עיקרי החוק | החלת חובת הדיווח וכללי התנהלות בסיסית על אגודות עותומניות. |
סוג ההצעה | פרטית |
סטטוס | נפלה בקריאה טרומית |
שמות קודמים | |
מחבר הפירוש | שרית אסרף לוי, דצמבר 2016 |
המצב כיום
כיום עמותות וגופים אשר הוקמו לאחר חקיקת חוק העמותות בשנת 1980 חייבים בדיווח בכללי התנהלות ובפיקוח על פי חוק. אגודות אשר הוקמו לפני שנת 1980, אינם כפופים לחוק העמותות, כי אם לחוק האגודות העותמניות אשר נחקק ע"י הסולטן התורכי בשנת 1909, עת שלט הסולטן על ארץ ישראל. אגודות אלו אינן ניתנות לפיקוח ואין למבקר המדינה דריסת רגל לבדיקת התנהלותן. אגודות אלו פטורות מפרסום פרוטוקולים של ישיבות, מהצגת דוחות שנתיים וממתן מידע לציבור לפי חוק חופש המידע. הן אינן כפופות לרשם העמותות ואין עליהן כל חובת שקיפות.
נוצר מצב אבסורדי בו גופים דומים מהותית כפופים להוראות חוק שונות, בהתאם לשנה שבה נוסדו. נכון לשנת 2015 אז הוגשה שאילתה למשרד הפנים – נמצא כי בישראל רשומות למעלה מ- 10,000 אגודות עותמניות (חלקן כבר אינן פעילות ואילו אחרות החליטו להמיר את מעמדן המשפטי והסבו את הרישום לעמותה).
האחריות על האגודות העותמניות נמצאת אצל משרד הפנים, אשר בארבע השנים האחרונות כלל לא פנה אליהן בבקשות לקבלת מידע.
חוק העמותות כיום אינו חל כלל על אגודות שהן ארגוני עובדים או מעבידים וכך אגודות עותמניות נותרות לא שקופות לציבור. מדובר בגופים ציבוריים גדולים מאוד ועשירים מאוד, הם זכאים לפטורים שונים ממיסים ואגרות, גובים ממיסי חבר ו/או מקבלים כסף ציבורי. למשרד מבקר המדינה אין שם דריסת רגל, וגם לא לרשם העמותות.
בין האגודות העותמניות היותר ידועות ניתן למצוא את: ההסתדרות החדשה, הסתדרות המורים, הסתדרות המהנדסים, הסתדרות הרוקחים, התאחדות הקבלנים והבונים, התאחדות בעלי המלאכה, התאחדות בעלי מפעלי הובלה והתאחדות המלונות. קופת החולים – שירותי בריאות כללית אף היא אגודה עותמנית אולם באמצעות חוק בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, התאפשר ביצוע ביקורת מבקר המדינה.
מה הצעת החוק אומרת
רשם העמותות יכהן גם כרשם האגודות העותמניות. כהונה זו תהא על פי חוק ובהתאם לתקנות שיקבע שר המשפטים.
לרשם העמותות תהיה סמכות לדרוש מסמכים ולחקור את תפקוד האגודה באופן זהה לסמכויות המוקנות לו בהוראות הדין כלפי עמותות. במהלך חצי השנה הראשונה לאחר כניסת החוק לתוקף כל אגודה מחויבת להגיש לרשם העמותות בקשה לעדכון פרטים לפי מפרט הקבוע בחוק. בתקופה זו תוכל אגודה להגיש בקשה חלופית – להירשם כעמותה. במידה והאגודה לא תגיש אחת משתי הבקשות בתקופה שקבע החוק – רשם העמותות ימחק את האגודה. בסמכות רשם העמותות לתת ארכה של עד 6 חודשים להגיש בקשה לעדכון הרישום או לתקן בקשה, לפני מחיקת האגודה.
לאחר חצי שנה מכניסת החוק לתוקף מעמד העמותות העותומניות למעשה יבוטל והחובות שלהן יהיו זהות לעמותות אחרות.
השינויים הצפויים מאישור החוק
מדובר בהצעה שעולה זו הפעם השביעית. כל הגרסאות של הצעת החוק הזו נתקלו בהתנגדות עזה ובפעילות לובינג ענפה בעיקר מצד ההסתדרות החדשה. הפעם ניתן למצוא חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה החתומים על הצעת החוק – מטעם המפלגות: יש עתיד, הליכוד, כולנו, הבית היהודי והעבודה.
אם ההצעה היתה עוברת, היה הציבור כולו מרוויח מהחלת שוויון בפני החוק, משקיפות בהתנהלות גופים גדולים בעלי עמדות השפעה וכח במשק.
מקורות
הצעת חוק האגודות העותמניות – רישום ופיקוח התשעו 2016 הכנסת:
https://foi.gov.il/he/node/1908
רשימת האגודות העותמניות שמצויה בידי משרד הפנים נכון לשנת 2015:
http://blogs.haaretz.co.il/taliherutisover/957/
http://www.themarker.com/career/1.2476440
http://www.the7eye.org.il/226796
http://kohelet.org.il/wp-content/uploads/2016/10/KPF061_Ottoman.TomerAvital.pdf