הצעת חוק קרן לאזרחי ישראל

לנוכח גילוי מרבצים של משאבי טבע (גז וייתכן שגם נפט), נוצר צורך לנהל את ההכנסות ממכירת משאבים אלה. בשנים האחרונות מתקיים דיון ציבורי סוער לגבי אופן חלוקת ההכנסות ממשאבי טבע. ועדת ששינסקי הוקמה כדי לבחון מחדש הסכמים בין המדינה לבין הקבלנים המפיקים את משאבי הטבע. בנוסף, הועלה חשש שהכספים שתקבל המדינה ממכירת משאבי הטבע לא ינוצלו בצורה הטובה והיעילה ביותר.

מה הצעת החוק אומרת

תוקם קרן בבנק ישראל שתנהל את הכנסות המדינה ממכירת משאבי הטבע. תפקיד הקרן יהיה לנהל את השקעות הכספים הללו ולהקצות חלקים מהם לשלל מטרות חברתיות, כגון פיתוח חברתי, כלכלי וחינוכי בראיה ארוכת טווח. כספי הקרן אף ישמשו 'כרית בטחון' להתמודדות עם אירועים חריגים כמו אסונות טבע, בעלי השפעה שלילית דרמטית על כלכלת המדינה. כדי למנוע ניגוד עניינים, תמונה מועצה שתקבע את מדיניות הקרן, בראשה יישב שר ממונה ויהיו חברים בה גם נציגי הציבור. ניהול הנכסים והשקעתם יתבצע על ידי צוות מקצועי. הקרן תשקיע אך ורק מחוץ לישראל כדי להמנע מההשפעות השליליות של איתור משאבי טבע בהיקף גדול – פגיעה בתחרות, בתעסוקה ובצמיחה של המשק.

השינויים הצפויים מאישור החוק

הכנסות המדינה ממשאבי הטבע צפויות להיות בנות מאות מיליארדי ש"ח ויש לשימוש בהן אפשרות אמיתית לקבוע את סדר היום האזרחי במדינה בעשרות השנים הקרובות. 'צביעת' הכנסות המדינה וייעודן למטרות חברתיות-כלכליות ע"י ועדה שמחוייבת לעבוד בשקיפות מירבית (כפי שנאמר בהצעת החוק) היא דבר מבורך. גם שמירת חלק מהכספים כאמצעי ביטוח נגד אסונות טבע או פגיעות כלכליות פתאומיות היא שימוש הולם וראוי. אלא שיש לשים לב שתנאים אלה אכן מתקיימים, והכספים הללו אינם משמשים להרפתקות פיננסיות של גורמים פרטיים, שיגזרו קופון מכספי הציבור במקרה שהשקעותיהם יצליחו וישאירו את הציבור עם החשבון במידה וייכשלו.

בדיוני הוועדה

החלק הראשון מגדיר את הרכב מועצת הקרן, בה יישבו נציגי ממשלה, בנק ישראל, ונציגי ציבור בעלי רקע בתחום הפיננסי, ואת תפקידיה כמשקיעת כספי הקרן. הוחלט שהשקעות לא ייעשו בישראל מחשש ל"מחלה ההולנדית", שמביאה לייסוף המטבע המקומי בעת השקעות מרובות. ועדת המדע לא הצליחה להקצות אפילו קצת מההשקעות לשוק המקומי, עקב התנגדות משרד האוצר. הקרן תתחיל לפעול בשעה שמיליארד ש"ח יצטברו בקופתה. עולה החשש שסכום זה לא יצטבר עד 2020 עקב תכנוני מס ועיכובים שגורמים בעלי הזיכיונות של מאגרי הגז.
החלק השני מגדיר את הקצאת פירות הקרן. 3.5% מפירות ההשקעה של הקרן יושקעו במטרות חברתיות כלכליות וחינוכיות ברוח חוק ששינסקי. החוק קובע כי הממשלה תמליץ על אופן הקצאת הפירות, והמלצתה תובא לאישור ועדה מיוחדת שתקום בכנסת לפיקוח על הקרן. על הוועדה לאשר את הקצאת הכספים בצמוד לאישור התקציב השנתי עם תום שנת הכספים. אם לא תצליח הוועדה המיוחדת להקצותם, הסמכות לעשות זאת תעבור לוועדת הכספים. כמו כן החוק מגדיר מצבים שבהם המדינה יכולה ללוות כספים מהקרן במקרה של אירוע חריג בקנה מידה לאומי.
חשוב לציין שעל אף שהחוק בנוי משני מרכיבים אלה, סעיף המטרה של החוק לא עוסק כלל וכלל בעניין הקצאת הכספים. יש בכך טעם לפגם, שכן הקצאת הכספים, היא היא המטרה הסופית של השקעת התמלוגים שייכנסו ממס ששינסקי. קיים חשש שהמדינה תשתמש בכספי הקרן כתקציב ב' של האוצר, ותקצץ בכספים המיועדים לחינוך, בריאות ורווחה, תוך השלמת היתר מכספי הקרן. כמו כן, עולה החשש שהקצאת כספי הקרן יהיו מושא לעסקאות סחר-מכר פוליטיות, ולא ינותבו למקומות שלשמן ייועדו לפי כוונת המחוקק.

היכן עומדת הצעת החוק

הצעת החוק אושרה ב-14.7.2014.

מקורות

>>>> לרשימת כל הצעות החוק >>>>