עמדת המשמר: נגד
כוונת החוק חשובה וחיובית: הוזלת האשראי והנגשתו לציבור שהבנקים לא היו מוכנים להלוות לו. אבל יש בחוק נקודות מאוד רגישות ובעייתיות. לדוגמה, מדובר בתוספת רגולטורית ללא זיקה ברורה למטרה של הוזלת האשראי וזמינותו. אמנם יש מקום להגברת הרגולציה על הבנקים וחברות האשראי מחד, אך מאידך חשוב למנוע זליגת מידע פרטי לרשות הכלל. כדאי לזכור שההצעה עשויה לפגוע במחזיקי כרטיסי אשראי שנתוניהם ידלפו במקרה של פריצת המאגר, מה שיפגע באופן לא הוגן בסיכוייהם לקבל אשראי ולהיחלץ ממצבם . הסתייגות: דירוג האשראי האישי עשוי לצמצם אפליה על בסיס לא רלוונטי של מבקשי אשראי, כמו לאום, מגדר או רקע כלכלי של משפחתי.עיקרי החוק | הסדר כולל ואחיד לאיסוף ולשיתוף של נתוני האשראי של הלקוחות במשק. נתוני האשראי יועברו מחברות האשראי והבנקים הפרטיים למאגר שירוכז על ידי בנק ישראל. |
סוג ההצעה | ממשלתית |
סטטוס | עברה בקריאה ראשונה ב-12.10.2015 |
שמות קודמים | |
מחבר הפירוש | זיו אלישיב |
המצב כיום
לפי חוק נותני האשראי, מותר לחברות האשראי ולבנקים לאגור מידע על היסטוריית החובות של לקוחותיהם, ואף לשתף נתונים אלה בינם ובין עצמם. התהליך אינו דורש לקבל את הסכמתו של הלקוח, והדבר יוצר פערי ידע א-סימטריים בין מבקש הלוואה לחברת האשראי. פערי הידע הללו יוצרים יתרון מובהק לטובת נותני האשראי. כמו כן, אם לנותני האשראי אין מידע על מבקש ההלוואה, הערכת הסיכון שבמתן הלוואה נעשית על בסיס נתונים סטטיסטיים כגון דת, גזע, ומין; בכך מבקשי אשראי רבים מופלים לרעה מסיבות שאסורות בחוקים נגד אפליה.
מה הצעת החוק אומרת
הצעת החוק קובעת שנתוני היסטורית האשראי יועברו מהחברות הפרטיות ומגופים ציבוריים למאגר שיופעל ויפוקח על ידי בנק ישראל. ברירת המחדל היא שהמידע יועבר ללא הסכמתו של הלקוח. עם זאת, הממונה על המאגר יחויב להודיע לציבור על קיומו, ואדם שאינו מעוניין להיכלל במאגר יוכל לבקש להיגרע ממנו. כאשר נותן אשראי יבקש לקבל מידע על לקוח הוא יעביר את בקשתו לממונה על המאגר, וזה יחליט אם לאפשר את השימוש במידע. הממונה על המאגר, בשיתוף ועדה בת חמישה חברים, ינסחו עבור השחקנים במשק תקנות ברורות באשר לתנאי הגישה למאגר.
השינויים הצפויים מאישור החוק
הצעת החוק תיצור מנגנון של דירוג אשראי דקדקני ואינדיבידואלי לכל אדם, כמו זה שנהוג בחברות מסחריות. הדבר עשוי למנוע אפליה על בסיס מגדרי, דתי או עדתי מצד נותני האשראי, משום שכעת יתמקדו בנתוניו הרלוונטיים של מבקש האשראי. עם זאת, החוק יגביר את התיוג של לקוחות בעלי דירוג אשראי נמוך שיש להם חובות מהעבר. נוסף על כך, לא ברור כיצד יצליח בנק ישראל לשמור על המאגר מפני פריצות אפשריות ולהגן על פרטיותם של הלקוחות מפני שימוש לא ראוי במידע. נקודה לא ברורה נוספת היא אם כניסת החוק לתוקף אכן תגדיל את התחרות בשוק האשראי ותגרום להורדת ריביות ולמתן הלוואות בתנאים נוחים יותר ללקוחות – מטרתו העיקרית המוצהרת של שינוי שוק האשראי בישראל.
מקורות
- הצעת החוק (קובץ pdf)
- "החוק שישנה את שוק האשראי: אושרה הצעת חוק נתוני אשראי של איילת שקד וכחלון", דה-מרקר, 6.9.2015
- "הצעת חוק נתוני אשראי – יום שחור לדמוקרטיה בישראל", 9.9.2015 (ביקורת של פרופ' דוד לוי-פאור על הצעת החוק)
- עמדת רבנים לזכויות אדם על הצעת החוק
- מאמר של ד"ר אסף פתיר על הצעת החוק
4 comments
Pingback: השבוע בכנסת: | המשמר החברתי
Pingback: השבוע בכנסת: הגבלת שכר הבכירים, הקלות בהקמת קרנות נדל"ן וחוק הדחת חברי כנסת | המשמר החברתי
Pingback: השבוע בכנסת: חוק הדחת הח"כים, הממונים על חופש המידע וחוב המדינה לביטוח הלאומי | המשמר החברתי
Pingback: השבוע בכנסת: מכסים על החקלאים, יום המעשים הטובים וחזרתה של ההפלרה | המשמר החברתי