הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון – הגדרת גוף פעיל בבחירות)

גופים המשתתפים בתעמולת בחירות, בהם מפלגות, סיעות, רשימות מועמדים או כל קבוצה המשתתפת בתעמולת בחירות ואשר ניתן לראותה כזרוע של סיעה (בנוגע לקבוצה זו קובע החוק כי הוצאותיה והתרומות אליה ייחשבו כהוצאות הסיעה ותרומות לסיעה), מקבלים מימון להוצאותיהם במהלך הבחירות. בנוסף לכך, הגופים רשאיים לקבל תרומות מאנשים פרטיים בעלי זכות בחירה, בסכום אשר לא יעלה על 2300 ש״ח לתורם בשנת בחירות, ובשנה רגילה, סיעות רשאיות לקבל תרומות בסכום אשר לא יעלה על 1,000 ש״ח לתורם. כמו כן, נאסר על הגופים לקבל מימון מתאגידים, בין בארץ ובין בחו״ל, וחובה עליהם לדווח על מקורות התרומות, סכומן, והוצאות הארגון. לעומת זאת, על ארגונים חוץ-מפלגתיים, כלומר שאינם מזוהים עם מפלגה מסוימת, אין הגבלות בעניין מימונם. דוגמה לכך היא ארגון v15 (כיום ״דרכנו״), אשר פעל בבחירות האחרונות בקריאה להחליף את שלטון רה״מ נתניהו, ללא צידוד במפלגה מסוימת באופן רשמי. הארגון עורר סערה בטענה שהוא מבצע תעמולת בחירות, ועל כן על חוק מימון המפלגות לחול עליו. כך פעלה גם עמותת ״אם תרצו״ אשר יצאה, באותן הבחירות, כנגד רשימת המחנה הציוני בקריאה לא לבחור ברשימה.

מה הצעת החוק אומרת

הצעת החוק מגדירה מהו גוף פעיל בבחירות – גוף אשר מנהל סקר לגבי כוונות מצביעים; מציע שירותי הסעה לציבור מסוים לקלפיות; פונה לבוחרים למפלגה או למפלגות מסוימות במטרה להניעם להצביע; מפרסם פרסומים אשר קוראים לבחור ברשימת מועמדים מסוימת או להמנע מלבחור ברשימות מועמדים. על גוף פעיל בבחירות לפרסם באתר האינטרנט שלו את סכומי התרומות שקיבל, את רשימת התורמים, ואת רשימת חברי הוועד שלו. בנוסף, על גוף פעיל בבחירות יחולו אותם הגבלים על תרומות שקיימים כיום על גופים המשתתפים בתעמולת בחירות – איסור על קבלת תרומות מתאגיד בין בארץ ובין בחו״ל; הגבלת התרומה ל-1000 ש״ח לשנה מתורם בודד, ול-2300 ש״ח בשנת בחירות מתורם בודד; ואיסור על קבלת תרומות בעילום שם. כמו כן, על גוף פעיל בבחירות למסור למבקר המדינה דו״ח על מאגרי מידע שערך (סקרים, משאלים וכו׳), ונאסר על הגוף להעביר למפלגה מסוימת מאגרי מידע אודות כוונות הצבעה של בוחרים. בהנהלת גוף פעיל בבחירות לא יכהן מי שהיה מועמד במפלגה, הועסק, או שימש תפקיד בכיר בה.

הצעת החוק מוסיפה אפשרות להגיש תביעה אזרחית כנגד מי שעובר על הוראות חוק מימון המפלגות, ובכך למנוע את המשך פעילותו, זאת בניגוד למצב כיום בו העונש מגיע רק לאחר בדיקת היועמ״ש (לאחר הבחירות) את התנהלות המפלגות בעת הבחירות.

שתי שאלות עולות מהבנתי את החוק. אחת, האם ניתן להגדיר גוף פעיל בבחירות בדיעבד, כלומר האם גוף שהיה פעיל בבחירות שהתקיימו לפני אישור החוק, יוגדר כגוף פעיל בבחירות? שתיים, אם גוף מוגדר כפעיל בבחירות, האם הוא לעד ייחשב כגוף פעיל בבחירות ויחולו עליו כל ההגבלים הנובעים מכך? הרי קיימים גופים שהיו פעילים בבחירות אך מרבית פעילותם כלל לא קשורה לבחירות (דוגמת ״אם תרצו״), וההגבלים ימנעו מהם לקיים את פעילויותיהם שאינן קשורות לבחירות. שאלה זו פחות רלוונטית אם התשובה לשאלה הראשונה היא ״לא״, כי אם כך, החוק ימנע מגופים חיצוניים להיות פעילים בבחירות וזוהי למעשה מטרתו.

השינויים הצפויים מאישור החוק

מטרת הצעת החוק למנוע ״הפרטה״ של תעמולת הבחירות, ובכך לשמור על השוויון בתעמולות הבחירות של הסיעות השונות ולמנוע התערבות חיצונית (מחוץ לישראל) בבחירות בישראל. מצד שני, יש בה מן הפגיעה בחופש הביטוי וההתאגדות, ובזכות האזרחים להשפיע באופן משמעותי על הבחירות.

 מקורות