| עיקרי החוק | הטלת סנקציות על מבצעי הסדרי חוב ("תספורות"). |
| סוג ההצעה | פרטית |
| סטטוס | נפלה בקריאה טרומית |
| שמות קודמים | |
| מחבר הפירוש | נגה תדמור, ינואר 2017 |
המצב כיום
מושגי יסוד בדיון:
עקרון האישיות המשפטית הנפרדת של חברה – חברה הינה אישיות משפטית עצמאית הקיימת בנפרד מבעלי מניותיה, כלומר ניתק הקשר בין האנשים כפרטים שהם בעלי המניות בחברה לאחריות לפעולותיה כתאגיד, ולכן במקרה של חוב לא ניתן לפנות אל בעלי המניות.
הסדרי חוב – הסדרי חוב נדרשים בין השאר, כאשר חברה אינה עומדת בזמן בפירעונות אג"ח שבידי הציבור ובידי קרנות הפנסיה. במצב כזה יכולים הנושים להגיע להסכמה על היקף התספורת, והסדר כזה אינו נוגע לכאורה לציבור הרחב.
עקרון 'מסך ההתאגדות' שבא לעולם לפני כמה מאות שנים, גורם לכך שהיום, כשההון במשק מרוכז בידי טייקונים מעטים, מעורר בעיות משום שלא רק שבמקרים רבים לא ניתן לקבל החזר חוב מהטייקונים כפרטים, אלא רק מאותה חברה בה הוא נוצר, ולא מחברה אחרת שגם היא בבעלותו של אותו טייקון.
העניין משפיע במיוחד על תחום החיסכון לפנסיה וקרנות הגמל. לכאורה גם קרנות החיסכון הן גוף עסקי ונושאות בסיכונים כמו כל עסק אחר, הבעיה היא שבקרנות החיסכון אין בעלי מניות, והפסד שנגרם להם בשל תספורות נופל על החוסכים עצמם – ציבור עצום, שאין לו כל דרך להשפיע על התנהלות הקרנות בהן הפקיד את כספו.
מה הצעת החוק אומרת
הצעת החוק מוסיפה סנקציות נוספות לאלו הקיימות:
1. איסור רכישת אג"ח ממי שביצעו תספורות בעבר – הגופים המוסדיים לא יורשו לרכוש אג"ח ממי שביצעו כבר תספורות בעבר. באיסור נכללו לא רק הלווה עצמו בלבד, אלא גם בעל השליטה בו, וכל תאגיד אחר שבשליטתם.
האיסור יחול מהרגע שלא עמדו בהתחייבות לפירעון, ובמקרה של הגעה להסדר חוב – במשך 10 שנים לאחר תחילת הסדר התספורת. ישנה הסתייגות, לפיה לממונה על שוק ההון תהיה סמכות לבטל האיסור אם לדעתו אי פירעון החוב נבע מנסיבות שלא ניתן היה לצפות אותן ולא היו תלויות בהתנהלות החברה, כגון מלחמה, אסון טבע וכדומה. ביטול כזה יותנה בתנאים הדרושים לשמירה על האינטרס של החוסכים בקופות הגמל. והוא אף יוצג להתייחסויות הציבור ובעלי עניין נוספים טרם אישורה על ידי הממונה.
2. סנקציות נוספות –
א. איבוד שליטה על החברה. חברה שתסכים לתספורת של 20% ויותר תחויב להעביר את השליטה על החברה מבעל השליטה הנוכחי. סנקציה זו מטרתה תמרוץ בעלי השליטה להזרים כסף לחברה לטובת נושיה והרתעתם מביצוע הסדרי חוב שיגררו בצידם איבוד השליטה בחברה.
ב. שעבוד דיבידנדים מחברות אחרות. סנקציה נוספת תוטל במקרים שבהם לבעל השליטה מקבל דיבידנדים מחברות אחרות, דיבידנדים אלה ישועבדו ישירות לטובת החזר החוב למחזיקי אג"ח שנעשתה להם תספורת.
החובה להחזיר כספים באמצעות דיבידנד כזה, תחול גם כלפי נושים שהחברה כבר הגיעה עמם ל"הסדר חוב", כל עוד לא שולם להם החוב המקורי במלואו.
ההצעה גם קובעת כי הן תאגיד והן בעל תפקיד בו שיפרו הוראות החוק, צפויים לקנסות: התאגיד בסכום של 2.250.000 ש"ח, ובעל תפקיד בסכום של 600,000 ש"ח.
השינויים הצפויים מאישור החוק
הצעת החוק באה בעקבות תספורות רבות אשר נעשות על חשבון הציבור, והעדר סנקציות משמעותיות. יש לציין כי הפחתת כדאיות התספורות המוצעת כאן היא יחסית רדיקלית: שלילת אפשרויות עסקיות, והרמת מסך מיוחדת לתספורות אלה – דחייה חריפה במיוחד של עקרון האישיות המשפטית, שתאפשר לגייס אמצעים פרטיים לתשלום החוב, שעד היום לא ניתן לשים עליהם יד.
אין ספק כי ההצעה ביסודה באה לחולל שינוי מהותי בגישת החוק למבצעי תספורות, ונזקם לחיסכון הפנסיוני, לכן מעניין לגלות שכבר הוקמה ועדה של האוצר לדיון בדיוק בנושא זה (הוועדה לבחינת תהליכים לעריכת הסדרי חוב בישראל), אך אין זכר לוועדה בדברי ההסבר לחוק.
מקורות
הצעת החוק:
http://www.knesset.gov.il/privatelaw/data/20/325.rtf
ראו סעיף 6 לחוק החברות [2b] לפי סעיף 373 לפקודת החברות –
חוק החברות:
https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/139_002.htm
פקודת החברות:
https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/139_003.htm#Seif176
חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) – ס"ח התשס"ה, עמ' 889. ע"פ התיקון יתווסף שעיף 26א. לחוק המקורי.
דברי הכנסת, פרוטוקול מיום 9.11.16 , (עמודים 65 ו- 67, דחית ההצעה עמוד 74).
עמוד 69 בפרוטוקול הוועדה לבחינת תהליכים לעריכת הסדרי חוב בישראל:
