הצעת חוק שימור השליטה הישראלית בתאגידים מרכזיים במשק

ב-21.5.14 נחתם הסכם למכירת "תנובה", שבשליטת קרן ההשקעות הבריטית אייפקס, לידי ברייטפוד, תאגיד סיני ענק. המדובר הוא במכירת חלק המגיע ל 56% מהמניות, שיביא לאייפקס בתוך כמה שנים רווח של 1.8 מליארד שקל.
מכירה זאת עוררה גל של תגובות: רגשיות, לאומיות, כלכליות, חברתיות – ומה לא. למרות שכבר היו מכירות גדולות של תאגידים (כמו זו של סטף ורטהיימר שמכר את ישקר לוורן באפט), הן לא נגעו לענף בסיסי (מזון) ולחברה (כמו תנובה) שהיא כה מרכזית בענף, ולא עוררו התרגשות ודיון כה סוערים.

מה הצעת החוק אומרת

על רקע הדיון והחששות שעוררה מכירת תנובה, נועדה הצה"ח "למנוע פגיעה באינטרס הציבורי [שייגרם] על ידי מכירת השליטה בתאגידים מרכזיים במשק לגופים זרים". פגיעה באינטרס הציבורי בדרך של עסקה להעברת שליטה בתאגיד לגורם זר תיחשב "כנוגדת לאנטרס הציבורי אם היא פוגעת בו באופן מהותי, לרבות בדרך של פגיעה בזכויות עובדים, בתעסוקה במשק, בתחרות במשק, בייצור המקומי או ברווחתם של התושבים". הצעת החוק מורה על הקמת ועדת בחינה, שתהיה הגוף האמון על בחינת עסקאות כאלה, ושלא תאשר את ביצוען אם הן מנוגדת לאנטרס הציבורי. בוועדה, שימנה שר הכלכלה יהיו שבעה חברים, בהם השר עצמו, שישמש יו"ר. שניים מחבריה, כלכלנים, יתחלפו בהתאם לתחום הפעילות של התאגיד שדנים בעניינו. תקופת כהונתה תהיה שלוש שנים, עם אפשרות לכהן קדנציה נוספת. לוועדה תינתן אפשרות לשנות את תנאי העיסקה כך שהיא לא תפגע באינטרס הציבורי ולאשרה בכפוף לשינויים שהיא דרשה.

השינויים הצפויים מאישור החוק

בדברי ההסבר להצה"ח, מביעים המציעים את חששם שבניגוד לתעשיינים הישראלים, מנהלים זרים יתעלמו מהאינטרס הציבורי בישראל או שיגרמו לכך שפעולות רבות תועברנה מחוץ לישראל, ללא התחשבות בהשפעה על המשק כאן. זוהי לכאורה דאגה חשובה. עם זאת, השפעתו המעשית של החוק, לכשיתקבל, לא ברורה. למשל, זכויות עובדים אינן תלויות בבעלות תאגידים, וארגוני העובדים רשאים לפעול בכל סוג של תאגיד. כידוע, לא צריך אצלנו גורם "זר" דווקא כדי לרדת לחייהם של עובדים. ומה לגבי האיום לצמצום הפעילות בארץ? הרי זה בדיוק מה שמאיימת כיום לעשות רותם אמפרט בפוספטים, והיא חברה ישראלית.
כל מה שהוועדה תוכל לעשות הוא לבחון את תנאי העיסקה בטרם חתימתה. אבל מה אם בעתיד ישתנו תנאי הייצור, מצב הכלכלה, ירדו קניות המזון למשל (כפי שקורה כבר היום) ויצומצם מספר העובדים, מה אז? הרי השליטה שניתנה לבעלים זרים בעבר לא תושב לידיים מקומיות. הדינמיות של עסקים וכלכלה תגרום לדעתי לכך שלא יהיה כל ממש בניסיון לחזות מראש במה צריך להתערב ולקבוע כתנאי לאישור העיסקה.
עסקת תנובה האחרונה לא הייתה נופלת בתחום הצעת החוק הזו כי החברה כבר שנים בידיים זרות. אף על פי כן, בעיתונות נמסר כי במסגרת ההסכם איתה הצהירה כבר ברייטפוד על כוונתה להשאיר את מרכז העסקים של תנובה בישראל, לדאוג לרוב ישראלי בהנהלה ולמנכ"ל ישראלי. ככל שיתאפשר לה מסחרית, בכוונתה לשמר את העובדים היום ולהימנע מהקטנה של הפעילות והיצוא של תנובה. אלא שהממשלה הסינית, בעלת השליטה בברייטפוד, שלה אינטרסים רבים מעבר לעניין עסקי בלבד, כנראה לא תראה עצמה אחראית למצב המשק הישראלי מתוך האינטרסים שלו.

היכן עומדת הצעת החוק

נפלה בקריאה טרומית ב-21.5.2014.

מקורות

>>>> לרשימת כל הצעות החוק >>>>