למה דווקא ציון כזה ולא אחר? מי קובע איזו הצעה חברתית ואיזו לא? אילו ערכים מגולמים במדד החברתי? כל התשובות המתודולוגיות פה
המדד החברתי הוא אמצעי למעקב שיטתי ורצוף אחר חברי-הכנסת ותרומתם לחקיקה חברתית הוגנת. הוא נועד לסייע לאזרחים להבחין בין נבחרי ונבחרות ציבור המתיימרים להיות חברתיים אבל למעשה מסייעים להעביר בכנסת חוקים אנטי-חברתיים, לבין אלו העומדים מאחורי הצהרותיהם. חברי הכנסת מדורגים במדד על סמך שני נתונים בלבד – האם הם הופיעו להצבעות במליאה על הצעות חוק בעלות זיקה חברתית-כלכליות, וכיצד הם הצביעו בהן.
הכנת המדד החברתי מורכבת למעשה משני חלקים מרכזיים: החלק הראשון הוא קביעת עמדת ארגון המשמר החברתי בנוגע לכל הצעת חוק רלוונטית; החלק השני הוא בחינת הצבעות חברי הכנסת אל מול עמדת הארגון.
קביעת עמדת המשמר החברתי בנוגע להצעות החוק
במדד החברתי השתתפו רק הצעות החוק המשפיעות על הצדק החברתי, על השוויון האזרחי ועל ההשתתפות הדמוקרטית בישראל. הצעות החוק האלה נכללו בטופס שבועי שנשלח ל-41 מצביעי המדד החברתי, והם החליטו במשותף על עמדת הארגון בנוגע לכל אחת מהצעות החוק הללו. הם עשו זאת על-ידי בחינת הצעות החוק אל מול שורה של ערכים, והחלטתם התבססה על השאלה באם הצעת החוק תקדם חלק מערכים אלו או תפגע בקידומם (לרשימת הערכים כנסו לכאן). המשמר החברתי תמך או התנגד להצעות החוק, לפי החלטת רוב המצביעים. כמו כן, מצביעי המדד החברתי קבעו את חשיבותה של הצעת החוק, כלומר, המשקל היחסי שיינתן לה בתוך שקלול כל הצעות החוק.
את רשימת כל הצעות החוק שעלו להצבעה תוכלו למצוא כאן, יחד עם עמדת הארגון לגביהן והנימוקים אודות עמדה זו. פירושי הצעות החוק ושאר חומרי הרקע ששימשו את מצביעי המדד החברתי בהחלטתם נמצאים במאגר פירושי הצעות החוק החברתיות-כלכליות של המשמר החברתי.
בחינת הצעות החוק אל מול הצבעות חברי הכנסת
לאחר שנתקבלו עמדות המשמר החברתי על הצעות החוק הן הוזנו לכלי האג'נדות של אתר כנסת פתוחה. אתר כנסת פתוחה שואב נתונים מאתר הכנסת ומסדר אותם באופן ברור ונגיש. כלי האג'נדות באתר מעמיד את העמדות המוזנות אל מול הצבעות חברי הכנסת על הצעות החוק ומדרג את חברי הכנסת לפי הסכמתם עם העמדות שהוזנו, ולמעשה, עם החלטת מצביעי המדד החברתי.
במדד החברתי הנוכחי נכללו בתחילה 113 הצעות חוק. חמש הצעות חוק עלו להצבעה שמית במליאה ואותן הכנסת לא מזינה למערכת ההצבעות הכללית; למעשה הן כמעט שאינן נגישות למי שמחפש למצוא את תוצאתן או אפילו שהן נערכו. עוד שתיים לא נמצאו במאגר הממוחשב של אתר הכנסת וכנסת פתוחה והן לא שוקללו בגלל בעיות טכניות. בעיות טכניות אלו מהוות חסם משמעותי לנגישותו של הציבור למידע בסיסי על עבודת הכנסת ואנו קוראים ליו"ר הכנסת ולמנכ"ל הכנסת לפעול כדי לפתור בעיות אלו בדחיפות.
בסופו של דבר, 106 הצעות חוק הוזנו לאתר כנסת פתוחה והן מהוות את הבסיס לתוצאות המדד החברתי.
מפגש סגירת קצוות של מצביעי המדד החברתי
חברי הכנסת מקבלים נקודה חיובית על כל "הצבעה חברתית" ונקודה שלילית על כל הצבעה "לא חברתית". הימנעות או היעדרות אינן מוסיפות או גורעות נקודות. הציון הסופי של כל חברי הכנסת הוא סכום הנקודות, חלקי מספר ההצבעות שבדקנו, כפול 100. ובמילים פשוטות: ח"כים שנכחו בכל ההצבעות שנכללו במדד ותמיד הצביעו "בהתאם לעמדת המשמר החברתי" יקבלו 100 נקודות. הניקוד הסופי מושפע איפוא משני מרכיבים: האם חברי הכנסת טרחו להגיע להצבעות החברתיות וכיצד הצביעו במהלכן.
מי הם מצביעי המדד החברתי
השלב המשמעותי בתהליך הכנת המדד החברתי הוא קביעת עמדת הארגון לגבי הצעות החוק. מי שקובעים עמדה זו הם 41 אנשים המהווים את המעגל הפנימי והמשפיע ביותר על עבודת הארגון. חלק משמעותי מהמצביעים מתחלף ומתחדש מדי כנס, על מנת לוודא שאלו שמצביעים הם אכן הפעילים המרכזיים במשמר החברתי. חלוקת המצביעים: 9 חברי ועד מנהל; 3 חברי ועדת הביקורת; 9 חברי צוות העובדים; 10 המשקיפים המצטיינים מהכנס החולף; 10 המתנדבים המצטיינים מכל מחלקות הארגון בחודשים האחרונים. העובדה שכמחצית מהמצביעים הינם מתנדבים שנבחרו על בסיס פעולתם משמרת את החלטתו האסטרטגית של הארגון להיות שופר לקריאה האזרחית לצדק חברתי ולדמוקרטיה שקופה ונגישה.
