| עיקרי החוק | עיגון זכותם של עסקים לקבל תמורה על עבודתם בזמן בהתקשרויות מכל סוג עם מוסד ממוסדות המדינה. |
| סוג ההצעה | ממשלתית |
| סטטוס | עברה בקריאה ראשונה |
| שמות קודמים | |
| מחבר הפירוש | מאיר תמרי, ינואר 2017 |
המצב כיום
עד כה לא היו כללים המסדירים את מועדי התשלום במשק, ורק עסקאות שמבצעת הממשלה, מוסדרות בהוראת תכ"מ הקובעת פרקי זמן של 24-45 ימי אשראי (בהתאם למועד הגשת החשבונית). למרות זאת, דו"ח של הצוות בראשות החשבת הכללית (1.4.2014), מצא כי 67% מהחשבוניות משולמות על ידי הממשלה, רק לאחר המועדים הקבועים בהוראה. גופים ציבוריים אחרים אינם נתונים בסד זמנים כלשהו לביצוע התשלום, וקיימת שונות במספר ימי האשראי בפועל בין מוסדות המדינה השונים שיכולים להגיע גם לשוטף+90 ושוטף+120.
פרקטיקה של דחיית תשלומים מקשה במיוחד על עסקים קטנים ובינוניים, החסרים את היכולת והחוסן הפיננסי להמתין פרקי זמן ממושכים עד לקבלת התשלום. הם נאלצים לשאת בנטל ממוני כבד, ולחפש אחר מקורות מימון חלופיים עד לקבלת התמורה. כך יוצא שבמקום שהגופים החזקים (גופים ציבוריים או עסקים גדולים) ייקחו על עצמם את עלויות המימון בתנאים נוחים יחסית, הם מגלגלים את האשראי לאלו שמקבלים אשראי יקר.
מה הצעת החוק אומרת
הצעת חוק זו מטרתה להתמודד עם תופעה של דחיית תשלום לנותני שירותים וספקים חיצוניים המספקים שירותים וטובין למוסדות המדינה. הנוהג במגזר הפרטי הוא דחיית תשלום בחודש או בחודשיים, דהיינו "30 או 60 שוטף". נורמה זו מקשה על פלח נרחב של נותני שירותים עצמאים וספקי טובין. גם אם קשה להצדיק את דחיית התשלומים, נראה שהדבר נובע מקשיי נזילות של חלק מהמוסדות הפרטיים, ולכן ניתן להבין את הדחייה.
לתופעה זו אין הסבר מניח את הדעת, ככל שמדובר בדחיית תשלומים על ידי מוסד ממוסדות המדינה. במקרים שבהם המדינה מתקשרת עם ספקים חיצוניים נאלץ מספק השירותים לספוג את התשלום הדחוי כאשר למעשה העבודה כבר בוצעה והוא נאלץ לממן את המוצר או השירות עד תשלומו בפועל.
בהתאם להצעת החוק, משרדי ממשלה ישלמו שוטף+30 או 45 ימים מרגע קבלת החשבונית ובעסקאות בניה ותשתיות שוטף+70 או 85 ימים מרגע קבלת החשבונית. רשויות מקומיות: ישלמו שוטף+45 ובעסקאות בניה ותשתיות שוטף+90. בעסקאות שמתוקצבות באופן ייעודי על ידי מקור חיצוני (לדוג' הממשלה), תוכל הרשות לדחות את התשלום עד לקבלת התקציב מאת המקור החיצוני. גופים כמו תאגידים סטטוטוריים, חברות ממשלתיות, גופים מתוקצבים מוסדות להשכלה גבוהה, קופות חולים, ישלמו שוטף+45 אלא אם נקבע אחרת בחוזה ההתקשרות. בין עוסקים: שוטף+45 אלא אם נקבע אחרת בחוזה ההתקשרות.
תמורה הקבועה בחשבון שלא שולמה עד המועד לתשלום החשבון, תשולם לספק בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, ובחלוף 30 ימים מהמועד האמור – בתוספת ריבית פיגורים.
השינויים הצפויים מאישור החוק
הצעת החוק מפלה באופן גס בין כלל העסקאות לבין עסקאות שעניינן עבודות קבלניות. "ההצעה קובעת לספקים המשלמים לקבלנים מועדי תשלום ארוכים פי שניים ויותר לעומת ספקים מכל מגזר עסקי אחר, ללא טעם או הסבר מספק. בכך ההצעה מנוגדת למטרתה המקורית, שהינה סיוע לעסקים קטנים ובינוניים. העובדה שההצעה נוקבת במועדי תשלום ארוכים יותר לקבלנים, היא לא רק הפלייה שאיננה מוצדקת, אלא גם פגיעה קשה במאמצי ממשלת ישראל לקדם במהירות פיתוח תשתיות מתן פתרון מהיר לצורכי הדיור במשק. בנוסף, הצעת החוק, כפי שנכתבה, נותנת לגיטימציה לרשויות המקומיות ולחברות הממשלתיות לאחר בתשלום לקבלנים מתוך תפיסה שגויה שלפיה, הענף הבנייה הוא 'כיס עמוק' וגורם מממן של מדינת ישראל. זאת, בעוד המציאות מוכיחה אחרת. הקבלנים נאבקים יום יום על קבלת תשלומים ולא אחת אנו רואים חברות שנקלעות לקשיים על רקע עיכובים בתשלום מצד הרשויות.
אותם קבלני עבודות הנדסה מחויבים לפי הצעת החוק לשלם לספקים שלהם בתוך 45 יום ואת התמורה לעבודתם מהרשויות ומהמדינה הם יקבלו רק אחרי 90 יום . כלומר, הצעת החוק מבקשת להפוך את קבלני עבודות ההנדסה הבנאיות בפועל לגורם מימון. גזירה שמרבית הקבלנים לא יכולים לעמוד בה.
מקורות
הצעת חוק מוסר תשלומים לספקים, התשע"ו-2016:
http://fs.knesset.gov.il//20/Committees/20_cs_bg_363811.pdf
The marker -סוף לשוטף+90? חוק מוסר התשלומים יסדיר את מועדי התשלום במשק:
http://www.themarker.com/career/1.2952351
משרד האוצר:
http://mof.gov.il/Releases/Pages/mosar_tashlumim.aspx
מוסר התשלומים של משרד הביטחון- כנסת ישראל:
http://main.knesset.gov.il/News/PressReleases/Pages/press190514-sdyh.aspx
