצוי נפגע עבודה ישולם מסל הבריאות, קרי מקופת המדינה, ולא מהביטוח הלאומי.
הרפורמה מקודמת ע"י משרד האוצר, בתמיכה של המוסד לביטוח לאומי, קופות החולים והתאחדות התעשיינים.
במסגרת דיוני ועדת הכספים, ח"כ נורית קורן מהליכוד השמיעה ביקורת כלפי הרפורמה וטענה כי משרד האוצר מצא "שיטה ודרך מיוחדת לגבייה כפולה" כך שבמקום לתקצב את קופות החולים באמצעות תשלום מס בריאות שנגבה משכרם של העובדים ע"י המעביד, כעת ייגבה תשלום נוסף מנפגעי עבודה בדרך של השתתפות עצמית כאשר חולים נדרשים לבקר אצל רופא משפחה ו/או רופא מומחה.
נפגעי העבודה יאלצו לשלם לקופות החולים 24 ש"ח השתתפות עצמית עבור ביקור אצל רופא, וכן 31 ש"ח עבור טופס 17 להפניה לרופא מומחה או מרפאת חוץ. ורק עם ההכרה בנכות מהביטוח הלאומי הכסף יוחזר לנפגעי העבודה, אך ורק כנגד קבלות, וזאת תוך 45-60 ימים.
הנימוק המוצהר לגביית השתתפות עצמית מנפגעי העבודה הוא בטענה, שיש צורך להילחם בתופעת נפגעי העבודה המתחזים, שלדעת האוצר גורמים נזק לצמצום הפריון העבודה ואבדן הכנסות למדינה, נזק המתווסף לתשלום ימי מחלה לאותם מתחזים. לטענת האוצר, באמצעות גביית השתתפות עצמית הוא יצליח לצמצם את תופעת ההתחזות של חולים וכן את תשלום ימי מחלה הכוזבים.
ח"כ קורן התריעה בוועדה, כי מלבד התשלום שיגבה מנפגעי העבודה עבור הטיפול, קופות החולים, שהן גוף כלכלי, עשויות להקשות על הנפגעים לקבל את הטיפול לו הם זכאים בתואנות של פרוצדורה ובירוקרטיה. הרפורמה אף עשויה להדיר מטיפולים רפואיים את השכבות החלשות, שאינן יכולות לשלם את דמי ההשתתפות העצמית ולהמתין עד שיקבלו אותם בחזרה בחלוף מספר חודשים, ולכן יימנעו מקבלת הטיפול הרפואי.
הפחתת מימון פעולות למניעת תאונות עבודה
כיום המוסד לביטוח לאומי משתתף, בהתאם לחובתו עפ"י חוק הביטוח הלאומי, במימון פעולות המיועדות למניעת תאונות בעבודה במפעלים או במקומות עבודה אחרים. סכות ההשתתפות עומד נכון להיום על 9.52 מיליון ש"ח. בחוק ההסדרים מופחת סכום ההשתתפות של המוסד ל-8.8 מיליון ש"ח.
הגברת מימוש זכות השיבוב של המוסד לביטוח לאומי מהאחראי לנזק שבשלו שולמה גמלה
כיום חוק הביטוח הלאומי מקנה למוסד לביטוח לאומי זכות לתבוע מצד שלישי שאינו מעביד (המזיק) פיצוי על הגמלאות ששילם ושעתיד לשלמן למבוטח שנפגע (הניזוק). כלומר, המוסד לביטוח לאומי נכנס בנעלי הניזוק ותובע את המזיק. לצעד זה של הביטוח הלאומי קוראים שיבוב, והיא מאפשרת לביטוח הלאומי ל'הציל' כספים רבים שהוא משלם למבוטחיו.
עם זאת, לצד השלישי יש זכות לנכות את הסכומים שמשלם המוסד לביטוח לאומי לניזוק מתוך אלו בהם הוא חייב. משכך, הצד השלישי, באמצעות חברות הביטוח, מנכה כיום מסכומי הפיצויים המגיעים לניזוק את סכומי הגמלאות ששילם או שעתיד לשלם המוסד.
במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2013 ו– 2014, נוספה בסעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי לצד השלישי חובה לדווח למוסד לביטוח לאומי על ביצוע ניכוי או על זכותו לבצע ניכוי, וזאת בכדי להתמודד עם מצב שנוצר שלפיו בחלק מהמקרים הסכומים שנוכו לא הגיעו לידי הניזוק או למוסד לביטוח לאומי.
על אף חובת הדיווח האמורה, נמצא כי כמות הדיווחים למוסד לביטוח לאומי קטנה משמעותית מכמות התיקים שבהם עומדת למוסד לביטוח לאומי זכות השיבוב. כך, סכומים המנוכים באמצעות חברות הביטוח ממשיכים שלא להגיע לידי המוסד לביטוח לאומי ובחלק מן המקרים המוסד לביטוח לאומי מאבד את זכותו לשיבוב, לנוכח עילת ההתיישנות או מתקשה בהוכחת זכותו לשיבוב בשל חלוף הזמן מן המקרה.
לצורך התמודדות עם תופעה זו, מוצע לחייב דיווח מקוון על ניכוי או זכות לניכוי של סכום מהפיצויים בשל גמלה של המוסד, במקום דיווח בדואר רשום;
עוד מוצע לקבוע מנגנון ומועדים לבירור זכות השיבוב ולתביעה על פיה, וכן להטיל עיצומים כספיים בשל אי מילוי חובת הדיווח.
בנוסף, מוצע כי מועדי ההתיישנות לגבי תביעת השיבוב יחלו ביום קבלת הדיווח או המועד שבו נודע על ההליכים, לפי המוקדם, אך ההתיישנות תוגבל בכל מקרה ל-25 שנה לכל המאוחר ממועד האירוע (במקום 15 שנה כיום).
הגדלת דמי ביטוח לאומי הנגבים מעצמאיים ויצירת קרן לתשלום דמי אבטלה לעצמאיים
כיום, חוק הביטוח הלאומי קובע כי מבוטח שהוא מובטל יהיה זכאי לדמי אבטלה. ואולם, החוק אינו כולל בהגדרה האמורה עובד עצמאי שהעסק שלו נסגר ואין לו מקורות הכנסה אחרים.
בחודש יולי אישרה הכנסת בקריאה טרומית את הצעת החוק של ח"כ אלי כהן ממפלגת כולנו, אליה הוצמדו הצעות דומות של ח"כים מיש עתיד, ישראל ביתנו, מרצ והמחנה הציוני, לפיה עצמאיים יהיו זכאים לדמי אבטלה במקרה בו נסגר העסק שבבעלותם.
כחלק מבחינת התכנות מהלך כזה, קיבלה הממשלה בחודש אוגוסט את החלטה 363, בה נקבע כי יוקם צוות בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, לשם בחינה ויצירה של מנגנון וכללים שבאמצעותם יינתן סיוע לעצמאים שנקלעים למצב של אבטלה.
השינוי המוצע בחוק ההסדרים, הוא נדבך נוסף לקראת הרפורמה בדמי האבטלה לעצמאים, ומציע להסמיך את שר האוצר לשנות בצו, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, את שיעורי דמי ביטוח לאומי לעצמאים, אם ייקבע לפי דין כי עובד עצמאי מובטל זכאי לסיוע כספי.
דיווח מקוון של מעסיקים למוסד לביטוח לאומי
המוסד לביטוח לאומי מקבל דיווח ממעסיקים על קליטת עובדים חדשים דרך רשויות המס, כאשר הדיווח מתבצע אחת לשנה ומתקבל במוסד לביטוח לאומי רק מספר חודשים לאחר מכן.
במשך תקופה ארוכה זו העובד ייחשב בביטוח הלאומי כמי שאינו משלם את דמי ביטוח וייתכן אף שחשבונו יעוקל בשל כך. הפערים בזמני הדיווח יוצרים בעיה נוספת הנוגעת למקבלי קצבאות. לדוגמה, במקרה שבו מבוטח מקבל גמלת הבטחת הכנסה ונקלט בעבודה, המוסד לביטוח לאומי לא יודע על כך ולכן ממשיך לשלם לו גמלת הבטחת הכנסה.
כאשר יתקבל הדיווח אודותיו לאחר חודשים רבים, הוא כבר יצבור חוב גדול כלפי המוסד לביטוח הלאומי וספק אם יהיה ביכולתו להשיב כספים אלו. חשוב לציין כי אוכלוסיית מקבלי הקצבאות מהווה שכבה סוציו-אקונומית מוחלשת ולרוב חסרת מודעות באשר לחובת הדיווח.
לכן, מוצע לחייב מעסיק למסור למוסד לביטוח לאומי דיווח מקוון על השכר המשולם לעובדיו אחת לחצי שנה, בנוסף לדוח שנתי מסכם. איחור של 60 ימים בהגשת דוח כאמור יהווה עבירה פלילית שבצדה קנס.
בנוסף, מוצע לקבוע כי המוסד לביטוח לאומי יהיה רשאי להעביר לרשות המסים מידע המתקבל במסגרת דיווחי המעסיקים.
צמצום הזכאות לדמי אבטלה לצעירים
כיום מותנית הזכאות לדמי אבטלה בכך שבמשך 12 חודשים מתוך 18 חודשים שקדמו לתקופת האבטלה, המבקש עבד ושולמו עבורו דמי ביטוח אבטלה.
משך הזכאות לתשלום דמי אבטלה נקבע בחוק בהתאם לגיל המבוטח. קיימות מדרגות זכאות, כך שמבוגרים זכאים לקבל דמי אבטלה לתקופה ארוכה יותר ביחס לצעירים. עם זאת, אין בחוק הבחנה דומה לגבי תקופת אכשרה המזכה בקבלת דמי אבטלה. כעת מציע האוצר להאריך את התקופה שבה על מבקש דמי האבטלה לעבוד לפני תקופת האבטלה כך:
עד גיל 30 – 24 חודשים מתוך 30 החודשים שקדמו לתקופת האבטלה;
מגיל 30 עד גיל 35 – 18 חודשים מתוך 24 החודשים שקדמו לתקופת האבטלה.
הצעה זו מצמצמת באופן משמעותי את הסיכוי לזכאות לדמי אבטלה לצעירים עד גיל 35 (קרוב לשליש מהזכאים לדמי אבטלה לפי המצב הנוהג היום). בשל התיקון, מוצע אף להאריך את תקופת הזכאות של חייל משוחרר ל-70 ימי אבטלה לשנתיים שלאחר שחרורו. כיום, זכאי חייל משוחרר ל-70 ימי אבטלה רק בשנה הראשונה שלאחר שחרורו.
צמצום הזכאות לדמי אבטלה לצעירים אמורה לחסוך כ-80 מיליון ש"ח בשנה. במהלך דיון בתקציב שהתקיים בוועדת הכנסת, התנגד ח"כ יואב קיש מהליכוד להותיר את הסעיף בחוק ההסדרים, ולמרות התנגדות האוצר הסעיף הועבר למסלול של חקיקה רגילה שלא דרך חוק ההסדרים.
נכתב על-ידי אור קרבקי, קורן אולשביצקי ואבישי דומוביץ מהקליניקה לחקיקה חברתית בבית הספר למשפטים רדזינר במרכז הבינתחומי הרצליה ובשיתוף המשמר החברתי
