הצעת חוק נתוני אשראי התשע"ו-2015

לפי חוק נותני האשראי, מותר לחברות האשראי ולבנקים לאגור מידע על היסטוריית החובות של לקוחותיהם, ואף לשתף נתונים אלה בינם ובין עצמם. התהליך אינו דורש לקבל את הסכמתו של הלקוח, והדבר יוצר פערי ידע א-סימטריים בין מבקש הלוואה לחברת האשראי. פערי הידע הללו יוצרים יתרון מובהק לטובת נותני האשראי. כמו כן, אם לנותני האשראי אין מידע על מבקש ההלוואה, הערכת הסיכון שבמתן הלוואה נעשית על בסיס נתונים סטטיסטיים כגון דת, גזע, ומין; בכך מבקשי אשראי רבים מופלים לרעה מסיבות שאסורות בחוקים נגד אפליה.

מה הצעת החוק אומרת

הצעת החוק קובעת שנתוני היסטורית האשראי יועברו מהחברות הפרטיות ומגופים ציבוריים למאגר שיופעל ויפוקח על ידי בנק ישראל. ברירת המחדל היא שהמידע יועבר ללא הסכמתו של הלקוח. עם זאת, הממונה על המאגר יחויב להודיע לציבור על קיומו, ואדם שאינו מעוניין להיכלל במאגר יוכל לבקש להיגרע ממנו. כאשר נותן אשראי יבקש לקבל מידע על לקוח הוא יעביר את בקשתו לממונה על המאגר, וזה יחליט אם לאפשר את השימוש במידע. הממונה על המאגר, בשיתוף ועדה בת חמישה חברים, ינסחו עבור השחקנים במשק תקנות ברורות באשר לתנאי הגישה למאגר.

השינויים הצפויים מאישור החוק

הצעת החוק תיצור מנגנון של דירוג אשראי דקדקני ואינדיבידואלי לכל אדם, כמו זה שנהוג בחברות מסחריות. הדבר עשוי למנוע אפליה על בסיס מגדרי, דתי או עדתי מצד נותני האשראי, משום שכעת יתמקדו בנתוניו הרלוונטיים של מבקש האשראי. עם זאת, החוק יגביר את התיוג של לקוחות בעלי דירוג אשראי נמוך שיש להם חובות מהעבר. נוסף על כך, לא ברור כיצד יצליח בנק ישראל לשמור על המאגר מפני פריצות אפשריות ולהגן על פרטיותם של הלקוחות מפני שימוש לא ראוי במידע. נקודה לא ברורה נוספת היא אם כניסת החוק לתוקף אכן תגדיל את התחרות בשוק האשראי ותגרום להורדת ריביות ולמתן הלוואות בתנאים נוחים יותר ללקוחות – מטרתו העיקרית המוצהרת של שינוי שוק האשראי בישראל.

מקורות