מלבד קידום חקיקה חברתית הוגנת פועל המשמר החברתי גם לחיזוק הכנסת ולביסוס מעמדה ביחס לממשלה. הכנסת לא צריכה להיות חותמת גומי של הממשלה: היא אמורה לפקח עליה, לבקר אותה, ולבחון בשבע עיניים את החוקים שמשרדי הממשלה מבקשים לחוקק. לחברי הכנסת יש אמצעי יעיל לקידום המטרה הזו, שהיא גם מטרתם: זוג רגליים.
כשהציבור רואה בטלוויזיה מליאה ריקה בשעת הצבעות – האמון שלו בכנסת נשחק. כשחברי הכנסת משתמטים מדיונים על חוקים חברתיים-כלכליים – האזרח לומד שלנציגיו לא אכפת ממנו, ממצוקתו ומכיסו. רק כאשר המליאה שוקקת ואין קיזוזים יש להצבעות משמעות דמוקרטית אמיתית. בטבלאות הבאות דירגנו את חברי הכנסת על פי שיעור ההצבעות החברתיות-כלכליות שהשתתפו בהן, בין שהצביעו בעד ובין שהצביעו נגד. חברת כנסת שהשתתפה בכל 170 ההצבעות שבדקנו דורגה בצמרת סיעתה, בעוד שחבר כנסת שהבריז מכולן זוכה לגרד את התחתית.
הנתון המרתק ביותר הוא ההבדל בין האופוזיציה לקואליציה. למרות שהאופוזיציה אמורה להיות גוף לוחם, שאינו מוותר על אף הצעת חוק בעלת נגיעה חברתית כלכלית ומשתמש "בכל טריק בספר" על מנת למנוע מהצעות רעות לעבור, בפועל הנוכחות הממוצעת של חברי האופוזיציה – 54.6 הצבעות מכל 175 הצעות החוק שנמדדו – נמוך משיעור הנוכחות של חברי הקואליציה – העומד על 62.7 הצבעות בממוצע. הבדל ניכר בין סיעת האופוזיציה בעלת שיעור ההשתתפות הגבוה ביותר (חברי סיעת העבודה שנכחו בהצבעות על 76.4 מהצעות החוק) לבין הסיעה בעלת השיעור הנמוך ביותר (חברי רע"מ-תע"ל שהגיעו ל 18.7 הצבעות בממוצע בלבד), מה שמעיד על חוסר אחידות, והעדר "משמעת אופוזיציונית". גם בקרב הקואליציה יש הבדל משמעותי – חברי הבית היהודי נוהגים "להבריז" מהצעות חוק בעלות משמעות חברתית-כלכלית, בעוד שחברי יש עתיד נכחו ב-77.1 מההצבעות על החוקים הרלוונטיים – זוהי הנוכחות הממוצעת הגבוהה ביותר מבין כל הסיעות.
ממוצע הנוכחות של כל חברי הכנסת בהצבעות חברתיות ירד ל-20.9 במהלך הכנס האחרון; מדובר בממצא מדאיג, מאחר ובסיכום כנס הקיץ הוא עמד על 27. נראה שבדומה לתוצאות המדד החברתי הכללי, גם בבחינת החריצות בהגעה למשכן נראית נסיגה. ככל שמתרחקים הבחירות, כך חברי הכנסת מרשים לעצמם לנטוש את המחויבות שלהם לבוחרים. כך, לעומת הכנס הקודם, כל סיעות הקואליציה נמצאות בהתרסקות – התנועה בירידה של 9% בנוכחות בהצבעות רלוונטיות, הליכוד-ביתנו בירידה של 10%, יש עתיד בירידה של 13% והבית היהודי בירידה ענקית של 26%!
חבר הכנסת החרוץ ביותר במשכן בכל הנוגע להצבעות חברתיות הוא דב ליפמן מיש עתיד, שנכח בהצבעות על 153 חוקים מתוך 170 שנמדדו. מיד אחריו עומד כצפוי יריב לוין, שמתוקף תפקידו כיו"ר הקואליציה הוא מחויב לנכוח במליאה כדי "להשליט סדר" ולהשיג חברי כנסת ברגע האחרון. בעשירונים העליונים והתחתונים של טבלת הנוכחות בכנס האחרון אנו מוצאים מגוון של סיעות אופוזיציה וקואליציה (בניגוד לעשירונים העליונים והתחתונים בדירוג המדד החברתי, שם החלוקה בין קואליציה לאופוזיציה ברורה). המשמעות היא שהזלזול בכנסת אינו נחלתם של חברי הממשלה בלבד, כפי שנתפס לרוב. אמנם השרים אביגדור ליברמן ועמיר פרץ השתתפו רק ב-2%-3% מההצבעות הרלוונטיות, אולם נראה שגם ראשי ש"ס אלי ישי ואריה דרעי לא מביעים שום עניין בהגעה למשכן כדי להצביע עבור הצעות חוק חברתיות. סיעת רע"מ-תע"ל גם היא מתגאה בהישג המביך – שניים מארבעת חבריה נמצאים בחמישייה הנמוכה ביותר מבחינת השתתפות.
הרשימה המלאה של השתתפות הח"כים בהצבעות על הצעות חוק חברתיות-כלכליות נמצאת בחוברת המלאה של המדד החברתי לכנס חורף 2014.
