הדיון אתמול (ג', 09/12/14) בוועדת הכספים היה בלי שום ספק הצגת סיום עצובה במיוחד לכנסת הנוכחית. סביב השולחן ישבו מספר לא מבוטל של חברי כנסת ואנשי עניין והעבירו מאות מיליונים ממקום למקום במשך כמעט 3 שעות. סכום של 750 מיליון שקל שהוקצו לבניית כיתות חדשות קוצץ תוך כמה דקות מבלי שאף חבר כנסת שמצביע יודע לאן ועל מה. נו, מילא.
ההצגה העצובה הזאת של נבחרי הציבור שלנו המשיכה כשהוועדה נדרשה להצביע על תיקון טעות בסך של כמעט 25 מיליון שקלים בתקציב החטיבה להתיישבות כשהרפרנט של משרד הפנים טוען שהטעות נעשתה בתום לב. כאשר מבקשים התייעצות סיעתית יו"ר הוועדה ניסן סלומינסקי מחליט להעביר את ההחלטה בכל מקרה, נגד התקנון- ומצליח.
הדיון בוועדת הכספים הוא כבר מזמן לא דיון. האווירה מתוחה וכל הצעה להעברה תקציבית נזרקת למרכז השולחן כחתיכת בשר, כאשר יושב ראש הוועדה הוא על תקן הקיסר שמתבונן מחויך מהצד עד שגם לו נמאס ואז מחליט להעביר את ההחלטה.
ראש המועצה האזורית אשכול, חיים ילין, כמו גם אלי מלכא, ראש המועצה האיזורית גולן וגרשון מסיקה ראש מועצת יש"ע, הגיעו לוועדה על מנת לוודא שהכסף מהחטיבה להתיישבות עובר גם אליהם. חיים ילין משקף את הפוליטיקה העצובה של הכנסת – המועצה האזורית אשכול מקבלת כסף מהחטיבה להתיישבות. הכסף לא מועבר בהחלטה נפרדת ולכן אם רוצים לאשר העברה תקציבית לחיזוק ביטחוני במועצה אזורית אשכול הוא חייב להיות חלק מעסקת החבילה של הפוליטיקה המכוערת ולהגיע גם ליהודה ושומרון, במילים אחרות – הכל או כלום. סתיו שפיר אכן דורשת שתהיה הפרדה בין הסעיפים אבל כמו שהספקנו לראות בדיון יום קודם לכן, כשסתיו שפיר דורשת משהו – סלומינסקי קורא אותה לסדר.
הנקודה המעניינת ביותר, שאולי גם משקפת בצורה הכי טובה את המחטפים של הימים האחרונים, מתגלה כאשר הוועדה נדרשת לדון בהעברה של 39 מיליון שקל למשרד הדתות. כאשר שפיר שואלת לאיזו עמותה בדיוק מגיעים 7 מיליון שקלים שנועדו לחיזוק הקשר הרוחני עם התפוצות, נציג משרד הדתות לא יודע לענות וגם לא ממש מתאמץ למצוא לה תשובה. 7 מיליון שקלים ואף אחד, אפילו לא האוצר, יודעים לאן הכסף הולך ולמה. לראות ולא להאמין.
עסקת חבילה של הפוליטיקה המכוערת. העברה תקציבית לחטיבה להתיישבות
המצב האבסורדי של הוועדה מובן טוב יותר כאשר ח"כ יעקב ליצמן נשאל, בצחוק, אם הוא אינו מתרגש מהעברה של 12 מיליון שקל. "12 מיליון שקל?", הוא עונה, "אל תבזה אותי, אני פחות מ-200 מיליון שקל לא מדבר איתך". ליצמן, דרך אגב, הצביע נגד.
כל הוועדה מתנהלת כמו במירוץ נגד השעון וחברי הכנסת מנסים להעביר כמה שיותר כסף בכמה שפחות זמן. נדמה שעד עכשיו הנוסחה עובדת להם לא רע כאשר החטיבה להתיישבות סופרת כמעט 200 מיליון שקל.
נדמה שחבר הכנסת סלומינסקי מרגיש את סוף הכהונה שלו כיושב ראש ומנהל את הקרקס העצוב הזה שנקרא ועדת הכספים, שמקדישה פחות מכמה דקות בודדות בשביל להעביר מיליארדים מהכספים שלנו לגורמים שאפילו נציגי האוצר לא יודעים להגיד מי הם. חברי הכנסת נלחמים אחד בשני, מדברים בשפה שלא מכבדת שום פרלמנט בעולם ("אתם לא עושים כלום, כל היום מגרבצים"- ח"כ איילת שקד לח"כ שפיר וטופורובסקי) ועושים הצגות למצלמה בשביל לגרוף כמה קולות נוספים מהציבור. העיקר שבסוף הוועדה פונה סלומינסקי לחברי הכנסת הנכבדים ודורש מהם "לגלות אחריות בתקופה הזו ולאפשר העברת כספים חיוניים לתפקוד משרדי הממשלה ורשויות השלטון לטובת כלל אזרחי המדינה".
אין ספק, דמוקרטיה במיטבה.
סופה של הכנסת ה-19 – לקריאה נוספת:
