הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 15) (הליך חלופי לסילוק חובות מכספי העיזבון), התשע"ו–2016

במידה ונפטר השאיר אחריו חובות, בעלי החוב רשאים לפנות אל בית המשפט ולבקש מינוי מנהל עיזבון אשר מקבל שכר שפסק לו בית המשפט (למעט מקרים בהם ישנה צוואה המפרטת מי אחראי על העיזבון). החוק מפרט כיצד מנהל העיזבון רשאי לנהוג כלפי כספים שהושארו לעומת נכסים, היחסים מול היורשים. מדובר בהליך שקורה בעיקר לגבי נפטרים שהשאירו חובות גדולים. במקרה של חובות קטנים מדובר בהליך מסורבל אשר לא תמיד מצדיק את עצמו.

מה הצעת החוק אומרת

הצעת החוק מאפשרת לרשויות ציבוריות שונות (רשות המיסים, רשויות מקומיות, מים וכ"ו) לגבות חובות עד לגובה של 20,000 ש"ח ללא צורך בפניה לבית משפט או במנהל עיזבון, אלא ישירות מול הבנק בו לחייב הנפטר יש כסף. הצעת החוק מגבילה גביה של חובות חלוטים בלבד, כלומר חובות שחלף הזמן שניתן לערער עליו או שהערעור נדחה, וקובע כי ההליך יבוצע אם חלפה לפחות חצי שנה מיום הפטירה.

השינויים הצפויים מאישור החוק

הצעת החוק תגדיל את הפער בין רשויות בעלות חוב לבין בעלי חוב שהינם עסקים או אנשים פרטיים, ותאפשר לרשויות לגבות בקלות חובות קטנים.

ישנן שתי נקודות בעייתיות עיקריות בתיקון:

ראשית, החוק מפלה בין בעלי חוב קטנים פרטיים / בתי עסק לבין רשויות בעלות חוב. תיקון החוק המוצע מאפשר לרשויות בלבד לגבות חובות קטנים. לא ברור מדוע רשות מקומית תקבל גישה מהירה לכספו של נפטר ואילו בעל מכולת שהוא בעל חוב של אותו נפטר יצטרך לפנות לבית המשפט בדרך מסורבלת, וכנראה יוותר על החוב.

שנית, לא ברור האם ניתן לגבות חוב שהיה חלוט ביום פטירת בעל החוב, או חוב שהיה חלוט לאחר חצי שנת ההמתנה שנקבעה בחוק. במידה ומדובר בחוק חלוט לאחר חצי שנת ההמתנה מדובר במצב בעייתי. סביר להניח שלקרוביו של אדם שנפטר לוקח זמן לברר אודות חובות, ייתכן שלוקח להם זמן לקבל גישה למקורות מידע שונים של הנפטר. הליך גביה מהיר מול הבנק יצמצם את אפשרות ההגנה של יורשי הנפטר. למשל, ייתכן ולנפטר היו דוחות חניה אשר לא שולמו בזמן, יורשי הנפטר לא קיבלו התראות ובכך החוב צבר ריבית, וממילא אין ביכולתם לערער על עצם הדו"ח משום שמקבל הדו"ח נפטר.

מקורות