הצעת חוק העסקים הקטנים והבינוניים, התשע"ו–2015

בישראל יש כיום 450 אלף עסקים זעירים, קטנים ובינוניים. עסקים אלו מהווים 99% מהעסקים במדינה והם מעסיקים 55% מהעובדים במשק. בדרכם של העסקים האלה אל ההצלחה מעמיד החוק מגוון חסמים המונעים מהם לשגשג ולהניע את המשק: קשיי מימון ומתן אשראי, רגולציה לא מתאימה, ביזור סמכויות וחוסר מידע במשרדי הממשלה, והיעדר רשת ביטחון סוציאלית במקרה של כישלון. כיום פועלת במשרד הכלכלה סוכנות לעסקים קטנים ובינוניים המפעילה תוכניות שנועדו לעזור לעסקים הללו. תוכנית מעוף, למשל, מלווה בעלי עסקים קטנים במהלך שלבי ביסוס העסק ומדריכה אותם בנושאי השגת אשראי, שיווק אפקטיבי, חישובי מס והערכת כדאיות כלכלית. הסוכנות הוקמה בדצמבר 2009, אבל נטען שפעולתה אינה משמעותית.

מה הצעת החוק אומרת

תפקידי הסוכנות המוגדרים בהצעת החוק דומים מאוד לתפקידיה של הסוכנות הקיימת היום: גם הסוכנות החדשה תלווה עסקים קטנים, תשמש נציבות לתלונותיהם, תייצג אותם מול רשויות ציבוריות אחרות (כגון רשות המסים), תגבש הצעות חוק לטובת בעלי העסקים הקטנים וכדומה.

החוק מדגיש שהרשות החדשה תערוך סקרים הנוגעים לשוק העסקים הקטנים והבינוניים בישראל ותפרסם נתונים סטטיסטיים בעניינם. גם הסוכנות הנוכחית עושה זאת, אבל נראה שלפי הצעת החוק תהיה לרשות החדשה סמכות חוקית לדרוש מידע מרשויות ציבוריות אחרות.

לפי הצעת החוק, הסוכנות תשמש "נציבת פניות ציבור" של מגזר העסקים הקטנים ובינוניים. עסקים יוכלו לפנות אליה ולבקש שתבדוק פעילות של רשות ציבורית שעלולה להשפיע על המגזר או לפגוע בו; אם יש צורך, הסוכנות תמליץ לרשות הציבורית על דרכי פעולה אחרות. סעיף חשוב נוסף בהצעה קובע כי הסוכנות תבחן את הרגולציה הממשלתית על העסקים הקטנים והבינוניים, תבדוק עד כמה היא מכבידה עליהם ותמליץ לממשלה על דרכים לשנות את המצב הקיים באופן שייטיב עם המגזר.

לפי הצעת החוק, עסק קטן או בינוני הוא כזה המעסיק עד 100 עובדים או שמחזור העסקאות השנתי שלו הוא עד 100 מיליון שקלים. שר הכלכלה, האמון על החוק, יכול לשנות הגדרה זו בהתייעצות עם האוצר וגם להחריג מההגדרה עסקים מסוימים.

השינויים הצפויים מאישור החוק

בדוח מבקר המדינה לשנת 2011 הדגיש המבקר כי למדינה אין כל מערכת ממוחשבת לניהול מידע על מצב העסקים הקטנים ובינוניים. לכן הצעת החוק קובעת כי הסוכנות תקים מאגר נתונים פומבי שיכלול מידע סטטיסטי על המגזר – חלוקתו לפי ענפים, מספר מועסקים, היקפי שכר, מספר עסקים שנסגרים ונפתחים, היקף אשראי זמין ועוד. מידע כזה יסייע לגיבוש מדיניות באשר לעסקים הקטנים והבינוניים.

לא ברור מדוע יש לעגן בחוק את תפקידיה של הסוכנות הנוכחית. גם אם אין ספק שכיום היא חלשה ושאינה משפיעה דיה, נראה שאפשר היה להשיג את השינויים המיוחלים גם בשינוי פנימי במשרד הכלכלה. בכל מקרה, ייתכן כי מה שדרוש לעסקים הקטנים הוא מדיניות עסקית שונה שתעודד אותם, ולא גוף שיגן עליהם מהמדיניות העסקית הקיימת. בישראל נהוג מס חברות קבוע שחל על כל סוגי החברות העסקיות. בפועל, חברות גדולות זוכות להטבות מס מסיבות שונות (למשל הקמת מפעלים בפריפריה או התחייבות למכסת מועסקים), ואילו חברות קטנות ובינוניות אינן זוכות להטבות כאלה מהממשלה. משום כך סביר להניח שאחוז המס האפקטיבי שמשלמים עסקים קטנים גבוה מזה שמשלמים עסקים גדולים (אין בישראל הערכה רשמית של אחוז מס אפקטיבי משולם). כך יוצא שדווקא עסקים קטנים, שרווחיהם קטנים, זוכים למדיניות מסים קשוחה ומכבידה יותר מזו שזוכים לה עסקים גדולים.

מקורות