עיקרי החוק | הפרדת הבנקים הגדולים מחברות כרטיסי האשראי |
סוג ההצעה | ממשלתית |
סטטוס | עברה בקריאה ראשונה |
שמות קודמים | |
מחבר הפירוש | מאיר תמרי, נובמבר 2016 |
המצב כיום
המערכת הבנקאית, שהיא השחקן המרכזי באספקת שירותים בנקאיים ופיננסיים בישראל, מאופיינת בריכוזיות גבוהה ומורכבת מחמש קבוצות בנקאיות השולטות בכ–94% מסך נכסי המערכת הבנקאית ובכ–95% מכלל האשראי הבנקאי במשק. שתי הקבוצות הבנקאיות המובילות במערכת הבנקאית דומות בגודלן ומחזיקות בכ–60% מכלל נכסי המערכת הבנקאית ואף יותר מכך – באשראי הבנקאי הניתן לעסקים קטנים ובינוניים ולמשקי הבית (שלא לדיור) (להלן – המגזר הקמעונאי). שלוש קבוצות בנקאיות נוספות מחזיקות בכ–37% ,והיתר מוחזק באמצעות קבוצות בנקאיות קטנות אחרות.
מה הצעת החוק אומרת
הפרדה בין בנקים בעלי היקף פעילות רחב וחברות כרטיסי האשראי שבשליטתם. בנק ששווי נכסיו עולה על 20% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל לא יעסוק בתפעול הנפקה של כרטיסי חיוב ובסליקה של עסקאות בכרטיסי חיוב ולא ישלוט ולא יחזיק אמצעי שליטה בתאגיד העוסק בעיסוקים כאמור. התאגיד בנקאי לא ישלול, במעשה או במחדל, מגוף פיננסי העוסק בתפעול הנפקה של כרטיסי חיוב שמנפיק התאגיד הבנקאי לתת שירותים פיננסיים ולא יגבילו ממתן שירותים כאמור, לרבות מתן אשראי, ללקוחות התאגיד הבנקאי.
לאור העובדה כי ניסיונות קודמים לא הביאו לשינוי המצב בנוגע למגזר הקמעונאי, הגיעה הוועדה להגברת התחרות בשירותים בנקאיים למסקנה כי יש לנקוט שורה של צעדים מבניים, בין השאר באמצעות הפרדת הבנקים הגדולים מחברות כרטיסי האשראי שבבעלותם, שתכליתם לבסס איום תחרותי חוץ–בנקאי על המערכת הבנקאית ובמקביל ליצור תנאים להגברת התחרות בתוך המערכת הבנקאית. ההמלצה נועדה לאפשר לחברות כרטיסי האשראי המופרדות להוות 'איום תחרותי' על המערכת הבנקאית ולחולל תחרות בשוק השירותים הפיננסיים למגזר הקמעונאי בכלל, ובשוק האשראי הקמעונאי בפרט. 'איום תחרותי' כזה נמנע עד כה בשל שליטת הבנקים כאמור בחברות כרטיסי האשראי. יתרונן המובהק של חברות כרטיסי האשראי הקיימות, שיופרדו מהבנקים בעלי היקף פעילות רחב, הוא בכך שהן כבר מצויות בשוק, בקיאות במתן אשראי למגזר הקמעונאי, בעלות מוניטין ומערך לקוחות קיים. בהינתן נתוני פתיחה אלה, חברות כרטיסי האשראי המופרדות הן מתחרות פוטנציאליות ליצירת תחרות בשוק האשראי הקמעונאי. בנוסף לאפשר לגוף פיננסי כאמור, שאינו תאגיד בנקאי שבו מנהל הלקוח את חשבון העובר ושב שלו, לספק שירות של כיסוי יתרה שלילית בחשבון הלקוח, ובכך להתחרות בבנק על סוג אשראי זה.
השינויים הצפויים מאישור החוק
הצעת החוק באה על מנת להגדיל את התחרות בשוק האשראי. יש לקוות כי במצב בו חברות האשראי מופרדות מהבנקים הגדולים תיווצר תחרות על הלוואות, ריביות וכ"ו. עם זאת קיימת סכנה כי בטווח הקצר בנקים אשר יודעים כי בקרוב עליהם למכור את חברת האשראי ינסו להגדיל רווחים בטווח הקצר על ידי משיכת דיווידנדים גדולים חריגים, שינוי תנאי התשלום מול חברות האשראי או לקיחת סיכונים גדולים מהרגיל.
מקורות
הצעת החוק:
https://knesset.gov.il/Laws/Data/BillGoverment/1080/1080.pdf
כנסת ישראל:
http://main.knesset.gov.il/News/PressReleases/pages/press040816v.aspx
דברי הנגידה בהקשר להצעת החוק:
http://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/PressReleases/Pages/31-07-2016GovernorSpeech.aspx
משרד האוצר:
http://mof.gov.il/Committees/Pages/competitivenessCommittee.aspx
החשש של חברות כרטיסי האשראי, הבנקים "ייבשו" אותן לפני המכירה: