הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון) (שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית), התשע"ז–2016, מ/1090

כיום, אזרחים רבים במדינה מקבלים מענה לצורכיהם בגופים אשר מספקים שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית. אחת הסיבות המרכזיות לכך הוא האיסור בהלכה על גביית ריבית בעת מתן הלוואה או בקבלת פיקדון.

בישראל פועלים גופים ללא מטרות רווח שנקראים גם "גמ"חים" (מוסדות גמילות חסדים) כאשר תופעה זו נפוצה בעיקר בקרב האוכולוסיה החרדית. פעילות גופים אלו לא מוסדרת בחוק ואין עליהם פיקוח מטעם הרשויות דבר שמותיר את צרכני השירות ללא הגנה. בנוסף, קיימת הטענה כי שירותים אלו גם מעורבים בהלבנות הון בעיקר כאשר מדובר בתרומות מחו"ל שמגיעות לגמ"ח.

מה הצעת החוק אומרת

על פי הצעת החוק, מוצע לאפשר פעילות של יחידים, עמותות או חברות לתועלת הציבור, שהם גופים ללא מטרות רווח המאפשרים הפקדת פיקדונות כספיים של לקוחות וכן עוסקים במתן הלוואות בלא ריבית.

בנוסף, האסדרה תבטיח את יציבותם של שירותים אלו ואמורה למנוע ניצול לרעה של עיסוקם לצרכי הלבנת הון.

האסדרה והפיקוח על נותני שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית ייעשו על ידי רשות שוק ההון (ביטוח וחיסכון). הצעת החוק קובעת את ההסדרים הבאים לנותני שירות פיקדון ואשראי בלא ריבית:

עניין הרישיונות – תוטל חובת רישוי על עיסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית. הרישיונות יחולקו לפי היקף פעילותו של אותו נותן שירות: רישיון בסיסי להיקף פעילות מצומצם ורישיון מורחב להיקף פעילות משמעותי.

• נושא השליטה בנותן שירותים אלו.
• עניין החזקת אמצעי שליטה בהם.
• אורגנים ובעלי השליטה שיכהנו בהם.
• קביעת הגבלות וחובות שונות ומקנה סמכויות פיקוח למפקח.

השינויים הצפויים מאישור החוק

במידה והחוק יאושר הדבר אמור לפתוח אפיקים נוספים ובטוחים לאשראי ופיקדון ללא ריבית דבר שאמור להוביל לשוק תחרותי יותר. כמו כן פיקוח כפי המוצא בחוק ייתכן ויקטין הון שחור הנכנס לישראל.

מקורות