| עיקרי החוק | הטבות במס לחברת קניין רוחני. |
| סוג ההצעה | פרטית |
| סטטוס | עברה בקריאה טרומית |
| שמות קודמים | |
| מחבר הפירוש | שרה חג'בי, ינואר 2017 |
המצב כיום
מטרתו של חוק עידוד השקעות המקורי הנה לעודד השקעות במדינת ישראל (העסקת עובדים וכיוצב'). מטרת הצעת החוק לעיל הנה להיטיב במס עם חברות לקניין רוחני, בכדי שאלו ירכזו את ה-IP (קניין רוחני) שלהן במדינת ישראל, כתוצאה מתשלום מס אטרקטיבי במדינת ישראל. כלומר משיכת השקעות זרות לישראל ואי הברחת השקעות קיימות בכדי להגדיל פריון והעסקת כוח אדם איכותי בישראל, ולמנוע "בריחת מוחות".
מה הצעת החוק אומרת
חברות בעלות קניין רוחני בר הטבות (הגדרה רחבה: פעילויות הנובעות ממחקר ופיתוח בין השאר אך לא רק, בעלות פטנטים, זכויות יוצרים בקשר לתוכנות מחשב, או מוצרים רפואיים) יהיו זכאיות להטבות מס, כך שהמס יגיע ל- 5% מס חברות בתקופת ההטבות. גם על דיבידנד ששולם ומקורו בהכנסה מזכה יחול מס בשיעור 5% בתקופת ההטבות (לפי חישוב שנקבע). בנוסף החוק מטיל סנקציה המהווה קנס גרעון מוגדל: במצב בו חברה תשתמש במקלטי מס (מניעת הסטת רווחים המופקים בישראל למקלטי מס). תקופת הטבה 10 שנים הניתנות להארכה.
השינויים הצפויים מאישור החוק
חברות אשר יעמדו בקריטריונים של החוק, ישלמו מס חברות 5% בלבד על הכנסה מזכה מהקניין הרוחני כאמור בחוק, ועל דיבידנד שמקורו בהכנסה זו. בשורה התחתונה, הפחתת תקבולי מס משמעותיים לאוצר המדינה. שעור מס החברות היום הנו 25%, והטבות המס לפי חוק עידוד השקעות הון הקיים לשנת 2017 נאמדות בכ-8.6 מיליארד ש"ח. הכוונה היא להחיל את הטבות המס גם לגבי קניין רוחני שפותח בישראל בעבר תחת מנגנון של קוסט פלוס ובמסגרת רה ארגון הועבר לישראל.
השאלה המרכזית היא האם הצעת החוק תהפוך את ישראל למרכז עולמי של פיתוח ובעלות בקניין רוחני (ובלעדיו ישראל לא תהפוך למרכז עולמי כאמור) או פשוט יטיב עם חברות שהחוקים הקיימים ושיטת המיסוי כבר מטיבה עמן (כגון: טבע, כיל, צ'ק פוינט ואינטל ) כמו כן, אני רואה בעייתיות משפטית וחוסר הגינות בתחולה רטרואקטיבית של חוק. הטבה גורפת מסוג זה מצריכה חוות דעת ותחזיות כלכליות של המס הנוסף, הצפוי למדינה כתוצאה ממהלך זה. (שקיפות מספרית של הגדלת הפריון ומשיכת השקעות זרות כתוצאה מהמהלך).
בנוסף, האם ויתור על כספי המס הוכיח עצמו? לפי דוח הכנסות המדינה לשנים 2013-2014 (שהתפרסם בשנת 2016),נמצא כי חברות שבהן עלה שיעור המס שיעור הגידול בתעסוקה היה גבוה משמעותית מזה של החברות שנותרו עם שיעורי המס הנמוכים. עוד נקבע בדוח כי ישנה ריכוזיות הטבות גבוהה (חברה בודדת נטלה 42% מסך הטבת המס).בנוסף נקבע כי בקרב ארבע החברות המוטבות הגדולות סך תקבולי המס נמוך ב- 63% מהטבת המס לה זכו . למשרדי האוצר והכלכלה או לרשות המסים אין מידע על האפקטיביות של הטבות המס , אולם הנתונים כפי שהובאו לעיל, מדברים בעד עצמם.
מקורות
אתר כנסת פתוחה- נתוני הצבעה על הצעת החוק (קריאה טרומית):
https://oknesset.org/vote/10708/
הצעה מספר חק/1621 של וועדת השרים לענייני חקיקה מיום 4.12.2016, אשר צורפה לפרוטוקול החלטות הממשלה וקיבלה תוקף של החלטת ממשלה ביום 22.12.2016 ומספרה הוא 2195 (חק/1621):
http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2016/Pages/dec2195.aspx
הכנסת- מרכז המחקר והמידע המחלקה לפיקוח תקציבי:
http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03841.pdf עמ' 6 למטה.
עיתון גלובס:
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001124548
דה מרקר:
http://www.themarker.com/news/macro/1.3111543
כלכליסט:
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3680332,00.html
משרד האוצר – דוח לשנים 2013-2014 (פרק ט' לשנים 2012-2013):
