ושהרופאים יחכו

בשל הכוונה להטיל מס על מענקים לרופאים בפריפריה, כבר ירד מספר הפונים למסלול זה. אבל לוועדת הכספים ולסגן שר הבריאות לא אצה הדרך. עוד דיון חפוז שנגמר בדחייה

השתתפתי ב-29.5 בדיון בוועדת הכספים על אחוז המס שיש להטיל על המענקים לרופאים בפריפריה או במקצועות במצוקה.

הדיון התחיל בשעה וחצי איחור, ואז חיכו עוד כחמש דקות עד שסגן שר הבריאות ליצמן הגיע. הרושם שלי היה שמנסים לסגור את הדיון בפחות מחצי השעה שהוקצה לו.
אני חייבת לציין כי שני הח"כים שהגישו את הבקשה דיברו בשקיפות ובכנות, והניחו את הקלפים על השולחן בכך שאמרו כי מה שגרם לאנשים לעבור לפריפריה ולמקצועות מצוקה היו המענקים. אבל מעת שהודיעו על אחוז המס הגבוה – ירד המעבר לפריפריה.
ליצמן התייחס לדברים וביקש שיתנו לו שבועיים לשוחח עם האוצר ואז, כך הבטיח, 'נתכנס שוב בעוד שבועיים'.
לפי ההתנהלות אחר כך אפשר היה להבין שמה שליצמן אמר זה מה שקובע, כי אחריו נתנו למספר חברי כנסת ורופאים בכירים לדבר (כולם אמרו אותו הדבר) מאוד בקיצור, ונתנו לנציג רשות המיסים לומר משפט וחצי, ומיד סגרו על שבועיים זמן לדיבורים. החלטה זאת לא אפשרה בכלל לחשוב על ההשלכות כלפי המתמחים שאמורים כעת לקבל את המענקים הללו.
אפשר היה להתרשם בקלות כי מהרגע שליצמן דיבר, ליו"ר הוועדה כבר לא הייתה סבלנות להמשיך ולשמוע את מה שנאמר. הוא מצא את הפתרון "הקל" – שבועיים שקט מעיסוק בנושא הזה, כמו שעשו במהלך שביתת הרופאים.

אני חייבת לציין שדי התאכזבתי מ'טחינת המים' הזאת ומחוסר ההחלטיות או הרצון לשנות דברים אמיתיים. פרט לחה"כ עפו אגבאריה ואורלי לוי אבקסיס שהגישו את ההצעה לדיון, כולם אמרו דברים דומים, ונראה היה שהם רק מחפשים את הבמה, ללא הרבה רצון אמיתי לשנות משהו וללא דרישה לפעולות מיידיות. אני בהחלט מודעת לכך שאני נשמעת כמו תקליט שבור, אבל למדתי מה"טובים" ביותר.

לצערי היה זה הביקור הראשון שלי בדיון בוועדה בכנסת, ואני לא בטוחה שאגיע לעוד אחד, מכיוון שלא באמת 'מזיז' להם אם אנחנו שם או לא, הם פשוט נתנו הרגשה של "בואו נעביר את הזמן ונחפש את הפתרון הקל ביותר".