העסקה ישירה למורים עובדי קבלן, הקמת קרן פנסיה ממלכתית, איסור על שיחה חסויה בשיווק טלפוני ועוד – עברנו על כל הצעות החוק שעלו להצבעה, הסברנו אותן וקבענו עמדה. הרשימה לפניכם
373 הצעות חוק בנושאים חברתיים-כלכליים עלו להצבעה בכנסת ה-19, ורק מיעוט מתוכן – 141 הצעות – עברו את כל שלבי החקיקה והפכו לחוקי מדינת ישראל. חברי הכנסת (והתקשורת) מתייחסים לעיתים בזלזול לכמות ההצעות העולות על שולחן הכנסת, בעיקר משום שבכנסת אכן מעלים יותר הצעות חוק פרטיות מבכל פרלמנט אחר בעולם, אבל דווקא מגוון ההצעות העצום מאפשר לנו לזהות את קווי המדיניות המרכזיים של השלטון בישראל בתחום החברתי-כלכלי. מה נדחה? מה אושר? מה המשמעות של כל הצעת חוק? העבודה השוטפת של המשמר החברתי מאפשרת להנגיש את כל המידע הזה לציבור בקלות וללמוד ממנו על האופן שבו מתגבש סדר העדיפויות הלאומי.
הטבלה המצורפת מטה מכילה את כל הצעות החוק שנכללו במדד החברתי, משמע כל ההצעות שהגיעו להצבעה בכנסת וסומנו על ידינו כמשפיעות לטובה או לרעה על ערכי המדד החברתי [פירוט הערכים כאן]. בכל שורה תוכלו למצוא את שם ההצעה, קישור לפירוש פשוט וקריא של ההצעה (כאשר קיים כזה), עמדת המשמר החברתי (בעד או נגד), נימוק לעמדה וקישור להצבעת הח"כים באתר כנסת פתוחה. אנו ממליצים לרדת לעומקה של הרשימה, ולראות אילו הצעות חוק הקשורות לחייכן וחייכם עברו בכנסת האחרונה – ומה קרה איתן.
כיצד נקבעת עמדת המשמר החברתי? מתנדבי המחקר של הארגון למדו מאות הצעות חוק וחיברו להן דברי הסבר ופירושים, וצוות של כ-40 מצביעים (מתנדבים, עובדים ומשקיפים ותיקים בכנסת) נעזרו בהסברים מדי שבוע כדי להצביע בטופס אלקטרוני בעד או נגד, על פי רשימת הערכים המוגדרת ובתוספת נימוק לעמדתם. במובן מסוים, המשמר החברתי מקיים כנסת צללים הפועלת במהלך כל השנה ומצביעה במקביל לכנסת ישראל. אלא שבשונה מהמצב של רוב חברי הכנסת כיום – אנחנו קוראים כל הצעת חוק, מפרשים אותה, דנים עליה ומפרסמים מדוע החלטנו לתמוך או להתנגד. היינו שמחים לרף אחריותיות (accountability) דומה מצד נבחרי הציבור שלנו.
אנחנו מזמינים אתכן ואתכם לקיים דיון בנושא ההצעות בתחתית דף זה או בדף הפייסבוק שלנו. ניתן גם להשתמש בנתונים באופן חופשי לפרסומים אחרים, תוך מתן קרדיט הולם למשמר החברתי. המשמר החברתי מתכונן לפעילות בכנסת ה-20 – בואו לפקח על מי שבחרתם!
הצעות חוק נבחרות
חינוך: הצעת חוק אבחון פסיכו-דידקטי לילדים נזקקים, שנוסחה בעקבות המלצות ועדת אלאלוף למלחמה בעוני, קבעה כי המדינה תממן לילדים החיים מתחת לקו העוני בדיקות לאבחון בעיות לימודיות. שיטת האבחונים הנוכחית, שעלותם מגיעה לאלפי שקלים, מגדילה את הפערים במערכת החינוך בין תלמידים משכבות מבוססות (כיום חצי מהם זוכים להתאמות ללקויות למידה לבגרויות) לבין תלמידים משכבות מוחלשות, וההצעה הייתה עשויה לחולל שינוי משמעותי ביכולתם של ילדים ממשפחות מעוטות יכולת להשתלב במערכת החינוך היסודית והתיכונית ואולי אף להשפיע על השתלבותם בהשכלה הגבוהה. היא עברה בקריאה טרומית ביום האחרון של הכנסת, ותצטרך לעבור אישור מחודש בכנסת הבאה. תיקון מס' 7 לחוק השאלת ספרי לימוד, שאושר בדצמבר 13', הרחיב את המנגנון החיובי להשאלת ספרי לימוד בבתי הספר. ההצעה מקלה על ההורים בהוצאות, מקדמת חשיבה ירוקה ומצמצת פערים.
בריאות: הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס במכירת תרופות מצילות חיים שאינן כלולות בסל הבריאות), קובעת שכל תרופה ששרת הבריאות תקבע שהיא מצילת חיים ושאינה בסל שירותי הבריאות תימכר לציבור ללא מע"מ, מה שהיה צפוי להפחית את מחירה הסופי לצרכן ולפצות באופן חלקי על אי-הגדלת סל התרופות. היא נפלה בהצבעה טרומית בינואר 14'. ההצעה לזכות לנוכחות מלווה בטיפול רפואי, שאושרה כחוק בדצמבר, מעגנת את זכותו של החולה להיעזר במלווה במהלך הטיפול. היחסים השוררים בין מטפל למטופל מועדים לבעייתיות כיוון שהם מעצם טיבם יחסים בין צד חזק לחלש, במיוחד כאשר המטופל בא מקבוצה חברתית מוחלשת או דובר שפה זרה. נוכחותו של אדם נוסף לצד המטופל מחזקת את ביטחונו ומבטיחה את זכויותיו.
דיור: הצעת החוק להגדלת היצע הדירות לדיור בר השגה ולדיור ציבורי היא ניסיון חשוב להתמודד עם יוקר הדיור דרך הגברת ההיצע ותוך ניסיון להתמודד בו-זמנית עם סוגיית הקצאת דירות לדיור ציבורי ולשכירות, הוזלת מחיר הקרקע ופיקוח על הקבלנים. על פי ההצעה, בכל פרויקט שיווק קרקעות במסגרת תכנית בת שנתיים, לפחות חמישית מהדירות יהיו ברות השגה (30% פחות ממחיר השוק) ולפחות 2% יועדו להשכרה לזכאי דיור ציבורי. אולם הממשלה התנגדה לה, וההצעה נפלה באוקטובר האחרון. לעומת זאת, הצעת חוק מע"מ אפס המפורסמת, הקובעת כי המדינה תעניק פטור ממע"מ לבעלי דירה ראשונה העונים על קריטריונים מסוימים, הייתה עשויה דווקא להעלות את מחירי הדיור, כי מי שיגזור את הקופון יהיו הקבלנים; למעשה ההצעה משפרת את מצבן הכלכלי של משפחות מבוססות דווקא, שביכולתן לרכוש דירות במחיר הגבוה הנקבע בה. ההצעה מכילה גם אפליה פסולה בהטבה בין מי ששירת בצבא למי שלא שירת, כאשר דווקא האחרונים, לרוב, נמצאים בשכבות ההכנסה הנמוכות יותר. היא עברה בקריאה ראשונה ביולי האחרון ולא אושרה כחוק.
רווחה: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – חישוב דמי לידה למבוטחת עצמאית) אמורה הייתה לתקן אפליה משמעותית נגד נשים שמתפרנסות כעצמאיות, בכך שקבעה שהכנסותיה של עצמאית יחושבו לפי הכנסותיה בשנה שקדמה ללידה, במקום לפי השנה הקלנדרית – מה שמוביל (כיום) לחישוב דמי לידה נמוכים. שיטת "ההעסקה העצמית" הולכת ומתפשטת בעולם ובארץ, ומגבירה את הצורך בתיקון המתבקש הזה, שמעניק ביטחון כלכלי גדול יותר בתקופה שלאחר הלידה. אולם ההצעה נקברה מיד לאחר שאושרה בקריאה טרומית, בפברואר 14'. הצעה אחרת הקשורה לביטוח הלאומי, תיקון ההטבות למי שמקבל גמלה וקיבל גמלת הבטחת הכנסה, לא עברה את ההצבעה הטרומית בחודש מאי האחרון. ההצעה הייתה אמורה לתקן עיוות חמור ואבסורדי שבגללו אדם בגיל פרישה שמתאלמן, מפסיד את הקצבאות שקיבל לפני כן (כמו הבטחת הכנסה) כדי לקבל במקומם גמלת שארים (לה הוא זכאי כאלמן). מצב זה פוגע באנשים אשר מצבם קשה בלאו הכי ואף שהידרדר עקב התאלמנותם.
תעסוקה: הצעת חוק העסקת עובדי הוראה, הייתה אמורה להביא למהפכה בענף המורים עובדי הקבלן ולקבוע שתופסק העסקת עובדי הוראה באמצעות גופים מתווכים ומעברם להעסקה ישירה במוסדות החינוך, למעט מכסה של 1,000 מורים שיועסקו באמצעות גופים מתווכים. ההצעה, שיכלה לשפר את תנאי העסקתם של יותר מ-18 אלף איש, להביא לשיפור במעמד המורה בחברה, לצמצם את אי השוויון בהשקעה בחינוך בין רשויות מקומיות ולקדם העסקה מאוגדת של מורים, עברה בקריאה טרומית ביולי האחרון, אך שלא במפתיע, מאז היא נגנזה. הצעה רחבה יותר, למניעת העסקה במיקור חוץ בשירות הציבורי, אפילו לא הגיעה לשלב זה ונדחתה בטרומית עוד ביולי 2013. גם הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – חשיפת תנאי העבודה בין עובדים), הצעה חשובה ופשוטה הקובעת כי מעסיקים לא יוכלו לאסור בחוזה על עובדיהם לספר על תנאי העסקתם לעובדים אחרים באותו מקום עבודה (נוהג נפוץ בחברות רבות במשק), נדחתה ביוני האחרון בעקבות התנגדות הממשלה. ההצעה הייתה עשויה לצמצם את האפליה בשכר בין עובדים באותו תפקיד, לעודד שוויון הזדמנויות בעבודה ולהקל על תהליכים שיעודדו התאגדות עובדים.
צרכנות: ההצעה לתיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים – ביטוח פנסיוני בקופת גמל ממלכתית – קבעה כי תוקם קרן פנסיה ממשלתית, שתבטיח פנסיה למי מהאזרחים שיחפוץ בכך, תיקח דמי ניהול נמוכים ותפעל בסיכון נמוך. הקמתה של קרן פנסיה כזו עשויה להביא להורדת עלויות ודמי ניהול אצל הקרנות המתחרות בענף הסובל מבעיית תחרות, אבל היא נדחתה בהצבעה טרומית בחודש יולי. תיקון מס' 41 לחוק הגנת הצרכן, שדווקא כן אושר ונכנס לספר החוקים, קובע ששיחות בתי עסק או נציגיו ללקוחות יתבצעו מטלפונים שמספריהם אינם חסומים למקבל השיחה. הצעת חוק מעניינת נוספת קבעה שבנקים יחויבו לשלם ריבית ללקוחות להם יש "פלוס" (יתרת זכות) בחשבון עו"ש. מה שנראה כרעיון טוב במבט ראשון, דווקא לא ישפר את מעמדם של החלשים בחברה, שנעים בין מינוס לפלוס זעיר בעו"ש, אלא יועיל, אולי, רק לאלה שכבר יש להם. ההצעה הייתה יוצרת מצב מעוות שבו מי שיש לו מינוס בחשבון משלם את הריבית שממנה נהנה בעל חשבון בזכות. היא עברה בקריאה טרומית ונזנחה בהמשך.
חוק יסוד: זכויות חברתיות. גם בכנסת ה-19 לא נעשה דבר כדי לקדם את קביעתו של חוק היסוד החשוב ביותר בשדה החברתי-כלכלי. למעלה משני עשורים שמונחות הצעות חוק בעניין על שולחן הכנסת, אך כל ממשלות ישראל סרבו עד עתה לקדמן – וזאת למרות שהן זוכות לתמיכה רחבה בקואליציה ובאופוזיציה. החוק מציע לקבוע את הזכויות החברתיות היסודיות של האזרח – חינוך, בריאות, דיור, תעסוקה, רווחה, בטחון סוציאלי ובטחון תזונתי – להגדיר את תוכנן ולחייב את הרשויות לפעול באופן שיבטיח זכויות אלו. חוקי היסוד הקיימים נותנים משקל מכריע לאינטרסים כלכליים וקניינים והזכות לכבוד שמעוגנת בהם לא פורשה ככוללת הגנה משמעותית על הזכויות החברתיות. חשיבותה של הצעת חוק זו לא יסולא בפז. היא נפלה בקריאה טרומית בחודש מאי 2013.
לסיכומים נוספים של הכנסת ה-19:
- במו עינינו: דו"ח סיכום הכנסת של המשמר החברתי
- הכנסת היוצאת השאירה אותנו עם שאלה אחת: מי מחוקק את חוקי המדינה?
- לאן נעלמה האופוזיציה ולמה חברי הכנסת נוטשים את המליאה?
- המדד החברתי לכנסת ה-19: מרצ ראשונה, הבית היהודי אחרונה
- אז מה אפשר ללמוד מהמדד החברתי?
- יותר מ-500 עדויות נכתבו בשנתיים האחרונות. אילו ועדות סיפקו את החומרים?
- ריכוזיות, העברות, גז טבעי, לוביסטים – מבחר עדויות מן הארכיון
