פרשת השחיתות בישראל ביתנו אינה צריכה להתמקד רק בחשודים הנוכחיים ובמקרי השוחד המתועדים, לכאורה. על המשטרה והפרקליטות לשאול מהו המנגנון הפוליטי והמנהלי שבכלל מאפשר לנתב כספי ציבור – בהיקף רב ובקלות יתרה – ממטרותיהם המוגדרות אל בעלי עניין. במובן זה, החשוד הוא לא זה שנתן או לקח שוחד, אלא תקציב מדינת ישראל עצמו.
תקציב המדינה הוא ספר עב כרס שמעטים האנשים שמבינים מה באמת כתוב בו. באוצר מציגים לכנסת תקציב ממועט בהסברים, מרובד בסעיפים חופפים, ומלא בשמות קוד שאינם ברורים לעין חוץ-ממסדית. השינויים הנעשים בתקציב המדינה לאורך השנה מובנים אף פחות: ועדת הכספים של הכנסת מאשרת מדי שבוע כהרף עין מאות מיליוני שקלים שיועברו מנקודה לנקודה בתקציב המדינה, ברוב המוחלט מן המקרים מבלי שהנוכחים יודעים באמת בעבור מה הם מצביעים, מה מקורו האמיתי של הכסף ומה יעדו.
מנגנון ההעברות התקציביות קיים כדי לשמור על גמישות בניהול התקציב לאחר אישורו בכנסת, כך טוענים במשרד האוצר, אולם בפועל הוא משומש לשינוי יותר מ-10% מהתקציב השנתי לטובת מטרות שונות. סעיפים תקציביים מסויימים גדלים במאות אחוזים ללא נימוק סביר ו"כספים ייחודיים" מועברים לשותפים הקואליציוניים בתמורה לתמיכה פוליטית תקופתית. במצב הנוכחי, ההעברות התקציביות הן פרצה הקוראת לגנבי הקופה הציבורית. בפרשת ישראל ביתנו, כך מסתמן, ראינו דוגמא חיה לכך, אך כל מי שעוקב אחר ההעברות מדי שבוע מכיר את את הפוטנציאל המסוכן הטמון בהם.
לאחר פרסום חקירות השחיתות דווח ב"הארץ" כי סגנית שר הפנים פאינה קירשנבאום התערבה בחלוקת כספי העברות תקציביות לחטיבה להתיישבות, והורתה לנתב את הכספים שאישרה הכנסת לגופים ספציפיים. אין זו הפעם הראשונה שהחטיבה מקבלת כספים לא ברורים – בכל שנה בשנתיים האחרונות גדל תקציב החטיבה ביותר מ- 800%. השנה, למשל, עמד תקציב הבסיס של החטיבה על 58 מיליון שקל, גדל ב-177 מיליון בחודש מרץ, זכה ל-170 מיליון נוספים ביוני – העברה שאושרה בעקבות "הבנות בין ישראל ביתנו ליש עתיד", לדברי ח"כ איילת שקד בדיון – וקיבל עוד העברה של 40 מיליון שקל לפני כשלושה שבועות, שהוסברה כ"כספי סיוע בעקבות מלחמת צוק איתן"; מחוז דרום של החטיבה להתיישבות, לעומת זאת, קיבל רק חלק קטן מ-40 המיליון שהועברו לה. לאן הולכים מאות המיליונים של החטיבה להתיישבות? לחוקרי לה"ב 433 הפתרונים.
עוד דוגמא: באותו שבוע של ההעברה הנ"ל, הונחה על שולחן הוועדה בקשה להעברה של כ-94 מיליון שקל, לתחום הרשויות המקומיות. בבקשה הוסבר, בין היתר, כי 47 מיליון שקל מיועדים למענקים בטחוניים ליהודה ושומרון (בעבור סיוע לצוק איתן, כמובן); 4 מיליון מיועדים ל"מענק שר הפנים"; 33 מיליון ל"התיישבות צעירה ביהודה ושומרון"; ועוד ועוד. חברי הכנסת, לעומת זאת, אישרו את העברת הענק לסעיף התקציבי הפנטסטי "כללי" ולא זכו לפירוט רב מזה. בין ראשי הרשויות שישבו מאחוריהם בדיון, כמו מפקחים על עובדיהם, היה גם ראש מועצת שומרון, גרשון מסיקה, שנעצר בחשד למתן שוחד במסגרת הפרשה האחרונה. רגע לפני שאושרה הבקשה, אגב, נוספו להעברה 13 מיליון שקל נוספים. "טעות טכנית", הסביר רפרנט משרד האוצר.
אבי רואה, ראש מועצה אזורית מטה בנימין, יושב בנוחות בין שני ח"כים בדיון העברות תקציביות בחודש דצמבר. גזבר המועצה שלו, אפי פלס, הוא בין החשודים שנעצרו במסגרת פרשת השחיתות
סעיף "כללי" בתקציב הרשויות המקומיות גדל בשנתיים האחרונות בכ-30% מדי שנה, בדומה לגידול בסעיפי החטיבה להתיישבות. תקציב המדינה שזור בעשרות ומאות סעיפים כאלה, המשתנים מדי שבוע בלי פיקוח ובלי בקרה, כחלק ממשחק מסתורי בו חברי הכנסת מוצבים כפיונים. "אני חושב שאנחנו יודעים שמשקרים אותנו, אומר לך את האמת", אמר לפני שנה ח"כ אלעזר שטרן, אחרי שנציג האוצר סירב לפרט לו לאילו עמותות מועברים המיליונים ששטרן היה אמור לאשר.
הדיונים לאישור ההעברות הפכו בכנסת האחרונה לזירת התכתשות פוליטית ולסמל למאבק בשקיפות תקציבית, ומשכו אליהן אש מכל כיוון. אך במנגנון לא באמת השתנה דבר: הכספים עדיין מועברים במסתורין, לרוב על בסיס נטייתו של בעל הכח הפוליטי באותו הרגע. דבר אחד בכל זאת השתנה. אם קודם לכן היתה זו בעיית "שקיפות" לשמה, עכשיו ברור כי מדובר בפוטנציאל לבעיית שחיתות. ייטב יעשו חוקרי המשטרה אם יפנו מבטם גם לשם.
[מאז כתיבת מאמר זה פשטה המשטרה על משרדי החטיבה להתיישבות, על רקע העברות התקציב החריגות שאושרו לה בוועדת הכספים והאפשרות כי כספים אלה שומשו לכאורה בפרשת "ישראל-ביתנו"]
